בג”צ ידון בעתירה לזכויות העובדים הזרים

העתירה מדגישה את חשיבות מהירות הבאתו של העצור בפני בית הדין, הן בשל החשש הכבד כי עובדים זרים בעלי היתר יוחזקו במעצר ולעיתים אף יגורשו מהארץ, והן בשל הרצון למנוע עיכוב בשחרור עצורים, אשר קיימת הצדקה הומניטרית לשחררם. פינצ'וק מציינת את העובדה כי בחודשים האחרונים מגרשת מנהלת ההגירה עובדים רבים עוד בטרם עולה עניינם בפני בית הדין.

למוקד הסיוע לעובדים זרים מגיעים מקרים קשים, שמובאים לבית הדין באיחור רב. המקרה של ויקטור אאוסו, אזרח גנאה, שאשתו ילדה בעת שהיה במעצר הוא רק דוגמה אחת לכך. רק לאחר עשרה ימים מיום מעצרו ולאחר הלידה, שמע בית הדין את עניינו והחליט לשחררו בערבות ובתנאים מגבילים. במקרה אחר, אזרח ניגרי שאשתו סבלה מהתקף פסיכוטי לאחר הלידה הוחזק במעצר במשך 11 ימים, בטרם דן בית הדין בעניינו ושיחרר אותו מטעמים הומניטריים.

מאז הוכנס התיקון לחוק לתוקף, נעצרו לקראת גירוש מהארץ 32 אלף אזרחים זרים. מספר המוחזקים במשמורת הלך וגדל במהלך השנה האחרונה, ובחודשים האחרונים עומד הממוצע על כ-2,200 איש בחודש. בשל עומס העבודה הרב אורכים הדיונים בעניינו של כל אחד מספר דקות בלבד.

על פי נתוני מוקד הסיוע לעובדים זרים, משך ההמתנה הממוצע לפני דיון בבית הדים נע בין 4 ל-10 ימים, ולעיתים אף למעלה מכך. מפאת הלחץ בו נתונים בתי הדין הללו ובשל היעדר מתורגמנים, נמנעים בתי הדין על פי רוב מלברר האם ניתן לשחרר בערבות את המוחזק במשמורת, למרות שזהו תפקידם על פי הדין.

בדיון הקודם הורה בג"צ למדינה לבדוק אפשרות לעגן בהנחיות ובתקנות את התקופה המכסימלית עד להבאתו של העובד הזר בפני בית הדין, הודעה בכתב לעצור בדבר זכויותיו, שתהיה כתובה בשפתו, וכן קביעת הפרדה בין משרד הפנים ובין בית הדין, אשר בפועל הוא כפוף למשרד הפנים, על אף שהוא אמור לבקר את החלטותיו.