logo

הסי.איי.איי החמיץ הזדמנות לחסל את בן לאדן

21

שנה לפני הפיגוע בתאומים קלטו מטוסי ביון איש שככל הנראה היה בן לאדן במחנה אימונים של אל-קאעדה. אז למה הוא לא חוסל? בין השאר, כי קלינטון הורה ללכוד אותו בחיים

מערכת וואלה17/03/2004 - 17:01
OG חדשות
OG חדשות צילום: מערכת וואלה, וואלה

בזמן שהוועדה לחקר אירועי ה-11 בספטמבר בוחנת מה יכלו הנשיאים בלי קלינטון וג'ורג' בוש לעשות כדי למנוע את פיגועי ה-11 בספטמבר, ראיה אחת שתבחן הוועדה היא קלטת וידאו שהוקלטה בחשאי על ידי מטוס של הסי.איי.איי שחג גבוה מעל אפגניסטן. בקלטת נראה אדם שמזוהה כאוסאמה בן לאדן הצועד באתר הידוע כמחנה של אל-קאעדה.

השאלה העומדת בפני הוועדה היא: אם הסי.איי.איי היה מסוגל להתקרב כל-כך לבן לאדן לפני ה-11 בספטמבר, מדוע הוא לא נלכד או נהרג? הקלטת נותרה חשאית עד כה.

לאחר הפיגוע הראשון במגדלי התאומים (ב-1993) והפיגועים בשגרירויות ארה"ב במזרח אפריקה ב-1998, הכריז ארגון אל-קאעדה על מלחמת קודש נגד ארה"ב. באותה שנה הכריז הנשיא קלינטון כי "נשתמש בכל האמצעים העומדים לרשותנו כדי להביא את האחראים לדין, לא משנה מה יידרש או כמה זמן זה יקח".

בסתיו 2000 טסו מטוסי ביון ללא טייס או כלי נשק, המכונים "פרדטור", מעל בסיסים מוכרים של אל-קאעדה. התמונות שודרו באופן מיידי למפקדת הסי.איי.איי ונראו בהם פעילי טרור היורים במטווחים, עוסקים באימונים צבאיים ואז מתפזרים לפי פקודה ברחבי המדבר.

באותו סתיו קלטו מטוסי הפרדטור תמונות מעניינות עוד יותר – דמות גבוהה בגלימה לבנה ומתנפנפת. מנתחי מודיעין רבים מאמינים כיום שהאיש ההוא היה בן לאדן. הסיבה לזיהוי היא כפולה. סיבה אחת היא גובהה של הדמות בתמונה, המתנשאת מעל סובביה, שכן גובהו של בן לאדן הוא 193 ס"מ. הסיבה השנייה היא שהדמות בתמונה מוקפת בשומרים, דבר המתאים למעמדו של בן לאדן בארגון.

"זה לא קורה כל יום"

עוד ראיה היא המקום בו צולמו התמונות: חוות טרנאק, המתחם המבוצר שבו ידוע שבן לאדן התגורר במהלך שהותו באפגניסטן. מיקום המבנים בקלטת הווידאו תואם באופן מלא לתצלומים והתרשימים של המודיעין האמריקאי. "זה מדהים", אומר וויליאם ארקין, לשעבר קצין מודיעין וכיון פרשן צבאי של רשת אן.בי.סי. "זה ממש לחבר את כל הפיסות, וזה לא קורה כל יום. אפשר לומר שעשינו את זה פעם אחת, וזו היתה הפעם".

הקלטת הזו מוכיחה שממשל קלינטון השקיע משאבים רבים במעקב אחר אל-קאעדה כשנה לפני ה-11 בספטמבר. אבל היא מעלה גם שאלה עצומה: אם הצליח הממשל להכניס את בן לאדן ואת מחנות האימונים שלו לכוונת בזמן אמת, מדוע לא ננקטה פעולה? גארי שרון, לשעבר ראש תחנת הסי.איי.איי בפקיסטן, אומר שהבית הלבן הורה לסי.איי.איי לנסות ללכוד את בן לאדן בחיים, ולא להרוג אותו. שרון מעריך שהוראה זו הפחיתה את סיכויי ההצלחה מ-50% ל-25%.

בוב קרי, לשעבר סנאטור דמוקרט מנברסקה וכיום חבר בוועדת החקירה לאירועי ה-11 בספטמבר, אומר כי הבעיה העיקרית היתה שממשל קלינטון התייחס לבן לאדן כבעיה של אכיפת חוק. לדבריו, "הדבר החשוב ביותר שממשל קלינטון יכול היה לעשות היה שהנשיא יבקש מהקונגרס להכריז מלחמה על אל-קאעדה, שהוא גוף פוליטי-צבאי שהכריז מלחמה עלינו".

במציאות, לכידתו של בן לאדן היתה משימה קשה ביותר. הוא היה מטרה נעה, עמוק בהרי אפגניסטן. כל פעולה צבאית היתה כרוכה בסיכון גבוה. בשלב זה של כהונתו הוחלש קלינטון בשל שערוריות, ולא היה קונצנזוס פוליטי לפעולה נרחבת, במיוחד כשהבחירות היו מרוחקות רק מספר שבועות. כשקלינטון תקף את בסיסי אל קאעדה בסודן ובאפגניסטן, לאחר הפיגועים בשגרירויות ב-98', זעקו מתנגדיו שהוא "מכשכש בכלב" ומשתמש בפעולה צבאית שלא אושרה על ידי הקונגרס כדי להסיח את תשומת הלב מפרשת מוניקה.

ג'יימס סטיינברג, לשעבר היועץ לביטחון לאומי של קלינטון, אומר שממשל קלינטון רשם הצלחות בסיכול פעולות טרור, והעמיד את אל-קאעדה בראש סדר העדיפות של הביטחון הלאומי. עם זאת, בכירים בממשל קלינטון מודים שבמבט לאחור, צריך היה לערב את הצבא במידה רבה יותר. "עשינו הרבה מאד", אומר שר לשעבר, "אבל לא ראינו את הסערה המתקרבת".