אינך מסכים עם החששות הדמוגרפיים הצופים הידלדלות באחוז היהודים בארץ ישראל.
עד כה הזמן פעל לטובתנו. מיום שהיהודים הקימו מדינה גבולותיה התרחבו: ב-36', 46', 67', השטח בשליטת היהודים גדל, ויגדל עוד יותר בהסדר הבא. הפלסטינים לא השיגו הרבה והחמיצו הרבה הזדמנויות, ב-93' הם החמיצו החמצה גדולה. כל שכן, כל עוד המדינה הציונית מוכנה לחלוקת הארץ לא יהיה שינוי במגמות שציינתי על ציר הזמן. אמנם ישראל נמצאת בעמדה לא פשוטה של מלחמה בפלסטינים, אולם מצבם הכללי רע, כמו בכל העולם הערבי. אינטלקטואלים רבים שפגשתי קבעו שרק האמריקנים יצילו את העולם הערבי מניוון מוחלט.
ובמצב שבו הארגונים ההומניטריים יפסיקו לדאוג לפלסטינים שבשטחים?
כמו בכל מדינה, עוני קשה ביותר יוביל להגירה של המיעוט, של הפלסטינים. אזלת ידם של ארגונים הומניטריים תוביל לבריחה של פלסטינים לארצות ערב. מצבם של הפלסטינים היום פחות טוב משהיה לפני שלוש שנים, כיום ישנה פחות אהדה לערפאת, אפילו האירופים דורשים הרבה יותר שקיפות כשהם נותנים כסף. עד שהפלסטינים לא יצליחו לקיים הנהגה ישרה, ודווקא החמאס הוא כזה, הם לא יצליחו להשיג תמיכה בינלאומית.
עוד שנים מועטות הפלסטינים יהיו רוב מהים לנהר, ואז ידרשו מדינה אחת לשני עמים.
מדוע עליי לתת לפלסטינים זכות בחירה? כשהם יהיו רוב, הרוב שלהם לא ישנה דבר. לא מוטלת עליי שום חובה לספק להם זכות בחירה, ולוותר על מדינת היהודים. ישראל היא מדינה ריבונית ואיננה חייבת למי שאינם אזרחיה.
והחששות המועלים מפני ריבוי האוכלוסייה הערבית במדינת ישראל?
ערביי ישראל הם אתגר גדול לציונות. אם לעם היהודי חשובה המדינה היהודית, צריך לדאוג שיהיו פה יהודים. זהו אתגר שצריך לעמוד בו. אנחנו צריכים להשתדל לגרום ליהודים להבין שטוב יותר שמדינת ישראל קיימת. סקר דעת קהל של הערבים קבע שהם אינם מעוניינים להיות חלק מהעם הפלסטיני, אלא להישאר בצד הישראלי. אגב, גם ערביי מזרח ירושלים מעונינים בכך. לאומיות תנועות לאומיות הן עניין של אליטות, רוב בני האדם פועלים לפי שיקולים אחרים. גם אצלנו, רוב האנשים לא באו לכאן מסיבות אידאולוגיות, וכך גם הישראלים. האינטלקטואלים רוצים לחשוב שכל האנשים פועלים לפי אידאולוגיה ורעיונות לאומיים, אך בפועל זה לא כך.
אם כן, לדעתך אין לטיעון הדמוגרפי משקל רב?
צריך להגיע להסדר שלום עם שכנינו. כך או כך, ישראל נמצאת במצב טוב יותר מבחינה חברתית, כלכלית וצבאית. הטיעון הדמוגרפי הוא טיעון סרק, הרי בסופו של דבר לא משנה כמה תינוקות נולדים במצרים או בשטחים. הדבר איננו נוגע כלל לקיומה של מדינת ישראל ולהישרדותה. לאור המגמה שפקדה את אזורנו ב-50 שנה האחרונות, אני צופה שמגמה זו לא תשתנה, והזמן ימשיך לפעול לטובתינו.