יותר נשים רוצות תואר - אבל הגברים מובילים בפסיכומטרי

הסקר בחן את עמדותיהם, שאיפותיהם והשתלבותם בהשכלה הגבוהה של צעירים ילידי 2004, שחוו במהלך לימודיהם בתיכון את השלכות מגפת הקורונה והלמידה מרחוק, ועם כניסתם לחיים הבוגרים את מלחמת "חרבות ברזל".

לפי הנתונים, 70.1% מהמשיבים מצפים להשיג לפחות תואר אקדמי. בקרב הנשים השיעור עומד על 75%, לעומת 65.4% בקרב הגברים. 32.6% מהמשיבים שואפים לתואר ראשון, 26.9% לתואר שני או לתואר דוקטור לרפואה, ו-10.6% לתואר שלישי. מנגד, 15% אינם מצפים להשיג אף אחת מהתעודות שהוצגו בסקר.

אחד הממצאים המרכזיים בסקר נוגע לסיבות שבגללן צעירים מעוניינים בלימודים אקדמיים. כמעט מחצית מהמשיבים, 49.8%, ציינו כי המניע המרכזי שלהם הוא הרצון לעסוק בתחום שמעניין אותם. 30% רואים בתואר אמצעי להתקדמות כלכלית בשוק העבודה, ואילו 16.7% ציינו את אהבת הלמידה כמניע העיקרי.

בקרב הצעירים שאינם מתכוונים בהכרח ללמוד באקדמיה, 53.3% ציינו חוסר עניין במסגרת האקדמית כסיבה מרכזית. 20% דיווחו כי אין להם תוכניות מוגדרות לעתיד, ו-11.9% מעדיפים לימודים מקצועיים קצרים או לימודי תעודה. רק 2.1% ציינו את הבחינה הפסיכומטרית או את תנאי הקבלה כחסם העיקרי.

פערים בולטים נמצאו בין תחומי הלימוד שהצעירים מעוניינים בהם לבין התפלגות הסטודנטים החדשים לתואר ראשון בשנת הלימודים תשפ"ה.

בתחום ההנדסה והאדריכלות, 21.3% ממשיבי הסקר הביעו העדפה ללימודים בתחום, לעומת 15.2% מהסטודנטים החדשים שלמדו בו. בתחום האמנות, האומנויות והאמנות השימושית נרשם פער גדול אף יותר: 13.1% מהמשיבים הביעו עניין בתחום, לעומת 3% בלבד מהסטודנטים החדשים.

גם לימודי רפואה זוכים להתעניינות גבוהה ביחס לחלקם בקרב הסטודנטים: 5.4% מהצעירים ציינו את התחום כמועדף, לעומת 1.2% מהסטודנטים החדשים.

מנגד, בתחום החינוך וההכשרה להוראה התמונה הפוכה. רק 8.4% מהמשיבים הביעו העדפה ללימודים בתחום, לעומת 19.2% מהסטודנטים החדשים. גם במדעי החברה נמצא פער דומה, עם 12.3% מהמשיבים לעומת 17.9% מהסטודנטים החדשים.

ברמת המקצועות הספציפיים, עיצוב פנים בולט במיוחד: 5.9% מהמשיבים הביעו העדפה למקצוע, לעומת 0.2% מהסטודנטים החדשים. ברפואה כללית עמדו הנתונים על 4.9% לעומת 1%, ובפסיכולוגיה על 4.7% לעומת 2.9%.

לעומת זאת, במשפטים שיעור המעוניינים ללמוד את התחום עמד על 4.8%, לעומת 7.4% מהסטודנטים החדשים. במדעי המחשב נרשמו 5.3% לעומת 6.8%, בהתאמה.

הסקר מצביע גם על פערים בהישגים הלימודיים בין נשים לגברים. בקרב כלל ילידי 2004, כ-88% השלימו 12 שנות לימוד ו-62.1% היו זכאים לתעודת בגרות.

בקרב הנשים, 91.8% השלימו 12 שנות לימוד ו-68.2% היו זכאיות לבגרות, לעומת 84.3% ו-56.3% בקרב הגברים, בהתאמה.

עם זאת, בקרב בני השנתון שניגשו לבחינה הפסיכומטרית עד כה, הציון הממוצע של הגברים עמד על 564.5 נקודות, לעומת 528 נקודות בקרב הנשים. הפערים הבולטים נרשמו בחלק הכמותי ובאנגלית, בעוד שבחלק המילולי הציונים היו דומים יחסית.

עוד עולה כי 81.1% מהזכאים לתעודת בגרות מצפים להשיג תואר אקדמי, לעומת 53.3% ממי שאינם זכאים לתעודה.

נמצא גם קשר בין לימודים מוגברים במקצועות מדעיים וטכנולוגיים בתיכון לבין הגשת מועמדות לאקדמיה. 34.4% מבעלי הבגרות הטכנולוגית המוגברת כבר הגישו מועמדות ללימודים אקדמיים, לעומת 9.9% בקרב יתר בני השנתון - שיעור הגבוה פי 3.5.

בקרב המתקבלים והלומדים ברפואה, 95.2% היו בעלי בגרות טכנולוגית מוגברת. במדעים הפיזיקליים עמד השיעור על 88.8%, בהנדסה ואדריכלות על 81.4%, ובמתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב על 78.9%.

למרות מרכזיותן של הרשתות החברתיות בחיי הצעירים, המשפחה עדיין ממלאת תפקיד מרכזי בחשיפה לתחומי לימוד. 35% מהמשיבים ציינו את ההורים ובני המשפחה כמקור שבאמצעותו נחשפו לתחומים שמעניינים אותם. האינטרנט והרשתות החברתיות הגיעו למקום השני עם 22.8%, ואחריהם חברים עם 21.6%.

גם למערכת החינוך יש השפעה על בחירת תחומי הלימוד. בקרב בעלי בגרות טכנולוגית מוגברת, 16.8% ציינו מורים בתיכון או סדנאות בבית הספר כמקור החשיפה לתחומים שמעניינים אותם, לעומת 13.8% בקרב יתר המשיבים.

נוסף על כך, 82.5% מבעלי הבגרות הטכנולוגית המוגברת שהשיבו לשאלה העריכו את המידע שקיבלו כמהימן ומפורט במידה רבה או רבה מאוד, לעומת 75% בקרב יתר המשיבים.