האסון הקשה שאירע אתמול (שני) במהלך טיול בית ספרי בצפון, במסגרתו נהרג נער בן 14, ו-24 נפצעו כתוצאה מפיצוץ נפל במצפה פאר, מעורר סערה גם בקרב צוותי ההוראה. מורים, מחנכים ורכזי שכבות משתפים בתחושת האחריות העצומה המלווה אותם בכל יציאה לטיול, בחשש שמשהו ישתבש ובתחושת ההקלה כאשר כל התלמידים שבים בשלום לביתם. ברקע האירוע הטראגי עולה מחדש השאלה האם האחריות הכבדה המוטלת על עובדי ההוראה, לעיתים תמורת תוספת שכר של אחוזים בודדים, מצדיקה את הסיכון ואת המתח הנפשי.
"אני מילאתי אישורים רבים בחיי, והקפדתי קלה כחמורה", שיתפה אחת מנשות החינוך בעקבות האירוע. "וגם אז פחדתי מאוד והייתה לי הקלה עצומה בכל טיול ששב בשלום. גם כשמקפידים, יכול לקרות אסון, וכואב הלב. זה נורא כל כך". לדבריה, לצד האבל והזעזוע, יש לברר את נסיבות האירוע ואת האישורים שניתנו לטיול. "לפי מה שנראה כרגע, בית הספר טייל באזור שאינו מסלול, ויש בו שילוט שמתריע מפני סכנה. יש לבדוק האם המסלול אושר, שזה סיפור אחד של חוסר תיאום במפות שמחייב עצירת כל הטיולים עד מיפוי מחדש, או האם צוות הטיול בשטח חרג מהאישור וטייל במקום אסור".
מדובר בטענות שטרם אומתו כמובן, אולם הן משקפות את החשש של אנשי ההוראה מפני מצב שבו גם היערכות מוקדמת, מילוי האישורים והקפדה על הנהלים לא יצליחו למנוע אסון. מורה נוספת, ששימשה בעבר רכזת שכבה, תיארה את החרדה שליוותה אותה בכל יציאה לטיול. "מוכר, מזדהה מאוד. לא הייתי נושמת מרגע היציאה לטיול עד להגעה חזרה לבית הספר ופיזור כל הילדים לדרכם. הייתי רכזת שכבה ולעולם לא הסכמתי להיות אחראית הטיול", סיפרה.
דבריה ממחישים את הפער שבין הטיול השנתי, שנתפס בעיני התלמידים כחוויה חברתית ומהנה, לבין האופן שבו חווים אותו לעיתים אנשי הצוות החינוכי. עבור המורים, האחריות אינה מסתיימת בהעברת שיעור או בליווי פעילות חינוכית, אלא כוללת השגחה על עשרות תלמידים מחוץ לשטח בית הספר, לעיתים בתנאי שטח מורכבים ובסביבה שבה לא ניתן לצפות כל התרחשות.
אלא שלא כל אנשי החינוך סבורים כי ניתן היה למנוע את האסון באמצעות הקפדה נוספת על הנהלים. באחד הדיונים שהתפתחו בעקבות האירוע נטען כי המסלול דווקא אושר וכי מדובר במסלול מוכר.
הדיון בקרב המורים נוגע גם לשאלת התגמול. טיולים שנתיים מחייבים את הצוותים החינוכיים לשעות עבודה ממושכות, להשגחה רציפה ולעיתים גם ללינה מחוץ לבית. לצד התפקיד החינוכי החשוב של הטיולים, אנשי הוראה מעלים את השאלה האם התגמול שהם מקבלים משקף את גודל האחריות המוטלת על כתפיהם.