מערכת בחירות עולה ביוקר למשלם המסים: קמפיינים, פרסום, מטות ופעילות שטח יכולים להביא את הוצאות המפלגות לעשרות מיליוני שקלים. אלא שבניגוד למה שאולי נדמה, כמעט כל הכסף הזה מגיע מהמדינה - בבחירות 2022, כ־99.7% מהכנסות המפלגות הגיעו ממימון ממלכתי. לצד זאת, החוק מגביל את גובה התרומות ואת הסכומים שמותר לכל מפלגה להוציא.
אז כמה כסף מקבלת כל מפלגה, ולפי מה נקבע הסכום? המימון מחושב באמצעות "יחידות מימון", והוא משתנה בין מפלגות ותיקות לחדשות ובהתאם לכוחן בכנסת, כשחלק מהכסף ניתן כמקדמה עוד לפני הבחירות. וגם אם הקמפיין מסתיים בגירעון, הסיפור לא נגמר בקלפי - מפלגות עלולות לגרור חובות של מיליוני שקלים גם לכנסת הבאה.
אז איך כל זה עובד בפועל, כמה כסף מקבלת כל מפלגה ומה קורה כשההוצאות חורגות מההכנסות? הנה המדריך - שלב אחר שלב - את כל מה שצריך לדעת על מימון הבחירות בישראל.
מהם מקורות המימון של המפלגות למסע הבחירות?
עקרונית, מפלגות יכולות לגייס כספים לצורך מסע הבחירות משלושה סוגי מקורות: מימון בחירות ממלכתי - שהמדינה מעניקה להן, תרומות מהציבור ומקורות נוספים - כמו דמי רישום שמשלמים מועמדים כדי להשתתף בפריימריז.
מעשית, כמעט כל המימון מגיע מכספי מימון בחירות ממלכתי. בבחירות 2022, לפי דוחות מבקר המדינה, כ-99.7% מההכנסות הגיעו מהמדינה: הכנסות המפלגות הסתכמו ב-207 מיליון שקלים, מתוכן למעלה מ-206 מיליון ממימון ממלכתי, כ-250 אלף מתרומות וכ-370 אלף ממקורות נוספים.
הסיבה לכך היא שילוב בין מימון בחירות ממלכתי נדיב (גם בהשוואה לדמוקרטיות אחרות) והגבלות מחמירות ביותר על תרומות: מפלגה המכהנת בכנסת רשאית לקבל בשנת בחירות תרומה (רק מאזרחים ישראלים) בסכום מקסימלי של 2,800 שקלים מאדם ובני ביתו, ומפלגה שאינה מכהנת בכנסת יכולה לקבל פי חמישה.
מתי מוענק המימון?
המימון מוענק בשלוש "פעימות":
• מקדמות לפני הבחירות
• מיד לאחר פרסום תוצאות הבחירות - המפלגות מקבלות 85% מהמימון שהן זכאיות לו. אם קיבלו מקדמה - הסכום שיקבלו בשלב הזה יהיה רק "השלמה" ל-85%.
• 15% הנוספים מועברים רק זמן רב לאחר הבחירות - לאחר שמבקר המדינה הגיש את הדוח שלו על הבחירות. לוח הזמנים הוא כזה: תוך 24 שבועות לאחר הבחירות מפלגות נדרשות להגיש למבקר דוח על ניהול החשבונות שלהן בבחירות; תוך 24 שבועות נוספים (ביחד 48 שבועות): המבקר מגיש את הדוח שלו. במועד זה המפלגות אמורות לקבל את 15% הנותרים, אבל המבקר רשאי להטיל סנקציות וקנסות שונים על מפלגות, בגין חריגות שונות מחוק מימון מפלגות או הגשת דו"ח לא תקין.
מהו גובה המימון?
גובה מימון הבחירות הממלכתי נקבע לפי בסיס של "יחידת מימון". כמה שווה יחידת מימון אחת ואיך קובעים כמה יחידות מקבלת כל מפלגה? ככה זה עובד:
החישוב עבור מפלגות ותיקות מתבסס על ממוצע בין שתי מערכות בחירות כדי "להגן" על מפלגות שנחלשו במידה רבה בהשוואה לבחירות הקודמות.
בדוגמה מבחירות 2022, לצורך חישוב מימון הבחירות של יש עתיד חישבו את הממוצע בין 24 המנדטים שבהם זכתה בבחירות 2022 ו-17 המנדטים שבהם זכתה בבחירות 2021 והגיעו ל-20.5. בתוספת יחידת מימון אחת (כיום כאמור זה יהיה 1.4 יחידות מימון), קיבלה המפלגה מימון בחירות בשווי 21.5 יחידות מימון = סכום של כ-35 מיליון ₪ (בהתאם לגובה יחידת המימון אז). לפי אותו חישוב, הליכוד למשל קיבל מימון של כ-57 מיליון ₪, ואילו רע"ם הקטנה -כ-19 מיליון ₪.
בנוסף לכך, מפלגות גם יכולות לקבל מקדמות לפני הבחירות, וגם כאן יש הבחנה בין מפלגות חדשות וותיקות.
מפלגות חדשות:
• זכאיות לקבל מקדמות בשווי עשר יחידות מימון = 13,850,000 ש"ח (בדרך כלל מדובר בשבע יחידות, אך לקראת בחירות 2026 הוראת השעה הגדילה זאת לעשר).
