logo

רפורמת התפתחות הילד מתרחבת, אבל זמני ההמתנה עדיין ארוכים

במשרד הבריאות מציגים התקדמות ביישום הרפורמה, הכוללת גיוס יותר מ-166 אנשי מקצוע והרחבת השירותים. מנגד, הורים רבים ממשיכים לדווח על המתנה של חודשים לטיפולים חיוניים, בזמן שהעתירה נגד הרפורמה עדיין תלויה ועומדת בבג"ץ

אביחי חיים
אביחי חייםעודכן לאחרונה 02/08/2026 - 10:46
מסיבת עיתונאים של משרד הבריאות על הרחבת סל שרותי הבריאותצילום: לשכת העיתונות הממשלתית

למרות שהפעימה השנייה של רפורמת התפתחות הילד של משרד הבריאות נכנסת היום (ראשון) לתוקף - הורים רבים ממשיכים לדווח על זמני המתנה ארוכים לטיפולים חיוניים. במקביל, עתירה נגד הרפורמה עדיין מתבררת בבג"ץ.

לפי משרד הבריאות, מאז השקת הפעימה הראשונה בפברואר 2026 גויסו יותר מ-166 אנשי מקצוע חדשים בתחום התפתחות הילד, וקופות החולים עמדו ביעדי הגיוס והרחבת השירותים שנקבעו, למעט במחוז הדרום, שבו עדיין מתקשים לגייס מטפלים, והמשרד ממשיך להפעיל תמריצים כדי לחזק את המערך.

החל מ-1 באוגוסט הורחבה מדיניות ההחזרים החדשה לכלל המטופלים החדשים שאינם מאובחנים עם אוטיזם או מוגדרים כסומטיים, כחלק מהמהלך שנועד להעביר את עיקר הטיפולים למסגרת הציבורית. עם זאת, יישובים מרוחקים ובהם הערבה, רמת הגולן, בקעת הירדן, הנגב ואזור ים המלח הוחרגו בשלב זה, והפעימה השנייה עבורם תידחה ל-1 בינואר 2027.

במשרד הבריאות מדגישים כי מטרת הרפורמה היא להבטיח שכל ילד יקבל טיפול התפתחותי איכותי במסגרת הציבורית, ללא תלות במצב הכלכלי של משפחתו או במקום מגוריו, תוך צמצום פערים והגדלת זמינות השירותים.

שר הבריאות חיים כץ
הורים רבים מדווחים על זמני המתנה ארוכים. חיים כץ צילום: לשכת העיתונות הממשלתית

בקרב הורים רבים נשמעת ביקורת חריפה על המתווה המתגבש. לטענתם, למרות הרפורמה, בפועל עדיין קשה מאוד להשיג תורים. משפחות רבות מדווחות על המתנה של יותר מחצי שנה לטיפולים פרא-רפואיים, ובמקרים של הערכה או טיפול פסיכולוגי זמני ההמתנה מגיעים לעיתים ליותר משנה.

במקביל, הרפורמה עדיין ניצבת במוקד הליך משפטי. עתירה שהוגשה לבג"ץ של עמותת שליו וארגון נכה לא חצי בן אדם נגד השינויים במדיניות ההחזרים ובאופן יישום הרפורמה עדיין תלויה ועומדת, כשהעותרים טוענים כי המהלך עלול לפגוע בילדים הזקוקים לטיפול ובזכותם לקבל מענה בזמן.

במשרד הבריאות טוענים מנגד, כי הרחבת כוח האדם והגדלת היצע השירותים מאפשרות את יישום הרפורמה באופן הדרגתי, תוך חיזוק המערכת הציבורית. הפער בין נתוני הגיוס שמציג משרד הבריאות לבין התחושה בשטח מעלה שאלות לגבי קצב הרחבת השירותים והיכולת של המערכת הציבורית לתת מענה לביקוש הגובר. האתגר בולט במיוחד במחוז הדרום, שם גם המשרד עצמו מודה כי קיים קושי משמעותי בגיוס אנשי מקצוע.

מה כוללת הרפורמה?

  • מטופלים חדשים בגיל 0-6 (ללא אוטיזם או נכות סומטית) - נכללים כבר מהשלב הראשון שנכנס לתוקף ב-1 בפברואר 2026, באזורים בעלי תשתיות נגישות.
  • מטופלים חדשים בני 6-9 (ללא אוטיזם או נכות סומטית), וכן ילדים מתחת לגיל 6 ביישובים שהוחרגו קודם לכן - נכללים בפעימה השנייה שנכנסה לתוקף ב-1 באוגוסט 2026.
  • מטופלים חדשים עד גיל 6 עם אבחנה של אוטיזם או נכות סומטית - צפויים להשתלב ברפורמה החל מ-1 בינואר 2027.
  • מטופלים חדשים בני 6-18 עם אבחנה של אוטיזם או נכות סומטית - צפויים להשתלב החל מ-1 בינואר 2028.
  • שילוב מלא של כלל האוכלוסיות והאבחנות - השלמת המתווה בכל הארץ ועל כלל סוגי המטופלים עד שנת 2030.
ילד בטיפול
למרות הרפורמה, בפועל עדיין קשה מאוד להשיג תורים. ילד בטיפול, אילוסטרציה צילום: ShutterStock

במשרד הבריאות אומרים כי ימשיכו לעקוב אחר יישום הרפורמה, לחזק את כוח האדם המקצועי ולהרחיב את השירותים, במטרה לקצר את זמני ההמתנה ולהנגיש את שירותי התפתחות הילד לכלל ילדי ישראל. במקביל, ההכרעה בעתירה לבג"ץ, שלה מצפים העותרים בתקופה הקרובה, עשויה להשפיע על המשך יישום הרפורמה.

עוד באותו נושא: