המתרגל. הבה נבאר לנו תחילה את המונח, כפי שהוא נתפס בפקולטות השונות וההבדל הוא מהותי.
כל פקולטה בה אינם מצוירים גרפים, מחושבות מטריצות ונבחנות תמיסות - היא כר פורה לחיית הבר האוניברסיטאית, הידועה גם בשמה ה'מתרגל החביב' או בשמו המלומד: 'היעד אותו יש להניח תדיר פרקדן ולנצל כיאות' (במצב מאוזן או אופקי עבור הריאלים בינינו).
בפקולטות מן הסוג השני - נמצא הזן המתקדם, המפותח יותר, הידוע בשמו ה'מתרגל החנון', אך לרוב הוא נוטה להסתגר במאורתו (חדרו) שעות רבות, להיאנח בעצב מדי פעם ולפרוץ בהתקפי זעם בעונת הייחום. קל לזהותו בשל צבעו הלבנבן ומשקלו הפעוט. לזן זה יש להניח לחיות לבדו. אני חוזרת - אסור לגעת וגם אסור להתקרב!
למתרגל החביב, שהוא לרוב אדם ככל בני האדם שנכלא ברגע משבר לגן החיות האקדמי, מאפיינים אותם ניתן לזהות בקלות ולתמרן בחכמה לשימוש עצמי. המדריך השימושי הבא יסייע בידה החוקרת של התלמידה הנאורה להגיע למעוזות הרצויים בקלות ובתחכום.
1. תחילה מפי את האפשרויות הרבות שבידך (ולא בידך בלבד) ללכוד את תשומת לב המתרגל. השדה הפעם הוא הכיתה וכלביאה מנוסה (ואצילית) תוכלי לנצל את השטח לטובתך, בעוד הטרף הארעי אינו מודע (עדיין) לכוונותייך.
2. חם. כל כך חם. אפילו מזג האוויר הוא משהו שתוכלי לנצל! זו הזדמנות לתת למתרגל לשזוף עיניו בבריאותו וחיוניותו של עורך, דרך החולצה ששרווליה קופלו (כי חם), כפתוריה נפתחו קמעה (כי ממש חם) ושוליה גולגלו (ככה סתם). חשפי שינייך לכל זכר בכיתה החפץ בהפעלתו של המזגן. כמו כן תוכלי לפלוט תוך נעיצת מבטי שטנה "למעשה די קר כאן...לא?" באם חשיפת השיניים לא הועילה.
3. היזהרי! בזירת פרא זו תלמידות רבות נוספות, המתחרות על טרף יחיד באותה טריטוריה. נצלי את כישורי הדרמה (שרכשת בחטיבת העשרה במקסיקו) להעביר ברכות יד על צווארך השזוף בעודך מישירה מבט מלא משמעות אל עבר המתרגל. באם אחרות נוהגות כמוך - תוכלי להעיף בקלילות את הז'קט שהורדת לפני כן, ישירות אל עבר פניה של אותה אחרת מחוצפת. מהרי להתנצל בפניה - כך יכיר המתרגל בכושר האקרובטי שלך, בחוש ההומור המפותח ובנימוסייך המופתיים.
4. המתרגל הוא חיה הידועה בתמימותה, ועל כן תאלצי לעיתים לנקוט בצעדים נוספים. שעת הקבלה - הלא היא שעת הכושר במלוא מובן המילה. והרי מובן שכונתה כך כי בשעה זו - תקבלי את, התלמידה המצודדת, את כל מה שתחפצי בו בעצם. תוכלי להתכונן לשעה זו מראש. בתום השיעור, התקרבי אל שולחן המתרגל ובקשי אותו להעניק לך זמן אישי ("אני צריכה לדבר איתך"), תוך מבט עמוק בעיניו ונגיעה אגבית בידו. באם צובאות על השולחן מן האחרות הנוקטות באותה הגישה, הוסיפי: "זה אישי, ודחוף!" (כאן יש מקום להוסיף את שמו בהגייה רכה מפתה. ניתן גם להוסיף את י' החיבה, אלא אם כן שמו מסתיים כבר באות י' ואז זה סתם יישמע מוזר).
5. מתרגלים, כזן, הם מאוד עסוקים ויש לדעת כי הם נעים בדרך כלל בשעיטה או דהירה קלה מעלה או מטה במדרגות, בבודדים. קלות רגליים או לחילופין, הצבעה מרומזת אך יעילה אל עבר המעלית, תקנה לך זמן נוסף עימו. "אני צריכה רק דקה להסביר לך, עכשיו, במה מדובר!" (דקה אחת של מפגש עם שפתייך המתוקות שלאחריהן יהיה שבוי לשעה, שעתיים או לכל פרק זמן בו את חושקת).
6. הסירי ספק מליבך! המתרגל הוא חיה השמחה להיטרף, למעשה. היא, כזכר, נהנית מעצם מעשה הצייד. דאגות מוסריות הן ממנו והלאה. המתרגל מצפה להתרחשות. הוא מקווה לה בכל מאודו, ונקודת השיא היא ברגע המפגש.
7. הגדרת תפקידו מחייבת את המתרגל 'להבהיר' לך דברים שהיה לך קושי להבין (כמו למשל מדוע הוא חייב להיות לבוש בזמן התרגול), לסייע לך בהתמקדות ב'נושא' (כאשר הנושא המעניין באמת ניצב כפסע בינך ובין חגורתו) ולעיתים גם לגעור בך על כך שאינך ממלאת אחר המוטל על?יך (וכאן כמובן שעליך להוכיח את נכונותך הכנה לפצות אותו על כך).
8. ולאחר מעשה - בהנחה שאחותי כלה/קלה מיומנת במעשי ידיה ומרחק האפס הושג, הרי שעתה יהיה זה המתרגל שיביט בך במבט מעריץ ויזמן אותך למפגשים אישיים לשיחה על ה"עבודה שיש להגיש". כל שנותר לבסוף - הוא להחליט לאחר המנה העיקרית, את מי יש לטרוף לקינוח...
Teza1@walla.co.il