"המחסור יחמיר": האזהרה החד משמעית של ראשי מערכת הבריאות

מנכ"לית מכבי שירותי בריאות, סיגל דדון לוי, הצביעה על הפער בין הגידול באוכלוסייה לבין הגידול במספר הרופאים. לדבריה, "הגידול הדמוגרפי גדל ב-20%, הרופאים גדלו רק ב-15%. את המהלכים נראה רק בשנת 2031, ואז נתחיל לראות עלייה. זה מחייב אותנו כבר היום להתמודד עם מדבר הרופאים".

לדבריה, לא ניתן להמתין עד שמספר הרופאים יגדל ויש לבצע כבר כעת שינויים בדרך שבה פועלת המערכת. "צריך באומץ רב להאציל סמכויות לאחיות ולהשתמש בכל הטכנולוגיה הקיימת", אמרה. היא הצביעה גם על בעיית התורים המבוזבזים: "יש 'נו-שואו' של 20% תורים שאנשים פשוט לא מגיעים אליהם".

דדון לוי הציעה גם לאפשר שימוש בשירותיהם של רופאים השוהים בחו"ל, ולא להגביל זאת רק לרופאים בעלי רישיון ישראלי, וכן לבחון קיצור של משך הכשרת הרופאים. "צריך להכיר במשבר הגדול של הרפואה בישראל, ולצערי זה רק יילך ויהיה יותר קשה".

מנכ"ל כללית, פרופ' איתן ורטהיים, התמקד אף הוא במחסור בכוח האדם ובצורך לנהל טוב יותר את התורים ואת הרצף שבין הקהילה לבתי החולים. "אנחנו צריכים לנהל את התורים", אמר. "ככל שנדע לסנכרן את הטיפול בקהילה והטיפול בבתי החולים, זה ישתפר. לא נוכל להגיע לאזרחים הישראלים אם לא נגדיל את כוח האדם, ובפסיכיאטריה בפרט".

לדבריו, הבינה המלאכותית יכולה להפוך לכלי משמעותי בהתמודדות עם העומסים. "הבינה המלאכותית היא חלק חשוב. היא תפנה לצוותים את הזמן לדברים אחרים", אמר. בהמשך הוסיף כי כבר כיום קיימות יכולות לעיבוד נתונים באמצעות AI, לצד הרחבת הטיפול בבית וקבלת מידע מהמטופלים מרחוק.

ורטהיים אף העלה הצעה להגדיל את המקורות המוקדשים למערכת הבריאות באמצעות מס ייעודי. "יש צורך בתוספת רופאים ובשיפור השירות, יש לשקול "לשים מס ייעודי לבריאות כדי שהחולה יקבל עוד".

מנכ"ל המרכז הרפואי איכילוב, פרופ' אלי שפרכר, טען כי חלק מהפתרון אינו טמון רק בהגדלת כוח האדם, אלא בשינוי האופן שבו המערכת פועלת. לדבריו, חוק ביטוח בריאות ממלכתי נחקק לפני יותר מ-30 שנה, בעוד שהמציאות הרפואית והטכנולוגית השתנתה מאז באופן דרמטי.

"המשמעות של 'מרחק סביר' השתנתה מאוד", אמר שפרכר. "אנחנו שוכחים את המטופל עצמו. הטכנולוגיה זמינה, והדבר שבעיקר מפריע ליישומה הוא הרגולציה".

לדבריו, מתן שליטה רבה יותר למטופל ושימוש בכלים דיגיטליים יכולים לצמצם משמעותית את הצורך במפגש פיזי עם רופא. "אם היו נותנים למטופל יותר מושכות, 70% לא היו מגיעים למטפל", אמר. באחד מתיאוריו התייחס לאפשרות שבה מטופל יוכל לפתוח אפליקציה, להזין את התסמינים שמטרידים אותו ולקבל הכוונה ראשונית מהמערכת.

שפרכר מתח ביקורת גם על המבנה התחרותי הקיים. "המחיר שאנחנו משלמים על התחרות הוא שאין אמת ארגונית אחת במערכת הבריאות", אמר. לדבריו, המבנה הנוכחי פוגע ביכולת של המערכת לפעול כמכלול, ולכן יש לתקן את החוק ולהתאים אותו למציאות הנוכחית.

