67% מהסטודנטים לא מצליחים לחסוך, 29% שוקלים לעזוב את הארץ | סקר

לצד הקשיים הכלכליים, הסקר מצביע על השלכות המלחמה על הסטודנטים ששירתו במילואים: 64% מהם מדווחים על קושי רגשי וחברתי בחזרה ללימודים. במקביל, 38% מכלל הסטודנטים סבורים כי מוסדות הלימוד אינם מכינים אותם כראוי לעידן הבינה המלאכותית ולשינויים בשוק העבודה.

הממצאים מתפרסמים לקראת פתיחת שנת הלימודים האקדמית החדשה ביום ראשון, 18 באוקטובר, בצל המציאות הכלכלית והביטחונית המורכבת. הסקר, שנערך זו השנה ה-17 במתכונתו הנוכחית, בחן את מצבם הכלכלי של הסטודנטים, השתלבותם בשוק העבודה, שביעות רצונם ממוסדות הלימוד והשפעות המלחמה על חייהם.

על פי הסקר, 81% מהסטודנטים עובדים במהלך לימודיהם, לעומת 79% בשנת 2024. הסטודנטים העובדים מועסקים בממוצע 97 שעות בחודש ומשתכרים כ-6,235 שקלים ברוטו. למרות השילוב בין עבודה ללימודים, רק 49% מהם מועסקים בתחום הקשור ללימודיהם.

ההוצאה החודשית הממוצעת של סטודנט בישראל עומדת על 6,907 שקלים, עלייה של 28 שקלים בהשוואה לשנה שעברה. סעיף ההוצאה הגדול ביותר הוא דיור ואחזקת דירה, בעלות ממוצעת של 3,155 שקלים בחודש. אחריו נמצאים מזון לצריכה ביתית, בעלות של 1,463 שקלים, בילויים בעלות של 751 שקלים ונסיעות בעלות של 724 שקלים.

הפערים ניכרים גם בין אזורי הארץ. במחוז המרכז נרשמה ההוצאה החודשית הממוצעת הגבוהה ביותר, 7,258 שקלים, בעוד שבמחוז חיפה היא עמדה על 6,392 שקלים. כמעט מחצית מהסטודנטים, 49%, מקבלים סיוע כספי מהוריהם, לעומת 46% בשנה שעברה. הסיוע החודשי הממוצע עומד על 2,252 שקלים, עלייה של 100 שקלים בהשוואה לשנה הקודמת.

לצד הסיוע המשפחתי, אחד מכל חמישה סטודנטים לקח הלוואה במהלך לימודיו. בקרב הלווים, 61% נטלו הלוואה של יותר מ-20 אלף שקלים. סכום ההלוואה הממוצע הגיע ל-49,849 שקלים, עלייה של 1,716 שקלים לעומת השנה שעברה. מחצית מהלווים ציינו כי ההלוואה סייעה להם במידה רבה או רבה מאוד לסיים את שנת הלימודים.

הקושי הכלכלי משפיע גם על האפשרות לתכנן את העתיד. 67% מהסטודנטים אינם מצליחים לחסוך כסף באופן מסודר מדי חודש, ו-38% מעריכים כי לא יוכלו לרכוש דירה במהלך חייהם. עם זאת, מדובר בשיפור לעומת השנה שעברה, אז 42% העריכו שלא יצליחו לרכוש דירה.

מצוקת הדיור משפיעה גם על תנאי המגורים. 22% מהסטודנטים דיווחו כי נאלצו להתפשר על איכות הדירה בעקבות יוקר המחיה או מחירי השכירות, ו-14% חזרו להתגורר בבית הוריהם. מחצית מהמשיבים מתגוררים בדירה שכורה או בסאבלט, ו-31% בבית ההורים.

אחד הממצאים הבולטים נוגע לסכנת הנשירה מהאקדמיה. 33% מהסטודנטים ציינו כי שקלו לפרוש מלימודיהם במהלך השנה האחרונה, כפי שפורסם לראשונה בוואלה. בקרב מי ששקלו לפרוש, 50% הצביעו על קשיים כלכליים כסיבה מרכזית, 41% ציינו קושי בהתמודדות עם עומס הלימודים ו-22% דיווחו על קשיים במצבם הנפשי.

המלחמה ממשיכה להשפיע על חייהם האקדמיים של הסטודנטים. 27% מהמשיבים דיווחו כי גויסו לשירות מילואים במהלך שנת הלימודים, לעומת 23% בסקר הקודם. עוד 16% ציינו כי הם בני או בנות זוג של משרתי מילואים.

בקרב הסטודנטים ששירתו במילואים, 64% דיווחו כי החזרה ללימודים הייתה מאתגרת מבחינה רגשית וחברתית במידה רבה או רבה מאוד. כמעט מחציתם, 47%, חווים תחושת פער, זרות או חוסר הבנה בינם לבין סטודנטים שלא שירתו במילואים.

