קיש על האסון בטיול השנתי: "האירוע בבדיקה, הנוער תפקד בצורה מדהימה"

שר החינוך ציין כי חמישה פצועים מוגדרים קשה וכי האירוע עדיין מתנהל. לדבריו, משרד החינוך ממתין להנחיות צה"ל בנוגע להערכת הסיכון מנפלים באזור ולהשלכותיה על המשך הטיולים. "אני מקווה לקבל הנחיות מצה"ל לשנות את ההערכות, והאם האיום מנפלים הוא גבוה יותר. אם יגידו שאין שינוי הערכה - אז נחזור לשגרה והטיולים יחזרו. הם מנהלים את האירוע של הנפלים", אמר.

בהתייחסו לאחריות לאסון ולצורך בהגברת המודעות לסכנות, אמר קיש כי הנושא דורש השקעה נוספת, והשווה את ההתנהלות הנדרשת למפגש עם עקרב: "בסוף זה כמו עקרב שרואים, לא נוגעים". הוא הדגיש כי הטיול יצא בהתאם לנהלים וכי האירוע נמצא בבדיקה. לאחר שנשמעו בכנס קריאות ביניים בשאלה מי אחראי למחדל, ובהן טענה כי שר הביטחון אשם, השיב: "אני הולך להלוויה, אני בודק את האירוע ולא מוכן להיכנס לוויכוחי סרק. אפשר להסכים או לא להסכים, אבל זו לא הדרך".

בהמשך דבריו התייחס קיש לאפשרות שימשיך בתפקידו גם בקדנציה הבאה. "אני מאוד רוצה להיות שר חינוך בשנה הבאה", אמר, והדגיש כי הנתונים על פעילות משרדו מפורסמים לציבור. הוא ציין את ההשקעה בתחום הטכנולוגיה והבגרות בהייטק, והוסיף: "היום אנחנו מובילים בעולם בבינה מלאכותית".

קיש הציג גם את תוכניותיו למערכת החינוך בשנים הבאות. לדבריו, הוא מתכוון להוביל רפורמה שתכלול שינוי במתכונת שבוע הלימודים, צמצום מספר התלמידים בכיתות ובגני הילדים והשקעה רחבת היקף. "התוכנית מדברת על 15 מיליארד שקלים", אמר, וציין כי הושגו הסכמות עם משרד האוצר לבניית תוכנית ארוכת טווח לעשור הקרוב. לדבריו, ועדת שפירא עשתה עבודה מצוינת, אך לא תיאמה את עבודתה עם משרד האוצר. קיש הדגיש כי הוא רואה בהנהגת ההורים שותפה משמעותית בקידום השינויים, גם כאשר קיימות מחלוקות בין הצדדים.

יו"ר הנהגת ההורים הארצית, אורן אוזן, התייחס גם הוא לאסון בצפון והביע ציפייה לחקירה ולהפקת לקחים שימנעו הישנות של מקרים דומים. בדבריו קרא לממשלה להציב את החינוך בראש סדר העדיפויות וליישם את מסקנות ועדת שפירא. "הילדים שלנו למדו להיכנס למרחב מוגן לפני שהם למדו לקרוא שעון בשלוש השנים האחרונות, מאז שבעה באוקטובר. לא עוד ועדות ולא עוד הבטחות, הגיע הזמן למעשים", אמר אוזן. הוא קרא להעניק למנהלי בתי הספר יותר סמכויות וגמישות פדגוגית, והדגיש כי יש לקדם את מעמד המורים, את תנאי העסקתם ואת שכרם, מבלי להפוך את התלמידים לקלף מיקוח במאבקים בין המדינה לארגוני המורים.

אוזן התייחס גם לחוזר מנכ"ל משרד החינוך בנושא הקשר בין בתי הספר להורים, ולמכתב שפרסמה יו"ר הסתדרות המורים, יפה בן דויד, בנוגע לשימוש בדואר אלקטרוני כאמצעי תקשורת עם ההורים במקום בוואטסאפ. "ההורים וצוותי החינוך לא אויבים, אלא שותפים", אמר, והבהיר כי הנהגת ההורים תתנגד להנחיה שלדבריו מעמידה את צוותי החינוך בדילמה.

עוד קרא אוזן למשרד החינוך להכין תוכנית חירום למערכת החינוך, והזהיר כי למידה מרחוק אינה פתרון מספק, בפרט בגני הילדים ובכיתות הנמוכות. למשרד האוצר קרא לדאוג לביטחון הכלכלי של ההורים כאשר המצב הביטחוני אינו מאפשר את חזרת הילדים ללימודים.

יו"ר ארגון המורים, רן ארז, קרא לשינוי יסודי במבנה מערכת החינוך, שלדבריו הכרחי כדי להביא לצמצום מספר התלמידים בכיתות ולשיפור שכר המורים. ארז טען כי השינויים הנדרשים מחייבים תקציבים משמעותיים, גיוס מורים ובניית בתי ספר, וכי עד כה לא הוצגה תוכנית מעשית מספקת. "אני שמעתי עד היום רק סיסמאות. אף אחד לא מדבר עם המורים, בעלי מקצוע, מה יש לשפר", אמר ארז. הוא הוסיף כי הצלחת המהלך תלויה ביכולתם של ההורים והשותפים במערכת להתאגד ולדרוש שינוי, גם כאשר הוא כרוך בהתמודדות עם התנגדויות.

סמנכ"לית ראש המנהל הפדגוגי במשרד החינוך, אינה זלצמן, התייחסה למתיחות שנרשמה בכנס במהלך דבריו של קיש, וקראה לשיח מכבד גם בעת מחלוקת. "הדרך שלנו היא לדבר בכבוד, גם כשאנחנו לא מסכימים. מה שקרה כאן קודם לא היה מכבד", אמרה. לדבריה, הנהגת ההורים היא שותפה הכרחית למערכת החינוך, והדיאלוג בין הצדדים צריך לשקף לילדים ערכים של ערבות הדדית וכוחה של קהילה.

אמירה בולטת נוספת נשמעה מפי מיכל מנקס, סמנכ"לית חינוך, רווחה וחברה במרכז השלטון המקומי, שהתייחסה לאסון בצפון ולשאלת האחריות. מנקס אמרה כי במקום להתמקד בהאשמות, יש להתמקד במניעת האסון הבא. "מי אחראי? כולם", אמרה מנקס. בהתייחסה לפרסומים על היעדר קב"ט מוסדות חינוך במעלות-תרשיחא, ציינה כי השאלה מי אשם אינה העיקר בשלב זה. "זה לא מעניין. מעניין שזה לא יקרה שוב, לא מעניין מי אשם. כולנו אחראים. אנחנו כולם צריכים לוודא בכל דבר שאנחנו נותנים יד".