logo

סיפורי דגים

14

רותם צמרת על "סיפורי דגים" של טים ברטון. מנה עקרית משביעה עם תוספות תפלות

מערכת וואלה03/08/2004 - 14:56
כרזת הסרט סיפורי דגים
כרזת הסרט סיפורי דגיםצילום: יח"צ - חד פעמי

שלוש עובדות שלא ידעתם על הסרט ועליי:
1. בסוף הקרנת הסרט בקולנוע נאלצתי לחכות באולם רבע שעה אחרי הכתוביות כדי שחברי שנכחו באולם לא יראו את עיני הנפוחות מדמעות, לא שזה עזר, הסתבר שכולם נשארו באולם מאותה סיבה
2. זה הסרט הראשון שרכשתי לעצמי אחרי קניית מכשיר DVD

3. לצורך הביקורת ראיתי את הסרט בפעם הרביעית.

מי מאתנו לא מצא את עצמו מספר חוויה שקרתה לו ומגזים בפרטים רק בכדי לסחוט פידבקים מהסובבים אותו? אדוארד בלום (אלברט פיני ההורס) הוא מומחה בהגזמה, כשמר בלום מתחיל לספר סיפור אף אחד לא יודע מתי ואיך זה יסתיים. רוב האנשים מקשיבים לו בפה פעור חוץ מבנו, שאחרי שנים של סיפורי אלף לילה ולילה מבין שהוא לא ממש מכיר את אביו האמיתי. כשאדוארד גוסס חוזר בנו (שהפך בינתיים לעיתונאי ואב לעתיד) לבית ילדותו בכדי לנסות בפעם האחרונה להכיר את אביו, האיש והאגדה, ללא כל המסכות אליהן הוא התרגל.

ביטל ג'וס היה הסרט שעשה את טים ברטון (וגם את וינונה ריידר). כבר אז היה ברור לי שברטון נמצא כאן בשביל להישאר ושהוא עוד יפתיע וירגש אותנו כל פעם מחדש (את כוכב הקופים לא נזקוף לרעתו). בסיפורי דגים (שתפור על ברטון כמו כפפה) האווירה, הצבעוניות, הקומפוזיציות והשחקנים המעולים (הלנה בונהם קרטר,סטיב בושמי, דני דה- ויטו וג'סיקה לאנג) עוזרים לברטון בהמשך המיתוג העצמי שלו כגאון קולנוע, הסיפורים הקטנים והגדולים, האיפור, הכל כל כך יפה ומרגש, אצל ברטון אין דקה מיותרת או שוט ארוך מדי. אפשר לתת לבמאי עוד שאפו על השימוש בשני שחקנים בריטים עם מבטא אמריקאי דרומי כבד לשני התפקידים הראשיים. בקיצור אין מילים ואולי יש, אם הסרט כל כך מוקפד ונפלא אז למה התוספות לא יכלו גם הן להיות כאלו?

מה הקטע של תוספות מעפנות? איך זה שסרט גדול כמו סיפורי דגים לא דואג להשאיר משהו עם טעם טוב לתוספות? אפילו הגרפיקה שלהן יותר מושקעת מהתוכן. אל תצפו לכלום, כרגיל תמצאו כאן דברי הסבר של הבמאי (מתי יורידו את התוספת המעיקה הזאת, מישהו בכלל יושב ואשכרה רואה את כל הסרט שוב פלוס הסברים?), ראיונות עם השחקנים שגם מתועדים במהלך סצנות בסרט, ראיון עם הסופר דניאל וואלאס (שגם קיבל תפקידון בסרט) וכמובן כמו תמיד תוספת ה-"איך עשינו את האפקטים המדהימים האלה ונשארנו בחיים" שאפילו היא לא גורמת לך לרצות לעבוד בתור ממציא בובות עכבישים.

בנאדם מתיישב, מכין לעצמו קפה, שם כמה עוגיות ליד וספרייט קר לאחר כך מגדיל ראש ומכין איזו סיגריה לעשן בידיעה שהפעם הצפייה בסרט תהיה שונה, הפעם אחרי הסרט יש צ'ופר, יש תוספות, יש אופציה ללמוד דבר אחד או שניים אחרי הכל זה טים ברטון, והבנאדם מוכשר לאללה. ואז מה, התוספות הן סתם, גורנישט, חסרות מעוף, משעממות, קצרות (במקרה של הסרט המדובר) ויותר מהכל - מאכזבות.

אבל בבחירה הנצחית בין סרט מחורבן ותוספות מגניבות לסרט מעולה ותוספות מייבשות. אני אלך על הסרט פעם אחר פעם. ואל תשכחו חבילה של טישו ליד השלט...