כמעט 78 שנים אחרי הבחירות הראשונות בישראל, נחשף היום (שלישי) נאומו של בן-גוריון שקרא להשאיר את המריבות הפוליטיות מאחור, לכבד את הכרעת הבוחר ולשמור על אחדות העם. המסר שלו נשמע אקטואלי מתמיד.
הנאום, שנשא את הכותרת "לעם ולצבא", שודר ב-24 בינואר 1949, יום לפני הבחירות הראשונות לאספה המכוננת, שהפכה בהמשך לכנסת הראשונה. ישראל הייתה אז מדינה בת פחות משנה, בעיצומה של מלחמת העצמאות, והבחירות נתפסו כצעד מרכזי בביסוס מוסדות השלטון שלה.
"וכל איש ואשה שהחוק העניק להם זכות הבחירה - בל ייעדרו מהקלפי", קרא בן-גוריון בנאומו. "זוהי זכות גדולה - זכות היסטורית שציפו לה דורות בכיסופים משיחיים... בה תתגלם אחריותנו ובגרותנו המדינית".
בן-גוריון ביקש מכל אזרח לגשת לקלפי מתוך תחושה "כאילו קולו הוא יכריע את הכף בהתוויית הדרך". הוא מנה שורה של סוגיות שיעמדו בפני מוסדות המדינה הנבחרים, בהן ביטחון המדינה, יחסיה עם שכנותיה, עיצוב המשטר והחוקה, פיתוח המשק, קליטת העלייה, ההתיישבות ושיקום החיילים המשוחררים.
אחד הקטעים הבולטים בנאום הוקדש דווקא ליום שאחרי הבחירות. לנוכח המחלוקות והמתחים הפוליטיים, קרא בן-גוריון לקבל את הכרעת הבוחרים ולשמור על השותפות האזרחית.
"ואם הייתה תוך סערת הוויכוח חריגה ממסגרת של בירור מחנך ותרבותי - נשכיח מלבנו דברי המריבה והקנטור, ונשוב לראות איש ברעהו אזרח-שותף למדינה היקרה לכולנו, ונקבל את פסק-הדין של כלל הבוחרים באהבה ובנאמנות", אמר.
המסר לחיילים: להצביע לפי צו המצפון
חלק משמעותי מהנאום הוקדש לחיילי צה"ל, שרבים מהם עדיין שירתו בחזיתות מלחמת העצמאות. בן-גוריון הדגיש כי עליהם לממש את זכות הבחירה כאזרחים חופשיים, ללא השפעה של המשמעת הצבאית על הצבעתם.
"ללא כל סייג של משמעת צבאית, תתוו עם כל שאר האזרחים את הדרך", אמר לחיילים, והבהיר כי כל אחד מהם יצביע "אך ורק לפי הוראות מצפונו". לדבריו, גם אם החיילים יבחרו במפלגות שונות, לא תיפגע נאמנותם למשמעת הצבאית ולא תיפגם האחווה ביניהם.
הקריאה לאחדות לא הוגבלה לנאום הבחירות. יומיים קודם לכן, בהרצאה בתל אביב בפני "פעילי עדות המזרח", התייחס בן-גוריון גם לחלוקה העדתית בחברה הישראלית.
"באנו לארץ לא כדי להיות אשכנזים, רוסים, פולנים או רומנים", אמר. בהמשך הדגיש כי העבודה, השפה העברית וההגנה המשותפת איחדו בין בני העדות השונות: "הלשון, העבודה וההגנה איחדו את כולם וכשנפל מישהו מהם לא נפל כתימני, ספרדי או אשכנזי אלא כיהודי".
הנאום הגיע גם למחנות המעצר בקפריסין
נאומו של בן-גוריון שודר גם למחנות המעצר בקפריסין, שבהם עדיין הוחזקו אלפי מעפילים בידי הבריטים, חודשים לאחר הקמת המדינה. מרבית העצורים שנותרו במחנות היו גברים בגיל גיוס, שהבריטים סירבו לאפשר את עלייתם לישראל.
ביום הבחירות, 25 בינואר 1949, החלה האונייה "גלילה" להעלות כ-1,500 מעפילים מקפריסין לישראל, במסגרת מבצע "פדות" לשחרור יתרת העצורים. עד 10 בפברואר שוחררו אחרוני העצורים והמחנות התרוקנו. עם סיום הבחירות שיבח בן-גוריון את הסדר, את טוהר ההליך ואת ההשתתפות הרחבה של הציבור. את התרשמותו סיכם במילים: "נדמה לי שרק מעטים לא יסכימו אתי אם אומר שבבחירות אלו ניצחה - מדינת-ישראל".
איתן דוניץ, מנכ"ל המכון למורשת בן-גוריון, אמר בעקבות חשיפת המסמך כי המסרים שנשא ראש הממשלה הראשון מוסיפים להיות רלוונטיים גם כיום.
"עבור בן-גוריון, הבחירות היו ביטוי לאחריותו של כל אזרח לעתידה של המדינה ולשותפות העמוקה בינינו, החוצה מפלגות ואידאולוגיות", אמר דוניץ. "הזכות לבחור ולהשפיע נשענת על ההבנה שדמוקרטיה מתקיימת כאשר אזרחיה בוחרים להיות מעורבים בה. מורשתו מזכירה לנו שגם כיום, הדרישה לאחריות ולשותפות מונחת על כתפי כל אחת ואחד מאיתנו"
מי אמר את זה? - עשרה ציטוטים אמיתיים מהזירה הפוליטית הישראלית. תדעו לזהות מי עומד מאחורי כל אחד מהם?