התביעה הראשית באיסטנבול הודיעה היום (שבת) כי אזרחים ישראלים ניהלו מטורקיה רשת בינלאומית להונאות השקעה, ש"עקצה" קורבנות ברחבי העולם ביותר מ-3 מיליארד דולר - כאשר במהלך המבצע רחב ההיקף, בו האינטרפול לקח חלק, נעצרו תשעה ישראלים.
שר המשפטים הטורקי, אקין גורלק, הודיע כי לפי שעה 201 בני אדם נעצרו - כשלצד הישראלים ישנם 45 עובדים זרים: אחד עשר הם פקיסטנים, ושניים הם אזרחים אזרבייג'ניים, סורים, ירדנים, אוקראינים, תאילנדים, אינדונזים ומרוקאים; בנוסף, עצור אחד מקזחסטן, מהפיליפינים, איראן, סין, לבנון, פלסטין, מקסיקו, מצרים, מוזמביק, ארגנטינה ובנגלדש.
לצד האינטרפול, השתתפו במבצע משרד הפנים וארגון המודיעין הלאומי, בתיאום משרד התובע הכללי הראשי של איסטנבול ואגף הביטחון של איסטנבול למאבק בפשיעת סייבר.
לפי שעה הרשויות לא פרסמו את שמות החשודים, אולם לפי אתר החדשות הטורקי OdaTV, אחד מהמעורבים המרכזיים בפרשה הוא הישראלי יגאל עמית בן ה-42, המחזיק גם בדרכון פורטוגלי.
על פי הודעות משרד המשפטים הטורקי, החקירה העלתה כי מדובר בארגון גדול ולא בפעילות של חברות בודדות. לטענת התביעה, הארגון "נוהל בידי אזרחים ישראלים", ומכנה את ראשי המערך "ברוני הונאה ישראלים". לדבריה, הישראלים מינו אחראים במדינות שונות, ואלה הקימו חברות ומוקדי שירות ששימשו להפעלת מערך ההונאה.
שר המשפטים הטורקי אקין גורלק מסר מוקדם יותר כי החקירה מתנהלת במסגרת ארבעה תיקי חקירה שפתחה השנה התביעה באיסטנבול. לדבריו, בדיקת מבנה הבעלות והנהנים הסופיים בחברות העלתה דומיננטיות של גורמים "בעלי זיקה לישראל". בחקירה משתתפים גם שירות הביון הטורקי MIT, היחידה לחקירות פיננסיות MASAK, משטרת איסטנבול ואינטרפול.
לפי התביעה, הרשת הפעילה בטורקיה חברות שהוצגו כמוקדי שירות, ייעוץ ותיירות. באמצעות פרסומות ברשתות החברתיות, במנועי חיפוש ובאתרי אינטרנט הובטחו למשקיעים רווחים גבוהים מהשקעות במט"ח ובקריפטו. פרטי מי שהתעניינו בהשקעה הועברו למערכות ניהול לקוחות, ומשם לנציגים שדיברו בשפתם ושכנעו אותם להעביר כספים.
"סיפור חיים בדוי" - ומנגנון העוקץ
התביעה מתארת מנגנון חשאי במיוחד. עובדים שגויסו לרשת קיבלו שמות קוד ו"סיפור חיים" בדוי, שכלל לעיתים טענה כי למדו באוניברסיטאות יוקרתיות דוגמת אוקספורד. לפני תחילת עבודתם הם עברו, לפי החשד, בדיקות פוליגרף שנועדו לבדוק אם יש להם קשר לרשויות אכיפת החוק. נאסר על העובדים להכניס טלפונים למשרדים, ואף נאסר עליהם לדבר עברית בתוך המשרדים.
על פי התביעה, נעשה שימוש בין היתר בשמות הפלטפורמות Inefex, Quantum AI, Algo Education ו-Exentral-Int. כאשר הצטברו תלונות נגד פלטפורמה מסוימת, עברו החשודים להשתמש בשם אחר. הקורבנות התבקשו תחילה להעביר סכומים קטנים, ובהמשך שוכנעו להשקיע סכומים גדולים יותר. התביעה טוענת כי החשודים שלטו בנתונים שהוצגו למשקיעים ויכלו ליצור מצג של רווחים כדי לגרום להם להזרים כסף נוסף.
