עדיף לחסל את ערפאת. למעשה, עדיף יותר אילו כלל לא היה נולד. הכי עדיף, אילו לא היה עם פלסטינאי, עליו אפשר היה לשים ערפאת שכזה. עדיף אפשרי נוסף: אילו חוזה המדינה היה מסכים להצעת חוזה החכירה הנדיב בשעתו וסוגר על איכלוס אוגנדה במקום כנען, או שמא פלסטינה, או שמא ישראל? מכל מקום, קרוב לוודאי שגם שם, במולדת אלטרנטיבית, בעבר אלטרנטיבי שהיה הופך להווה מדומיין היה ראש השב"כ התורן ממליץ לחסל, לאייד, לסכל באופן ממוקד, להתנקש בחייו של פלוני שמאיים על שלוות הנפש של עמישראל.
ואמנם, טיעוניו של אבי דיכטר, ראש השב"כ, כפי שמביא "מעריב", כבדי משקל. לטענתו, הגלייתו של ערפאת תתסיס את האזור לפרק זמן ממושך ואילו שימוש בכוונת טלסקופית כדי למצוא את הנתיב המהיר ביותר עבור קליע צה"לי אל גזע המוח שלו, יגרום "למהומה זמנית בלבד". "מספר שבועות בלבד", מעריך ראש השב"כ, תגעש הארץ ואז עולם ישוב למנהגו, ארץ אל ענייניה ועמישראל לגרד בפדחתו ולשאול "פלסטינאים, יש עם כזה בכלל?"
הפיתוי גדול, אין מה לומר. גדול מעט פחות מההזייה משובבת הנפש לטרנספר את כל תושבי השטחים, שלא לדבר על גן העדן הצפוי כאן באם תמצא הטכנולוגיה להמיט שואה גרעינית על הפלסטינאים מבלי שנזקי הקרינה הרדיואקטיבית הצפויה יפגעו בישראלים. אין ספק, לא לחינם מונה ראש השב"כ לתפקיד. שהרי מלאכתו מצריכה לא רק את ראיית הנולד, אלא אפילו את שיעורו המדויק של זה בשבועות ובימים. מאז דור הנביאים לא קמו בישראל חוזי עתידות כה מדויקים, כה ענייניים ונטולי משוא פנים כקבוצת הגנרלים שמנהלת את המדינה ואשר ב 55 שנות קיומה של המדינה, וביתר שאת מאז 1967, הצליחה לגרור את ישראל והישראלים מסכסוך דמים מחויב המציאות אל ועדת חקירה של אין ברירה לאחר מעשה.
את האפשרות כי חיסולו של ערפאת תהפוך אותו למיתוס בעיני עמו ולקדוש מעונה ותטביע חותמת של נצח על הסכסוך הישראלי-פלסטינאי, שלא לדבר על הוקעת ישראל בעולם כולו, על סחרור האיזור למצב ש"אין שליטה" הוא סדר מופתי לעומתו, לאיום של ממש בהפיכת החמאס למושלה של פלסטין המתהווה, חסך דיכטר מקוראי "מעריב". אגב, פיגועי נקם קיצוניים וחמורים מאין כמותם הוא מס כה צפוי וידוע מראש, עד שאין טעם להזכירו כלל. אפילו זוטרים בנבואה יודעים לצפותו.
אכן, ישראל זקוקה באחת השעות הגורליות בתולדותיה למצוא עצמה אשמה בחיסולו של מנהיג נבחר, שגם אם אינו מוצא חן בעיני חלק מקוראי העיתונים בעברית, מקובל עד למאוד על העם הפלסטינאי. אכן, ישראל צריכה, בשעה ששאון המעורבות הבינלאומית בסכסוך נשמע למרחוק, לדחוק את עצמה אל הפינה ולהלבין את פני ארה"ב, ידידתה היחידה, ברבים. אכן, רצוי לה לישראל להיזכר לדיראון עולם על ידי עמי האזור כמי שחיסלה מנהיג של עם שלם, רק מכיוון שזה לא היה לרוחה. הדבר, ללא ספק, יקדם פתרון מהיר ל"מצב" ויפתח, בה בעת, את שערי הסליחה, הסובלנות והרצון בפיוס לא רק אצל הפלסטינאים, אלא גם אצל אחרון המוסלמים באינדונזיה שעדיין לא גמר עם עצמו אם אמנם רצוי להחריב את ישראל והעם היהודי.
אולם, כמובן, שהדיוט מוחלט כמוני בענייני עתיד ראוי לו שיסכור פיו כשהוא ניצב אל מול כדור הבדולח של ראש השב"כ. ובאופן כללי, מוטב לי ולשאר אזרחי ישראל לקבל עלינו את הדין בהכנעה ובאהבה, יען כי גורלנו מופקד בידיים טובות. למעשה, הידיים הטובות ביותר! וכל מלעיז וכל מקטרג, טוב יעשה אם ישיב את עצמו ללול שם מקומו וייתן להללו שצברו קילומטראז' בראיית הנולד, לעשות את שלשמו מונו על ידי ראש הממשלה: להבטיח את עתידנו. ההיסטוריה מלמדת כי ברוב המוחלט של המקרים הם נוטים, גם אם לשגות בהערכותיהם, למהר ולהמציא הערכת נגד, נבואת קונטרה, שמוכיחה עצמה כאמת גמורה, ואם לא כאמת גמורה, אלא כשואה בזעיר אנפין, אין להקשיח את הלבב, כי רק פרזיט בן שמאלן סהרורי אינו מאפשר לאדם לשוב ולשגות וחוזר חלילה. אם כן, במתוטא מכל רכי הלבב: שקט, מתנבאים!