"זו כבר לא נורת אזהרה - זו אזעקת חירום": דוחות חושפים תמונה עגומה ברמת החינוך

הפרסום נעשה בצל מחלוקת מקצועית חריגה בין משרד החינוך לבין ראמ"ה. במקביל לפרסום הודיע המשרד כי אופן הצגת התוצאות ושיקוף הממצאים בדוחות, וכן תהליכי העבודה של ראמ"ה מול המשרד, נמצאים בבדיקה מקצועית חיצונית שמקיים פרופ' עמי מויאל, יו"ר הוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה. לדברי המשרד, הבדיקה נפתחה בעקבות "טענות מקצועיות משמעותיות" שהעלה ביחס להצגת התוצאות ולתהליכי העבודה.

הנתון הקשה ביותר עולה ממבחן מדע וטכנולוגיה לכיתות ט'. לפי ראמ"ה, רק 3% מהתלמידים הגיעו לרמת הביצוע הגבוהה, המוגדרת בדוח כעמידה בדרישות תוכנית הלימודים. מנגד, 54% מהתלמידים נמצאים ברמת הביצוע הנמוכה, 27% ברמה בינונית-נמוכה ו-16% ברמה בינונית-גבוהה. במבחן השתתפו 28,749 תלמידים מ-298 בתי ספר.

הפערים בתוך האוכלוסיות גדולים. ההישגים הגבוהים ביותר נמצאו בקרב תלמידים במגזר הדרוזי ובקרב דוברי ערבית מרקע חברתי-כלכלי בינוני, ואילו ההישגים הנמוכים ביותר נמצאו בקרב דוברי עברית מרקע חברתי-כלכלי נמוך. אפילו בקרב דוברי עברית מרקע חברתי-כלכלי גבוה, רק 3% הגיעו לרמת הביצוע הגבוהה.

גם המוטיבציה ללימודי המדעים נמוכה יחסית: 45% מהתלמידים דיווחו על מוטיבציה גבוהה ללמידה. ראמ"ה מצאה קשר חיובי ומובהק בין המוטיבציה, תפיסת איכות ההוראה ויחס ההורים למקצוע לבין הישגי התלמידים.

במתמטיקה לכיתות ו' התמונה טובה יותר, אך גם כאן ניכרים פערים משמעותיים. 37% מהתלמידים הגיעו לרמת הביצוע הגבוהה, 26% לרמה הבינונית, 19% לרמה הבינונית-נמוכה ו-18% לרמה הנמוכה. במבחן השתתפו 53,551 תלמידים מ-1,121 בתי ספר.

הפער הכולל בין דוברי עברית לדוברי ערבית קטן: ממוצע דוברי העברית עמד על 301 נקודות, לעומת 297 בקרב דוברי הערבית. ואולם, בחלוקה לקבוצות אוכלוסייה מתגלה תמונה אחרת. תלמידי הפיקוח החרדי קיבלו בממוצע 279 נקודות, לעומת 305 בחינוך הממלכתי ו-301 בממלכתי-דתי. בקרב דוברי הערבית עמד הממוצע על 308 נקודות במגזר הדרוזי, 305 במגזר הערבי ו-279 בלבד בקרב הבדואים בדרום.

רק 23% מתלמידי החינוך החרדי הגיעו לרמת הביצוע הגבוהה במתמטיקה, בעוד 32% נמצאו ברמה הנמוכה. בקרב הבדואים בדרום 27% הגיעו לרמה הגבוהה ו-31% נמצאו ברמה הנמוכה.

גם הרקע הכלכלי משחק כאן תפקיד משמעותי: בקרב דוברי העברית עמד ממוצע התלמידים מרקע חברתי-כלכלי גבוה על 309 נקודות, לעומת 298 בקרב תלמידים מרקע בינוני ו-285 בקרב תלמידים מרקע נמוך.

באנגלית לכיתות ו' הגיעו 36% מהתלמידים לרמת הביצוע הגבוהה בהבנת הנקרא, בעוד 34% נמצאו ברמת הביצוע הנמוכה. במבחן השתתפו כ-45,600 תלמידים מ-1,001 בתי ספר.

