
גיל: 59
נשוי לגרט. לזוג בן בוגר.
השכלה: תואר שני בפילוסופיה, מדע המדינה וכלכלה (זכה במלגת רהודס היוקרתית, כמו ביל קלינטון)
ניסיון פוליטי קודם: אין
עיסוקים קודמים: חייל (1966-2000), בנקאי השקעות (2000-2003), פרשן צבאי ב-CNN (2003) יו"ר מעבדות ווייבקרסט (2003), העוסקות בפיתוח מערכות הנעה אלקטרוניות, ידידותיות לסביבה.
הישגים, לפי עדותו:
* שם קץ לסכסוך ולרצח העם בבוסניה ב-1995 בכך שתיווך במו"מ שהוביל להסכמי השלום של דייטון. * שם קץ לטבח האלבנים בקוסובו בידי הסרבים בכך שפיקד על המערכה הצבאית של נאט"ו שכפתה על הצבא הסרבי לסגת.
האדם והקמפיין
קלארק הצטרף לצבא האמריקאי בשנת 1966, בהיותו בן 22. היה התלמיד המצטיין של כיתתו באקדמיה הצבאית ווסט פוינט. זכה בעיטור כוכב הכסף, ובשלושה עיטורי לב הארגמן (על פציעות). פיקד על כוחות נאט"ו בקוסובו. פרש כגנרל בעל ארבעה כוכבים (מקביל לאלוף בצה"ל) וכמפקד עליון של כוחות בעלות הברית באירופה. קלארק נאלץ לפרוש מהצבא בשנת 2000 לאחר שהסתכסך עם הממונים עליו. חלק מהם צוטטו כאומרים ש"לעולם לא יצביעו עבורו", אם כי לא הסבירו למה.
קלארק הצטרף למירוץ בתחילת ספטמבר 2003, כאשר הקמפיינים של מתחריו העיקריים לתפקיד המועמד הדמוקרטי לנשיאות כבר היו בעיצומם. מועמדותו של קלארק היא עוד עדות להשפעתה הגוברת של רשת האינטרנט על הפוליטיקה, שכן להצגת המועמדות הרשמית של קלארק קדמו חודשים של עבודת שטח מצד ארגונים וירטואליים שניהלו מספר קמפיינים נפרדים "לגייס" את ווסלי קלארק למערכה, בטענה שהוא היחיד המסוגל לנצח את הנשיא ג'ורג' וו. בוש. עוד לפני שקלארק הכריז באופן רשמי על מועמדותו, גייסו האתרים הללו מיליוני דולרים למקרה שיחליט לרוץ. בניגוד להווארד דין, שגייס כל-כך הרבה כסף עד שהחליט לוותר על "כספים משלימים" הניתנים מן הממשל הפדרלי למי שמגביל את עצמו בהוצאות בתקופת הפריימריס, החליט קלארק לקבל על עצמו את המגבלות והוא מוביל על כל מתחריו בסכומי ההשלמות שהוא מקבל.
קלארק הוא תושב ליטל רוק, ארקנסו, והוא מקורב לנשיא לשעבר ביל קלינטון, הנחשב לסנדק שלו, אף שהוא מקפיד שלא להתערב במירוץ באופן ישיר (בניגוד לסגן הנשיא אל גור, שהביע תמיכה רשמית בהווארד דין). קלארק נתפש כמועמד היחיד בעל רקורד בכיר מספיק בתחומי החוץ והביטחון כדי לאיים על הנשיא בוש.
בכל הנוגע למלחמה בעיראק, קלארק הוא המתנגד החריף והברור ביותר של הנשיא בוש, למעט אולי הווארד דין. קלארק לא בחל במלים והאשים את הנשיא בהונאה בכל הנוגע לעילות המוצהרות של המלחמה, והוא מציב את הרף הגבוה ביותר ל"מלחמת מנע". לשיטתו, לא די שיוכח כי למדינה יש נשק מסוכן יש להציג ראיות כלשהן כי בכוונתה להשתמש בנשק הזה נגד ארה"ב או בעלות בריתה. קלארק הוא חסיד גדול של שיתוף פעולה בינלאומי, וכשהיה מפקד בעלות הברית בבלקן לא נרתע מלקבל את הסכמתם של 19 צדדים שונים לצורך אישור פעולות הפצצה נקודתיות. לטענתו, בוש היה צריך להשתדל הרבה יותר ולהרחיב את המטרייה הבינלאומית מעל פעולותיו. קלארק גם מרבה לטעון כי המלחמה בעיראק אינה מגבירה את ביטחון ארה"ב מפני התקפות טרור. אחת מאמירותיו הידועות היא "אני לא מתנגד לנשיא בגלל שהוא נלחם בטרור. אני מתנגד לו בגלל שהוא לא נלחם בטרור".
בתחילת מועמדותו נתפס קלארק בשני ציטוטים מביכים: האחד, שהיה מצביע בעד המלחמה לו היה חבר בקונגרס (אולם הוא הסביר שהיה מצביע בעד אילו היה הנשיא מוכיח את טיעוניו). הציטוט המביך השני היה שהוא היה מצטרף למפלגה הרפובליקאית אילו התבקש, אבל אנשי הבית הלבן לא טרחו לבקש. קלארק, שהתפקד למפלגה הדמוקרטית רק ב-2002, אמר שמדובר בבדיחה ותו לא. כרגע נראה שהסבריו התקבלו, אולם הציטוטים הללו עוד עלולים לרדוף אותו. בשל הצטרפותו המאוחרת לקמפיין, בחר קלארק שלא להתמודד באיווה. כרגע הוא מדורג שלישי בסקרים לקראת ניו המפשייר, ונראה שהתחזקותו המחודשת של ג'ון קרי (שרץ כמוהו על תדמית איש הצבא הביטחוניסט) החלישה את קלארק במידה ניכרת. קרי מצליח הרבה יותר בקרב נשים מאשר קלארק, וייתכן שדבר זה יתגלה כיתרון מכריע.
המצע
1. דגש על שיתוף פעולה בינלאומי ביחסי חוץ. קלארק דוגל ב"מכירת הרעיונות של אמריקה", והשארת השימוש בכוח כאופציה אחרונה.
2. עידוד הצמיחה. מתנגד להרחבת הגירעון ולקיצוצי המס של מימשל בוש. מאמין בהקלות מס לעסקים קטנים, ולא לתאגידי ענק.
3. השקעה בסביבה, בחינוך, בבריאות ובפנסיות מה שהוא מכנה "השקעה בפוטנציאל האנושי", כמו בצבא האמריקני. קלארק דוגל גם בתקנות נוקשות לשמירת איכות הסביבה.