ערב טוב, אפשר לדבר עם גברי לוי?
"גברי לא נמצא בארץ".
יש משחק של הנבחרת וגברי לא פה?
"כן, הוא במשימה חשובה"
אז עם מי יש לי הכבוד?
"זה איצ'ה, איצ'ה מנחם".
שלום לך יו"ר ההתאחדות, מה אתה עושה בפלאפון של גברי?
"אה, זה... לא שמתי לב. אולי התבלבלנו בטלפונים בסטיקייה שישבנו בה עם שלמה לפני שלקחנו את גברי לשדה".
איזה שלמה?
שרף, איזה שלמה חשבת? מאז הסולחה ביניהם אנחנו כל שבוע דופקים ארוחה בסטקייה אחרת. אתה לא מאמין איזה יכולת יש להם, לא מפסיקים להזמין. מה אני? אני ציפלון, בקושי גומר שני שיפודים.
הבנתי. תגיד, אז איפה מר לוי?
"אמרתי לך, במשימה חשובה בחו"ל, לטובת הנבחרת כמובן".
איפה בחו"ל?
"אתה נודניק, אתה יודע? אם אתה מתעקש לדעת, אז הוא בברזיל, הוא נסע לקרנבל".
מה הוא עושה שם?
"אתה שמעת שגבריאל לימה ביקש לקבל אזרחות ישראלית?"
כן, אבל מה זה קשור?
"אז חשבנו על זה הרבה אני וגברי, ועלה לנו רעיון מבריק".
כן, אני מקשיב.
"גברי כאילו ייסע לחופשה בקרנבל, אבל בעצם הוא יחפש בברזיל שחקנים צעירים וטובים וינסה לשכנע אותם לשחק בארץ. תוך שנה שנתיים מסדרים להם אזרחות, ויש לנו אחלה חיזוק לנבחרת".
מה אתה אומר? בכמה שחקנים מדובר?
"מספר שחקנים".
ובכל זאת?
"11"
זה כל הנבחרת.
"אתה יודע מה, אולי 10, אם נצליח לאזרח את רוסו".
אבל רוסו כבר לא יוכל לשחק בנבחרת שלנו.
"מה אתה אומר? מה עם ארצג הזה, הוא כבר שיחק בנבחרת אחרת?
אני ממש לא יודע. בכל אופן, זה ממש מהפכה, אתה חושב שזה באמת יעבוד לכם?
"חייב לעבוד, תראה איזה נבחרת יש לברזילאים, גם לנו יום אחד תהיה כזאת".
אתה יודע שהם נכשלו בטורניר המוקדמות ולא ישחקו באולימפיאדה?
"מה אתה אומר? את זה לא ידעתי, וארגנטינה?"
עלו.
"הבנתי אותך. תסלח לי לרגע, בלה, תרימי טלפון לגברי ותגידי לו לשכוח מהקרנבל, שיימצא טיסה לארגנטינה".
אבל הפלאפון שלו אצלך.
"צודק, שוב סליחה רגע, בלה, תחייגי אליי. מה? לא זוכר מה המספר שלי. איך זה שאת לא זוכרת?"
טוב, תודה רבה לך אדוני, ושיהיה בהצלחה.
"רגע בחורצ'יק, אצלך לא רשום שמה המספר שלי?"
מצטער, היומן לא עליי.
"טוב נו, שויין, שיעשה חיים הגברי הזה. אני הולך לראות שוב את המשחק מול אזרבייג'אן, הקלטתי אותו בוידאו, היה אחלה משחק, מאוד נהניתי. תגיד, המאמן שלהם, הוא ברזילאי לא?"
כן, למה?
"אולי נשכנע אותו להישאר פה, נאזרח אותו, ואז גם המאמן שלנו יהיה ברזילאי".
עד כמה שזכור לי, המאמן לא חייב להיות אזרח ישראלי.
"מה אתה אומר? אז איך זה שאנחנו תקועים עם גרנט".
לא יודע. אתה זה שצריך לענות על השאלה הזו.
"נכון, סליחה רגע, בלה, תחייגי לגרנט"
תודה לך מר מנחם, ומה נגיד? שיהיה בהצלחה.
"תודה לך בחורצ'יק, שוב סליחה. מה את אומרת בלה? אמרו לך שהוא בצרפת? עוד פעם הוא מסתלבט עליי, נשבר לי ממנו".