גם כאן הממוצע הכללי כמעט זהה בין דוברי עברית לדוברי ערבית - 300 לעומת 301 נקודות בהתאמה. תלמידי החינוך הממלכתי קיבלו בממוצע 311 נקודות, לעומת 289 בממלכתי-דתי ו-263 בלבד בחינוך החרדי. 57% מהתלמידים החרדים נמצאו ברמת הביצוע הנמוכה באנגלית, ורק 17% ברמה הגבוהה.

בקרב דוברי הערבית, התלמידים הדרוזים מובילים עם ממוצע של 316 נקודות, לעומת 308 במגזר הערבי ו-281 בקרב הבדואים בדרום. 47% מהתלמידים הדרוזים נמצאו ברמת הביצוע הגבוהה, לעומת 41% במגזר הערבי ורק 21% בקרב הבדואים בדרום.

ראמ"ה מצביעה גם על פער חברתי-כלכלי בולט במיוחד בקרב דוברי הערבית: ממוצע התלמידים מרקע בינוני עמד על 311 נקודות, לעומת 290 נקודות בקרב תלמידים מרקע נמוך - פער של 21 נקודות.

תמונה מורכבת עולה גם ממבחן העברית לדוברי ערבית בכיתות ו'. רק 20% מהתלמידים הגיעו לרמת הביצוע הגבוהה, בעוד 29% נמצאו ברמה הנמוכה. במבחן השתתפו 7,866 תלמידים מ-147 בתי ספר.

הפערים בין המגזרים משמעותיים: 29% מהתלמידים הדרוזים הגיעו לרמת הביצוע הגבוהה, לעומת 24% במגזר הערבי ורק 11% בקרב הבדואים בדרום. לא פחות מ-40% מהתלמידים הבדואים בדרום נמצאים ברמת הביצוע הנמוכה. הממוצע עמד על 320 נקודות בקרב הדרוזים, 307 במגזר הערבי ו-283 בקרב הבדואים בדרום.

בדוחות מודגש כי אלה המבחנים הראשונים בתחומים הללו מאז שנת הלימודים תשע"ט, 2018/19. לכן ראמ"ה עצמה קובעת כי לא ניתן להשוות את תוצאות תשפ"ה לתוצאות המבחנים שנערכו לפני הקורונה, והממצאים נועדו לשקף את תמונת המצב הנוכחית ולשמש שנת בסיס חדשה. כך מצוין, בין היתר, בדוחות המתמטיקה והאנגלית.

הבדיקה שמוביל פרופ' מויאל צפויה לבחון הן את אופן הצגת תוצאות המבחנים והן את תהליכי העבודה של ראמ"ה מול משרד החינוך. במשרד מסרו כי עם השלמת הבדיקה יפורסמו מסקנותיה ועמדתו הרשמית של משרד החינוך.

הקואליציה להצלת החינוך הממלכתי התייחסה לתוצאות מבחני המיצ"ב ואמרה כי "זו כבר לא נורת אזהרה, זו אזעקת חירום". לדבריה, "הניסיון להאשים את ראמ"ה, את המדידה או את המלחמה הוא ניסיון להסיט את הדיון מהמציאות. כשמבחנים ישראליים ובינלאומיים מציגים את אותה תמונה - הבעיה אינה במי שמודד, אלא במערכת שנמדדת ומתרסקת".

"אי אפשר לצופף כיתות, לשחוק מורות ומורים ולהפלות את החינוך הממלכתי־עברי באלפי שקלים לתלמיד - ואז להתפלא כשההישגים מתרסקים", הטיחה הקואליציה. היא הדגישה כי "גם בזמן מלחמה, אחריות משרד החינוך היא לחנך, ללמד ולהקנות ידע וכלים". היא שבה והדגישה כי "בתפקיד הזה, המשרד והעומד בראשו נכשלו". "התלמידות והתלמידים לא נכשלו. ראמ"ה לא נכשלה. המדיניות נכשלה", הבהירה.

שני הדוחות שפורסמו בזה אחר זה צריכים "לסיים את עידן התירוצים". הקואליציה קראה למדינת ישראל לשנות סדרי עדיפויות ולהציב את החינוך הממלכתי כמשימה לאומית. "אין לנו דור לבזבז - חינוך הוא התשתית לעתידה של החברה הישראלית", סיכמה.