• הן יכולות לקבל מקדמה רק בכפוף לערבות בנקאית (כדי לקבל את הערבות הבנקאית, הן מגייסות ערבויות פרטיות - לעתים בסכומים גבוהים של מיליוני ₪).
• מתוך המקדמה שמגיעה להן, הן יכולות לקבל שתי יחידות מימון כבר "ביום הקובע", שחל הפעם 101 יום לפני הבחירות, כלומר כבר בחודש יולי, ואת השאר מיד לאחר הגשת רשימת המועמדים.
מפלגות ותיקות:
• רשאיות לקבל מקדמות בגובה מספר יחידות מימון השווה ל-80% ממספר הח"כים שלהן ביום הקובע (בדרך כלל 70% - הפעם הסכום הוגדל בהוראת שעה), מיד לאחר הגשת רשימת המועמדים.
• מפלגות שמונות פחות מ-10 ח"כים יכולות לקבל מקדמה כאילו יוצגו ע"י 10 ח"כים - אם הציגו ערבות על ההפרש.
כלומר - מפלגות ותיקות לא נדרשות עקרונית לערבות (או שנדרשות לערבות רק על חלק מהסכום), מתוך הנחה שהן כבר "הוכיחו" שביכולתן להיבחר לכנסת.
כך למשל, הליכוד, המיוצג בכנסת הנוכחית בידי 32 ח"כים, זכאי למקדמה של 25.6 יחידות מימון - כמעט 47 מיליון שקל. ש"ס, המיוצגת בידי 11 ח"כים, זכאית ל-8.8 יחידות מימון, שהן כ-16 מיליון שקל.
לעתים קרובות מפלגות מגיעות לבחירות עם חוב לכנסת. לפי החוק, במצב כזה החוב צריך להיות מקוזז מהמקדמה. אלא שבכל מערכות הבחירות האחרונות התקבלו הוראות שעה שביטלו את הקיזוז הזה, ואפשרו גם למפלגות שנותרו בחובות לקבל את מלוא סכום המקדמה. לקראת בחירות 2026 התקבלה הוראה שעה שלפיה רק מחצית מהחוב של מפלגה יקוזז מהמקדמה.
חובות וגירעונות
לאחר כל אחת ממערכות הבחירות האחרונות, רובן המכריע של המפלגות נקלעו לגירעונות כבדים. הליכוד, למשל, קיבל בבחירות האחרונות מימון של כ-51 מיליון ₪, אבל ההוצאות שלו עמדו על כ-57 מיליון ₪. בחלק מהמקרים, הגירעונות נובעים גם מכך שסכום המקדמה שהמפלגה קיבלה לפני הבחירה היה גבוה מסכום המימון שהייתה זכאית לו בסופו של דבר (ושכאמור נקבע רק לאחר הבחירות).
מפלגה שמכהנת בכנסת מחזירה את חובותיה בעיקר מכספי המימון השוטף שהיא מקבלת מדי חודש, ואף יכולה לקחת הלוואה מהכנסת ולהחזירה באמצעותם. לעיתים החובות גדולים מכדי להיפרע במהלך קדנציה אחת ועוברים לכנסת הבאה. כך, לאחר בחירות 2022 עמד חוב הליכוד לכנסת על כ-72 מיליון שקל, וחוב יש עתיד על כ-23 מיליון שקל.
עבור מפלגות שאינן נכנסות לכנסת, החזרת החוב מורכבת יותר: ממפלגה חדשה שקיבלה מקדמה ולא נבחרה ניתן לחלט את כספי הערבויות, ואילו מפלגה שכיהנה בכנסת אך לא נבחרה שוב מאבדת את המימון השוטף שממנו הייתה יכולה להחזיר את חובותיה. במקרים כאלה עלולים להיווצר "חובות אבודים" של מיליוני שקלים, שלא ברור אם וכיצד יוחזרו.
האם המימון ניתן למפלגות או לרשימות? מה קורה לגבי רשימות משותפות?
עקרונית, ניתן לכל מפלגה בנפרד - גם כאשר מדובר במפלגות שמתמודדות במסגרת רשימה משותפת. כל מפלגה ברשימה מקבלת מימון לפי מספר הח"כים שלה שנמצאים בה, אבל מפלגות שמתמודדות ברשימות משותפות יכולות לחתום ביניהם על הסכם שמשנה את הנוסחה. לעומת זאת, את התוספת של 1.4 יחידות מימון למימון הבחירות - מקבלת רשימה משותפת פעם אחת, ולא משנה כמה מפלגות מרכיבות אותה. גם הרשימה המשותפת של המפלגות הערביות, לדוגמה, שמורכבת משלוש מפלגות (חד"ש, תע"ל ובל"ד) - תקבל פעם אחת את התוספת של 1.4 יחידות מימון.
לדוגמא, רשימת ביחד לא מקבלת מקדמה נפרדת עבור יש עתיד (לפי 24 המנדטים שייצגו אותה בכנסת היוצאת) ועוד מקדמה נפרדת עבור המפלגה החדשה של בנט (שזכאית למקדמה של 10 יחידות מימון) - אלא מקדמה אחת, שמחושבת לפי מספר המנדטים של יש עתיד.