כשמשקיעים ביקשו למשוך את כספם, נאמר להם שהחשבון נחסם וכי עליהם להעביר סכומים נוספים לצורך תשלום מס או הסרת החסימה. לטענת החוקרים, הכספים כלל לא הושקעו, אלא הועברו לחשבונות בנק ולארנקי קריפטו שבשליטת הרשת.
הקשר הישראלי תופס מקום מרכזי בהודעת התביעה. על פי ממצאי MIT, ארגון הביון הטורקי, שצוטטו בה, לאחר שב-2017 אסרה ישראל את פעילות האופציות הבינאריות בתחומה, חיפשו הגורמים הישראלים שניהלו את המערך להעביר את הפעילות למדינות אחרות.
התביעה טוענת כי "ברוני ההונאה הישראלים" הורו לאנשיהם באופן מפורש שלא להונות אזרחים ישראלים. גם אזרחי ארצות הברית הוחרגו, לפי התביעה, ממטרות הרשת. בין המדינות שאזרחיהן היו יעדים מרכזיים להונאה מונה התביעה את איחוד האמירויות, בריטניה, קנדה, אוסטרליה, אירלנד, רוסיה, סינגפור, מלזיה, סין, שווייץ, בלגיה, שוודיה ודרום קוריאה.
משרד החוץ אישר את הדיווח ומסר: "התקבלו דיווחים על מעצרם של מספר אזרחים ישראלים בטורקיה בחשד למעורבות בפעילות פלילית. משרד החוץ מטפל באירוע ופועל לוודא כי זכויותיהם של האזרחים הישראלים נשמרות".
מוסדות פיננסיים, הלבנת הון והקמת ארגון פשיעה
לפי התביעה, היקף הכספים שהוצאו מהקורבנות נאמד ביותר מ-3 מיליארד דולר, ולפי החשד הם הוחזקו בחשבונות בנק ובארנקי קריפטו מחוץ לטורקיה.
במבצע משותף של MIT ומשטרת איסטנבול פשטו הכוחות על 44 מוקדים של 29 חברות ועל 286 כתובות באיסטנבול ובמחוז מוגלה. מתוך 239 חשודים שנגדם פעלה התביעה נעצרו 191. לא נמסר כמה מהם ישראלים. נכסי נדל"ן, כלי רכב, חשבונות בנק ונכסי קריפטו נתפסו או הוקפאו, והחיפושים אחר חשודים נוספים נמשכים.
משרד הפנים הטורקי מסר בנפרד כי במבצע נתפס רכוש החשוד כפרי עבירה בשווי של כ-1.5 מיליארד לירות טורקיות, לרבות 80 כלי רכב ו-12 נכסים.
החשדות הנחקרים כוללים הונאה באמצעות מערכות מידע ומוסדות פיננסיים, עבירות על חוק שוק ההון, הקמת ארגון פשיעה וחברות בו והלבנת הון.
עו"ד שרון נהרי, מומחה משפט פלילי, הסגרות פשיעה בינלאומית ואינטרפול ויו"ר ועדת הסגרות בלשכת עורכי הדין, אמר לוואלה כי "השאלה המורכבת יותר היא האם טורקיה תבקש להסגיר אליה ישראלים הנמצאים במדינות אחרות. משרדנו טיפל בעבר בתיקים שבהם התבקשה הסגרת ישראלים או יהודים לטורקיה, ובחלקם ההסגרה לא יצאה אל הפועל בשל חשש מתנאי המעצר, מהמתח המדיני ומהשפעת הזהות הישראלית או היהודית על הזכות להליך הוגן. בפרשה הנוכחית ניכרת הבלטה חוזרת של הקשר הישראלי, אף שטרם פורסמה מלוא התשתית הראייתית. לכן יש לבחון כל חשוד לפי הראיות הקונקרטיות נגדו, ולא להפוך את אזרחותו לראיה פלילית".