תוצאות מבחני פיז"ה 2025 המתפרסמות היום (שלישי) מציגות תמונה מדאיגה של מערכת החינוך בישראל: בתוך שלוש שנים צנחו הישגי התלמידים ב-38 נקודות בקריאה, ב-25 נקודות במתמטיקה ו- 23 נקודות במדעים.
הירידות בישראל חדות בהרבה מממוצע ה-OECD ומציבות אותה בין המדינות שבהן נרשמה ההידרדרות הגדולה ביותר. לשם השוואה, ממוצע מדינות ה-OECD ירד בתקופה זו ב-3 נקודות בלבד במדעים, ב-14 נקודות בקריאה וב-9 נקודות במתמטיקה.
מבחן פיזה הוא מחקר בינלאומי מקיף, שבו מוערכת רמת האוריינות של תלמידים בני 15 במדינות השונות. המחקר נערך בידי ה-OECD מדי שלוש שנים מאז שנת 2000, וקובע במידה רבה את סדר היום החינוכי בשנים שאחריו.
בקריאה, נמצאת ישראל במקום השני בעוצמת הירידה מבין המדינות והכלכלות שלהן קיימים נתונים בני השוואה ל-2022. רק לטביה רשמה ירידה גדולה יותר, של 45 נקודות, לעומת 38 נקודות בישראל. אחריה נמצאות גואטמלה עם ירידה של 37 נקודות, מלטה עם 31 ודנמרק עם 29.
גם במתמטיקה ישראל נמצאת בירידה משמעותית של 25 נקודות, המציבה אותה בשוויון במקום השני עם סלובניה. מלטה רשמה את הירידה הגדולה ביותר, 27 נקודות, ואילו לטביה וסרביה ירדו ב-23 נקודות כל אחת.
במדעים ירדה ישראל ב-23 נקודות. לטביה והונג קונג רשמו ירידה של 25 נקודות כל אחת, כך שישראל ניצבת במקום השלישי בעוצמת הירידה כאשר סופרים את כלל המדינות והכלכלות המשתתפות. אחריה נמצאות גואטמלה, עם ירידה של 22 נקודות, וסרביה עם 18.
הירידות החדות משתקפות גם ברמת ההישגים הנוכחית. תלמידי ישראל בני ה-15, קיבלו במבחן 2025 ציון ממוצע של 442 במדעים, לעומת 482 לפי ממוצע ה-OECD ובמקום ה-42 הכללי יחד עם צ'ילה.
בקריאה 436 לעומת 461 במקום ה-36 גם כאן יחד עם צ'ילה ו-433 במתמטיקה, לעומת 463, במקום ה-42. בפתרון בעיות ממוחשב גם כאן ישראל הרחק מהממוצע של המדינות המפותחות והציון עומד על 444, לעומת 500.
על פי הדו"ח, ישנו פער של 40 נקודות מהממוצע הבינלאומי במדעים, 25 נקודות בקריאה ו-30 נקודות במתמטיקה. בפתרון בעיות ממוחשב הפער מגיע ל-56 נקודות.
כמו כן, 29% מתלמידי ישראל נמצאים מתחת לרמת מיומנות במדעים, בקריאה ובמתמטיקה גם יחד, לעומת 19.7% בממוצע מדינות OECD. כמעט שלושה מכל עשרה תלמידים (בני 15) בישראל אינם מגיעים לרמת הבסיס בכל שלושת התחומים שנבדקו.
הבנות טובות יותר בקריאה ובמדעים, אין פערים במתמטיקה
פערים משמעותיים נמצאו גם בין בנים לבנות בדו"ח. בקריאה קיבלו הבנות בישראל ציון ממוצע של 455 נקודות, לעומת 417 בלבד בקרב הבנים - פער של 38 נקודות לטובת הבנות. במדעים עמד הציון על 449 בקרב הבנות לעומת 435 בקרב הבנים, בעוד שבמתמטיקה כמעט שלא נמצא פער: 432 לבנות לעומת 435 לבנים.
לפי ה-OECD, בקטגוריות התשובות המהירות בפריטי הקריאה בישראל עומד על 19.7%, לעומת 8.9% בלבד בממוצע OECD. מדובר בתשובות שניתנו במהירות וגם היו שגויות על ידי התלמידים.
לצד ההידרדרות הכללית, הדוח מציג תמונה מורכבת יותר בכל הנוגע לפערים החברתיים. הפער במדעים בין הרבעון החברתי-כלכלי המבוסס ביותר לבין הרבעון החלש ביותר בישראל עומד על 82 נקודות, לעומת 85 נקודות בממוצע OECD. על פי הדו"ח נראה כי אמנם הפער בין השכבות החלשות בישראל לגבוהות עלו ב-7 נקודות, אך הישגי התלמידים מהשכבות המבוססות צנחו ב-30 נקודות.
