אייל אשל, אביה של התצפיתנית רוני אשל ז"ל שנרצחה ב-7 באוקטובר בחמ"ל התצפיתניות בנחל עוז, קרא היום (שלישי) לחשוף בפני העולם את דוחות הרפואה המשפטית המתעדים את מצבם של קורבנות מתקפת חמאס. את הדברים אמר בכנס בינלאומי לרפואה משפטית ולזיהוי פלילי, שנפתח במוזיאון הסובלנות בירושלים בהובלת המרכז הרפואי הדסה, שלוש שנים לאחר המתקפה.
"כאבא של רוני, תצפיתנית אמיצה שהגנה בגופה ונפשה על תושבי העוטף וחיילי צה"ל ונשרפה בחיים, אני קורא מעל במה זו לכל מי שמתעסק בהסברה של ישראל בעולם וזוועות ה-7 באוקטובר - קחו את דוחות הנתיחה הקשים ותעבירו אותם לשאר העולם כדי שיבין מה היה כאן ואת גודל הזוועה האנושית של מפלצת חמאס עזה", אמר אשל. "לפעמים זו רק שערה, לפעמים קצה ציפורן ולפעמים גוש פחם. חשוב שכל העולם יראה וישמע", הוסיף.
בכנס, המתקיים ב-13 וב-14 באוקטובר, משתתפים מומחים מישראל ומהעולם שעסקו בזיהוי קורבנות 7 באוקטובר. המשתתפים דנים בממצאים הפורנזיים, באתגרים שעמדו בפני צוותי הזיהוי ובשיטות שפותחו בעקבות האירועים. גם לאה גולדין, אמו של סגן הדר גולדין ז"ל, נשאה דברים בכנס והתייחסה לחשיבותה של ודאות עבור משפחות המתמודדות עם אובדן וחוסר ידיעה על גורל יקיריהן.
הממצאים הפורנזיים: שרידים שנחשפו לחום של יותר מ-800 מעלות
פרופ' חן קוגל, מנהל המרכז הלאומי לרפואה משפטית, תיאר את מורכבות עבודת הזיהוי לאחר מתקפת 7 באוקטובר. לדבריו, המאמצים החלו בשעה שעדיין לא הייתה רשימה סגורה של נעדרים, ומספר הנפגעים וזהותם לא היו ידועים.
קוגל השווה את עבודת הזיהוי בישראל לזו שהתבצעה בעקבות פיגועי 11 בספטמבר בארצות הברית. לדבריו, מתוך כ-2,750 קורבנות במגדלי התאומים, זוהו כ-1,800 בלבד גם בחלוף 25 שנה.
עוד סיפר כי בעקבות מתקפת 7 באוקטובר הוקם צוות מיוחד שבחן 44 מקרים של חטופים שהועברו לעזה ושגורלם לא היה ידוע. לדבריו, באמצעות ניתוח תיעוד ממצלמות אבטחה ובחינה פורנזית של הממצאים הצליח הצוות לקבוע כי כל ה-44 נרצחו, אף שגופותיהם לא היו בידי ישראל. קוגל הציג את ההליך כחדשני וראשון מסוגו בעולם, המאפשר לקבוע מוות גם בהיעדר גופה.
ד"ר נורית בובליל, מהמכון לרפואה משפטית, תיארה את הקושי בזיהוי דגימות DNA שנחשפו לחום של יותר מ-800 מעלות צלזיוס. לדבריה, הממצאים הפורנזיים העידו על פעולה מתוכננת ושיטתית. "הם באו מוכנים", אמרה. בובליל סיפרה כי בחלק מהמקרים הגיעו למעבדות שתי עצמות בלבד בתוך שקית, וכדי להגיע לזיהוי נדרשו שיטות מתקדמות והצלבת נתונים.
גם ד"ר נעמה סאמט-רובינשטיין, רופאת שיניים שהתנדבה בזיהוי החללים במחנה שורה, תיארה את האתגרים בזיהוי גופות שנשרפו. במקרים מסוימים גם השיניים היו חרוכות, ולכן נדרש שימוש באמצעי הדמיה מתקדמים, ובהם בדיקות CT, במקום צילומי הרנטגן המקובלים, סיפרה. סאמט-רובינשטיין הציגה גם לקחים שנלמדו באשר לטיפול בשרידים ולאחסונם באירועים רבי-נפגעים.
שימור הממצאים והפקת לקחים לעתיד
הכנס, שנערך בשיתוף מוזיאון הסובלנות ירושלים, מתקיים בהובלת ד"ר איירה טיטוניק ופרופ' אסי שרון מהמרכז הרפואי הדסה. מטרתו לשתף את הידע המקצועי שנצבר בעקבות מתקפת 7 באוקטובר ולשפר את ההיערכות לאירועים רבי-נפגעים בעתיד.
לצד הדיונים המקצועיים, עוסק הכנס גם בחשיבות שימור העדויות והממצאים והנגשתם לדורות הבאים. מוזיאון הסובלנות ירושלים פועל לתיעוד ולהנצחת סיפורי 7 באוקטובר, בין היתר באמצעות התערוכה "06:29 - מחושך לאור".
קריאתו של אשל לחשוף את דוחות הרפואה המשפטית מציבה במוקד הכנס גם את שאלת הצגת הממצאים בפני הציבור בעולם, מעבר לשימושם המקצועי בזיהוי הקורבנות.