מנכ"לית המרכז הרפואי רמב"ם, ד"ר מיכל מקל, התייחסה לאתגר אחר שמלווה בשנים האחרונות את בתי החולים, המעברים החוזרים בין שגרה לחירום. "אם אני צריכה כל כמה חודשים להוריד את כלל בית החולים ולהעלות אותו מחדש, זו בעיה", אמרה. "אני רוצה כמה שפחות מעבר משגרה לחירום. כשזמן החירום כל כך ארוך, אי אפשר לבטל שירותים אחרים. צריך ללמוד איך לקיים שגרה לצד החירום, ואני חושבת שרוב בתי החולים מצליחים בכך".

מקל הדגישה כי לשם כך נדרשת גם הרחבה משמעותית של המיגון בבתי החולים. "צריך להרחיב את המרחבים הממוגנים. למשל, 75 מיליון שקלים עולה לי לבנות מיון מוגן- וזה קריטי", אמרה.
"מתחרים על הבריאים ולא מספיק על החולים".

יו"ר המכון הלאומי לחקר מדיניות בריאות, פרופ' נחמן אש, התייחס לתחרות בין קופות החולים. לדבריו, לתחרות יש חשיבות והיא יכולה לדחוף את הארגונים להשקיע יותר בשירות לציבור, אך היא גם מייצרת עיוותים.

"התחרות חשובה, היא בנויה על תחרות מנוהלת וגוררת את הארגונים להשקיע יותר בציבור. החוק נותן את התשתית לכך, אבל יש פה 'אבל' גדול מאוד- יש גם נזקים שהיא מייצרת", אמר.

לדברי אש, אחד האתגרים המרכזיים הוא לגרום לקופות להתחרות על איכות השירות ולא רק על גיוס מבוטחים. "השקיפות חייבת להשתפר. כאזרח, אני צריך לדעת לבחור על בסיס נתוני איכות ושירות", אמר. לדבריו, קיימים מדדי איכות שאינם מונגשים או מפורסמים במידה מספקת.

אש הזהיר גם מפני תחרות המתמקדת באוכלוסיות שנחשבות כדאיות יותר לקופות: "הרבה פעמים מתחרים על מגזרים מסוימים שיותר כדאיים, מתחרים על הבריאים ועל ילדים ולא מספיק על החולים".

דדון לוי הצטרפה לביקורת על אופן ניהול התחרות וטענה כי היא "פחות בריאה ומנוהלת פחות טוב". לדבריה, ההגבלות על פרסום, מוקדי גיוס ורכישת לידים יצרו גם פעילות בלתי חוקית שלטענתה אינה נאכפת במידה מספקת. היא הציעה לבטל את ששת המועדים הקבועים כיום למעבר בין קופות ולאפשר למבוטחים לעבור באופן גמיש יותר, ובמקביל להגביל את תדירות המעבר בין הקופות. בנוסף קראה להתערבות ממשלתית ממוקדת לצמצום הפערים בפריפריה, בעיקר בצפון ובדרום.

בסיום התבקשו בכירי המערכת לציין את השינוי המרכזי שמערכת הבריאות זקוקה לו - בלי להשתמש במילה "תקציב". פרופ' אש הצביע על הצורך להגדיר מחדש את תפקידן של הרשויות המקומיות בבריאות ולשלבן בצורה משמעותית יותר במערכת. דדון לוי קראה להכין את מערכת הבריאות לעידן הבינה המלאכותית, לצד מציאת פתרונות לתרופות ולטכנולוגיות יקרות, גם מחוץ לסל הבריאות.

ורטהיים קרא למדינה "להציב את תחום הבריאות בעדיפות עליונה" ולחזק את הרפואה המונעת ואת היכולת של הציבור לחיות חיים בריאים יותר. מקל ביקשה להעניק לבתי החולים סמכויות ניהוליות
רחבות יותר, בעוד משרד הבריאות יתמקד ברגולציה. שפרכר בחר באתגר שמרחף מעל כלל הסוגיות שעלו בדיון: "למצוא את הפתרון לנושא אי-השוויון בבריאות".