הקושי אינו מסתכם בתחושות בלבד. רק 43% ממשרתי המילואים ציינו כי ההתאמות האקדמיות שקיבלו, בהן הארכת מועדי הגשה, פטור מנוכחות ומועדי בחינות מיוחדים, סייעו להם במידה רבה או רבה מאוד להשלים את הפערים הלימודיים. 26% השיבו כי ההתאמות סייעו להם במידה מועטה או כלל לא.

גם סוגיית השוויון בנטל מעסיקה את המשרתים. 68% מהם דיווחו על תחושות משמעותיות של תסכול, שחיקה או כעס לנוכח אי-השוויון בשירות הצבאי ובמילואים. 38% ציינו כי חוסר השוויון פוגע במידה רבה או רבה מאוד במוטיבציה ובנכונות שלהם להתייצב לשירות מילואים בעתיד.

מחצית ממשרתי המילואים ציינו כי התגמול הכלכלי היווה שיקול או תמריץ חיובי משמעותי בהחלטה להתייצב לשירות או להאריך את תקופת השירות, מעבר לתחושת השליחות. 22% דיווחו כי נאלצו לדחות קורס אחד או יותר לסמסטר הקיץ או לשנת הלימודים הבאה, בעוד 58% סיימו את השנה כמתוכנן.

לצד הקשיים הכלכליים והנפשיים, הסטודנטים מביעים חשש גם מהשתלבותם בשוק העבודה. יותר מ-40% מהמשיבים חוששים במידה ניכרת מיכולתם למצוא את מקומם בשוק התעסוקה לאחר סיום התואר. 38% סבורים כי מוסד הלימודים אינו מכין אותם במידה מספקת לעידן הבינה המלאכותית ולשינויים הטכנולוגיים בשוק העבודה.

למרות החששות, ציפיות השכר של הסטודנטים ממשיכות לעלות. השכר החודשי שהם מצפים להרוויח כשנתיים לאחר סיום התואר עומד בממוצע על 16,657 שקלים, עלייה של 631 שקלים בהשוואה לשנה שעברה.

גם אופי הלימודים משתנה. 49% מהסטודנטים מייחסים חשיבות רבה או רבה מאוד לשמירה על למידה פרונטלית ונוכחות פיזית בקמפוס, אך רובם אינם מעוניינים להגיע אליו מדי יום. 27% מעדיפים להגיע ליומיים בשבוע, 23% ליום אחד ו-23% לשלושה ימים. רק 3% מעוניינים להגיע לקמפוס חמישה ימים בשבוע.

המציאות הכלכלית והביטחונית משפיעה גם על תפיסת עתידם של הסטודנטים בישראל. 29% מהמשיבים ציינו כי היו שוקלים לעבור למדינה אחרת לאחר סיום לימודיהם, לעומת 26% בשנה שעברה. 56% השיבו כי אינם שוקלים לעזוב, ו-15% טרם החליטו.

בקרב הסטודנטים השוקלים לעזוב, 79% ציינו את יוקר המחיה כאחת הסיבות המרכזיות, 46% את המצב הביטחוני, 20% את העתיד התעסוקתי ו-20% את המשבר הפוליטי-מדיני.

גם האמון בממשלה נשחק. 63% מהסטודנטים סבורים כי הממשלה הנוכחית אינה דואגת כלל לאינטרסים שלהם, או דואגת להם במידה מועטה בלבד, לעומת 57% בשנה שעברה. במקביל, שיעור הסטודנטים האופטימיים במידה רבה או רבה מאוד בנוגע לעתידה של מדינת ישראל ירד מ-37% ל-31%.

כשנשאלו מהם הנושאים המרכזיים שישפיעו על הצבעתם בבחירות הקרובות לכנסת, 67% בחרו ביוקר המחיה ובכלכלה, 37% בביטחון הפנים והביטחון האישי ו-35% במדיניות החוץ והביטחון. 27% ציינו חינוך ומדיניות חברתית, ורק 15% בחרו בזהות ראש הממשלה כאחד משני הנושאים החשובים ביותר מבחינתם.

הסקר בחן גם את מצבם של סטודנטים עם מוגבלות. 62% מהמשיבים בקבוצה זו ציינו כי מוסד הלימודים נגיש עבורם מבחינה פיזית ומרחבית במידה רבה או רבה מאוד, בעוד 12% דיווחו על נגישות מועטה או על היעדר נגישות.

עם זאת, החשש מהיום שאחרי התואר נותר משמעותי. 47% מהסטודנטים עם מוגבלות חוששים במידה רבה או רבה מאוד שהמוגבלות שלהם תהיה מכשול משמעותי בהשתלבות בשוק העבודה. 26% הביעו חשש בינוני, ורק 27% דיווחו על חשש מועט או על היעדר חשש.

גם סטודנטים שהפכו להורים במהלך לימודיהם מתמודדים עם קשיים. רק 39% מהם ציינו כי המענים שקיבלו ממוסד הלימודים לאחר הלידה היו מספקים במידה רבה או רבה מאוד. 30% סברו כי המענים היו מועטים או לא מספקים כלל.