מה עם ה-?AI ישראל מעל הממוצע של ה-OECD
על פי הדו"ח, ישראל נמצאת מעט מעל ממוצע ה‑OECD בשימוש תלמידים בבינה מלאכותית, אך לא בהיערכות מערכת החינוך ללמידה דיגיטלית. 49.3% מהתלמידים בישראל משתמשים ב‑AI לפחות פעם בשבוע כדי ללמוד, לעומת 45.5% בממוצע ה‑OECD. ישראל מדורגת במקום 15 מתוך 37 מדינות OECD ובמקום 37 מתוך 84 מערכות.
במדד של יכולת בתי הספר להשתמש באמצעים דיגיטליים לשיפור ההוראה והלמידה, ישראל קיבלה ציון של מינוס 0.28, לעומת מינוס 0.03 בממוצע ה‑OECD. ישראל מדורגת רק במקום 28 מתוך 37 מדינות OECD.
84.5% מהתלמידים בישראל לומדים בבתי ספר שבהם קיימות הנחיות ייעודיות למקצועות בנוגע לשימוש באמצעים דיגיטליים, נתון גבוה מממוצע ה ‑ OECD ב - 71.2%
מהנהגת ההורים נמסר: "לצערנו איננו מופתעים. בשש השנים האחרונות ילדי ישראל עברו מקורונה, סגרים ובידודים למבצעים, 7 באוקטובר ומלחמות ממושכות ואיבדו רצף לימודי, חברתי ורגשי שאי אפשר לצפות שלא ישאיר את חותמו. אבל אלו לא עוד תוצאות מאכזבות, זו אזעקת אמת למערכת החינוך".
"הירידה בהישגי תלמידי ישראל דרמטית והעובדה שכמעט אחד מכל שלושה תלמידים, 29%, אינו מגיע לרמת הבסיס בקריאה, במתמטיקה ובמדעים גם יחד צריכה להדיר שינה מעיני כל מקבל החלטות. הקורונה והמלחמה מסבירות את גודל האתגר, אך הן אינן פוטרות את משרד החינוך מהאחריות להתמודד איתו", הוסיפו.
"נדרשת כעת תוכנית לאומית לצמצום הפערים ולהשלמת החוסרים, עם יעדים, משאבים ולוחות זמנים. מבחני פיז"ה אינם הבעיה, הם המראה. במקום להתווכח עם המראה, הגיע הזמן לטפל במה שמשתקף בה", סיכמו.
קיש: "המלחמה השפיעה על התוצאות"
שר החינוך, יואב קיש הגיב: "הציונים האלה מלמדים אותי דבר פשוט. העורף הישראלי ומערכת החינוך הציגו חוסן מדהים בזמן המלחמה, אני גאה בכם תלמידים וצוותי חינוך יקרים". "אני יודע שבמקומות מסוימים בתקשורת מנסים לספר סיפור אחר, מסיבות פוליטיות ברורות", התגונן שר החינוך.
"אבל בואו נדבר עובדות", המשיך השר. "המבחנים נעשו במרץ 2025 בשיא המלחמה. הצפון מפונה מתושבים, חטופינו עדיין בעזה הורים ומורים רבים בסבבי מילואים. לילות רצופים של אזעקות בכל רחבי הארץ, ואנחנו למעשה חיים בשגרת מלחמה. למרות כל זאת שמרנו על מיקומנו ביחס ל-2018. לא רק אני אומר את זה. מנהל החינוך ב-OECD, האחראי עלך מבחני פיז"ה העולמיים, פרופ' אנדרס שלייכר, קובע באופן מקצועי שהתוצאות לא מפתיעות ותואמות את התקופה המורכבת שעברה על מערכת החינוך בישראל. הוא אף הופתע מהמיקום של ישראל ביחס לעולם. ברור לי שהמלחמה השפיעה על התוצאות".
לסיום אמר קיש כי "האתגרים ברורים: כבר יצאנו לדרך עם תוכנית ישראלית ריאלית שנמצאת בעיצומה. את התוצאות נראה במבחני פיז"ה הבאים. אל תיתנו לאף אחד לספר לכם סיפורים. כל אחד ואחת מכם הוא גיבור שעשה את הבלתי יאומן בתקופה קשה. אני גאה בכם תלמידים, מורים והורים יקרים".
במערכת הפוליטית מגיבים לתוצאות המדאיגות
יו"ר מפלגת ביחד נפתלי בנט הגיב על התרסקות הציונים במבחנים: "ההתרסקות האיומה בתוצאות פיז"ה - במתמטיקה אנגלית ומדעים של ילדי ישראל זה מצב חירום לאומי. הממשלה היוצאת והשר קיש הפקירו את ילדי ישראל. לכן הבאנו לנבחרת את נשות החינוך הטובות ביותר במדינת ישראל, כדי שביחד נתקן."
