ח"כ אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל) פרסם מאמר ביומון הסעודי-לונדוני "אל-חיאת" וביומון הירדני "אל-דסתור", בו מתח ביקורת על מפת הדרכים בשל הסעיף המדבר על "מדינה זמנית", והציע להקים מדינה דמוקרטית ערבית-יהודית מהים התיכון ועד לנהר הירדן. במאמר, שפורסם אתמול באל חיאת, כתב טיבי: "הזמני בסכסוך הישראלי פלסטיני, הוא הקבוע ביותר". טיבי תקף גם את גדר ההפרדה וכינה אותה "גזענית". לדבריו, הגדר הפכה לאבן נגף בפני הקמת מדינה פלסטינית.
מכון ממר"י מפרסם כי במאמר שכותרתו "או מדינה פלסטינית בגבולות 67 או ", טען ח"כ טיבי כי ההסכמה הפלסטינית למפת הדרכים היתה חיונית בשל התנאים הבינלאומיים והכמיהה הפלסטינית לשיפור תנאי המחייה שלהם. עם זאת ציין כי "יש בה מעין אפרטהייד ב'הסכמה' פלסטינית ובינלאומית.
לפיכך, מציין ח"כ טיבי שני תרחישים אפשריים בעיניו: או שתוקם מדינה פלסטינית לאחר נסיגה ישראלית לקווי 67 כפתרון של פשרה היסטורית בין התנועה הלאומית הפלסטינית לישראל, או שיוקמו בנטוסטנים דוגמת אלו של השחורים בדרום אפריקה בימי ההפרדה הגזעית. את האפשרות השניה הוא מכנה "ארגון מחדש של הכיבוש".
טיבי מציע לאתגר את ישראל ולהציע את הרעיון של הקמת מדינה אחת דמוקרטית מהנהר עד לים שבה ייהנו הכל, כל האזרחים ערבים ויהודים, מהזכות של 'איש אחד-קול אחד'. המדינה הזו תכלול את שתי הקהילות האנושיות שכל אחת מהן מלוכדת על ידי תכונות תרבותיות מאחדות. הקהילה הראשונה היא הערבים הפלסטינים שמלכדת אותם התרבות הערבית אסלאמית ובכללם הערבים הנוצרים בני התרבות האסלאמית והקהילה השניה הם היהודים הישראלים שמלכדת אותם התרבות הישראלית העברית החדשה.
טיבי מציין במאמרו כי הוא מציע זאת "בניסיון לדחוק לפינה את האידיאולוגיה של הימין הישראלי ואולי ליצור מעין ויכוח עממי, ולו רק בשורות האליטה הישראלית, כדי לדחוף אותם למסקנה הבלתי נמנעת כי אין מקום להמשך תוכנית ההתנחלות וההתפשטות באדמות הפלסטיניות שנכבשו בשנת 1967".