"מר בוש היקר, עברו שבועיים מאז ביקור ההפתעה שערכת לאחת משתי המדינות אותן אני ואתה מנהלים, ואני עדיין נרגש מהמחווה. בנאדם, קח אותי איתך בפעם הבאה!", מפציר מור, הבמאי האמריקאי שאינו מחמיץ שום בימה, מטקס האוסקר ועד לאתרי מדיה אלטרנטיבים, להישתלחות בבוש. המכתב מתפרסם באתרו האישי.
מור לועג ל-13 אנשי המדיה אותם צירף אליו בוש ("התברר כי רק אחד מהם היה ממש כתב בעיתון"), לחמשת (!) הצלמים ולעובדה שצוות הטלוויזיה היחיד שהורשה להצטרף היא של פוקס ניוז ("הוגן ומאוזן"). מצד שני, הוא ממשיך, הם לא המזוייפים היחידים. "התברר כי אותו תרנגול הודו גדול ויפה שלך מעולם לא נאכל ע"י החיילים! הוא לא נאכל ע"י אף אחד! כי הוא לא היה אמיתי, הוא היה כפיל מפלסטיק שהובא עבור המצלמות.
מור מנקה את בוש מאשמת פטישיזם. "אז מה אם זה היה תרנגול מזוייף? כל המסע היה מזוייף, מבויים כך שייראה כמו "חדשות". זיגוג הדבש המזוייף על העוף לא היה שונה מהדבש המזוייף המצפה את המלחמה הזו... אמריקה אוהבת זיגוג דבש מזוייף, אוהבת ש"מורחים" אותה, וזה מה שהופך אותך לכל כך מחובר לאנשים שאתה מוביל.
צ'ייני לירח
"זה היה גם רעיון טוב שביקשת מה"עיתונות" שנסעה איתך להוריד את הווילון בזמן הטיסה. אף אחד לא התלונן. הם אוהבים להיות בחושך. זה יותר כייף ככה. וכשגרמת להם להוציא את הסוללות מכשירי הטלפון הסלולרים שלהם כדי שלא יוכלו להתקשר לאף אחד, והם צייתו זה היה גאוני!אני חושב שאם היית אומר להם לשים את הידיים על הראש ולגעת עם הלשון באף הם היו עושים את זה. עד כדי כך הם אוהבים אותך".
לסיום מפציר מור בבוש לא לייבש אותו במקרה של הפתעות נוספות, אולי לקראת חג המולד המתקרב."שמעתי שאתה רוצה לשלוח שוב אדם לירח, וחשבתי הכינו את הברווז המזוייף... אני לא מאשים אותך, עם שלושה מיליון משרות שנעלמו, עם עודף תקציבי של 281 מיליארד דולר שנגוז ועם מלחמה שלעולם לא תיגמר מי לא ירצה לנסוע לירח!". "הפעם", מסכם מור, "קח את כל המדיה איתך... ואת צ'ייני. תעמיד פנים שזהו ניסוי רפואי קטן. צעד קטן לאדם, צעד גדול לכל אמריקאי שנמאס לו מכל החרא".