מועמדת מפלגת "ישר!" לשרת החינוך הבאה, עדי אלטשולר התייחסה גם היא לתמונת המצב המדאיגה: "תוצאות מבחני פיזה אינן משקפות את מי שאנחנו ואת מה שאנחנו מסוגלים להיות. נוביל חינוך מצטיין המותאם לאתגרי המאה ה-21. מערכת חינוך בה המצוינות לא תהיה נחלתם של מעטים: לכל ילד וילדה בישראל, ללא קשר למוצאו ולאזור מגוריו". "אנחנו מסוגלים לעשות את זה ונעשה את זה - נהפוך את ישראל לאחת המדינות המובילות בעולם בחינוך", חתמה אלטשולר.
ח"כ מירב כהן ממפלגת "ביחד", אמרה: "התוצאות שפורסמו היום על ידי ה-OECD הן כתב אישום חמור נגד מערכת החינוך ובעיקר - העומד בראשה. במשך 4 שנים יואב קיש עסוק בפוליטיקה, מעניש רשויות מקומיות שלא מתחנפות לליכוד, ומפנק יהלומים ובתי ספר חרדיים, והתוצאות בהתאם. אם בקרית שמונה יותר מרבע מהתלמידים ביסודי ואחד מכל שמונה תלמידים בחטיבה לא השלימו את לימודי הקרוא וכתוב - סימן שאנחנו בקריסה טוטאלית, ציון נכשל רבתי לקברניטי מערכת החינוך הישראלית".
עוד המשיכה כהן: "הסיבה הראשונה והמרכזית לתוצאות האלה היא מחסור אדיר במערכת החינוך במורים בכלל, ומורים מקצועיים בפרט. אי אפשר לצפות מתלמידים להצטיין במתמטיקה ומדעים, כשרק כמחצית מהמורים בבתי הספר היסודיים שמלמדים את המקצועות האלה הם בעלי תעודת הוראה. קיש לא עשה דבר על מנת לסגור את הפערים במורים מקצועיים, כ-31,000 על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ואם הפער הזה לא ייסגר, נמשיך לראות ציונים נמוכים והתרסקות במדדים הבינלאומיים".
ח"כ נעמה לזימי, המועמדת לתפקיד שרת החינוך של מפלגת הדמוקרטים, אמרה: "ארבע שנות כהונה של קיש הספיקו כדי לקחת את מערכת החינוך הישראלית אחורה בעשרים שנה. ממצאי דוח פיז"ה שפורסמו הבוקר חושפים התרסקות דרמטית וחסרת תקדים בקריאה, במתמטיקה ובמדעים, ומערכת חינוך במשבר עמוק".
לזימי הוסיפה: "ולא בכדי, מבין כל המגזרים בישראל, הצניחה החדה והחריגה ביותר בקנה מידה היסטורי נרשמה דווקא בזרם הממלכתי-עברי, בו כל תלמיד מקבל בממוצע כ-10,000 ש"ח פחות בשנה. תוצאה ישירה של אפליה פושעת וממשלה שמעדיפה לשפוך מיליארדים על רשתות חינוך מפלגתיות ללא ליבה, מאשר להשקיע בעמוד התווך הממלכתי של החברה הישראלית".
לזימי לא חסכה בביקורת על שר החינוך: "קיש וחבריו הפכו את הבריחה מאחריות ואת הנדוס התודעה למדיניות ממשלתית. בזמן שקיש מעדיף לעוות את המספרים ולכנות את משבר כוח האדם בהוראה 'פייק ניוז', הדוח חושף שכמעט מחצית מהתלמידים שלנו נפגעים כי אין מספיק מורים מתאימים בעלי הכשרה מספקת במערכת. כל תלמיד שני נפגע". "כשאנחנו נוביל את משרד החינוך, נשים סוף להנדוס התודעה ולמדיניות המגזרים המועדפים. נתקן את האפליה התקציבית בין זרמי החינוך, נחזק את מעמד המורים ונבטיח חינוך ממלכתי, ציבורי ושוויוני לכל ילד וילדה", חתמה.
הקואליציה להצלת החינוך הממלכתי הגיבה גם היא: "ההתרסקות במבחני פיזה היא לא כישלון במבחן לתלמידות ותלמידי ישראל, אלא למדיניות החינוך של ממשלות ישראל. מערכת שדורשת מתלמידים להיבחן, ממורים למדוד וממנהלים לקחת אחריות חייבת לנהוג באותה שקיפות ואחריות בעצמה, לא לעכב נתונים ולא לייפות את המציאות".
"אי אפשר ללמד בכיתות צפופות ולעודד חדוות למידה. אי אפשר לשאוף למצוינות כשאין שוויון הזדמנויות. אי אפשר להשלים עם אפליה תקציבית של כ־10,000 ש"ח בשנה לתלמיד לרעת התלמידים בחינוך הממלכתי-עברי. הנתונים שפורסמו היום הם אזעקת אמת, הגיעה העת לשנות מן היסוד את סדרי העדיפויות ולהציל את החינוך הממלכתי".