לוחם בחזית הקהילתית: ממילואים בעזה לשיקום מערך הרווחה שקרס בקרית שמונה

נקודת הפתיחה בקריית שמונה הייתה מורכבת במיוחד. כששוורץ הגיע לאגף, עבדו בו בפועל שבעה עובדים סוציאליים בלבד, ללא מבנה ארגוני מסודר, ללא תוכניות עבודה או שגרות ניהול, ואפילו ללא בסיס נתונים סדור. "התחושה הייתה של כיבוי אורות. זה היה אגף שנמצא על סף התפוררות", הוא מתאר.

כעת התמונה כבר שונה לחלוטין. מספר העובדים הסוציאליים עלה ל-23, ונמצא בדרכו ל-26. נבנה מבנה ארגוני הכולל ראשי צוותים ומדורים, ויחידות מקצועיות כמו יחידת הנוער וההתמכרויות הוחזרו למערך. השינוי הושג הודות למעבר לגיוס אקטיבי בשיטת "הד-האנטינג" בשיתוף ג'וינט-תבת, לצד קיצור זמני התגובה למועמדים והשקעה במעטפת תמיכה ושימור עובדים.

לצד ההתקדמות, שוורץ מצביע על השלכות המלחמה על צורכי הרווחה של העיר; אם לפני המלחמה כ-15% מאוכלוסיית קריית שמונה הייתה מוכרת לשירותי הרווחה, ההערכה היא כי כעת השיעור עשוי להגיע ל-30% ואף יותר.

המשמעות היא צורך גובר בטיפול מקצועי מתמשך, כשהוא מדגיש כי השילוב בין דרג מקצועי (עו"ס) לבין פונקציה ניהולית-ארגונית חזקה הוא קריטי לתפקוד המערכת לאורך זמן. במקביל, נפתחו לאחרונה בעיר מגוון תוכניות ומסגרות, בהן תוכניות לניצולי שואה, מועדונים לאזרחים ותיקים, בית חם לנערות, מועדונית טיפולית, מרכז הורים וילדים, מרכז טיפול לאלימות במשפחה ויחידת נוער.

לדברי אביעד פרידמן, ראש מנהלת תנופה לצפון, "הרחבת שירותי הרווחה היא חלק בלתי נפרד מבניית עתידו של הצפון. משפחות שבוחרות לחיות כאן צריכות לדעת שעומד לרשותן מערך שירותים מקצועי, נגיש ומתקדם בכל שלבי החיים. יחד עם משרד הרווחה אנו בונים תשתית קהילתית חזקה שתשפר את איכות החיים ותתמוך בצמיחה הדמוגרפית של החבל לאורך שנים".