יריב לוין כבר יודע על מה הוא רוצה להילחם בקדנציה הבאה. שר המשפטים, שהציג בתחילת כהונת הממשלה את תוכניתו לשינוי מערכת המשפט, סימן בכנס בירושלים את היעד להמשך: שינוי יסודי של בית המשפט העליון. התנאי שהציב הוא ניצחון הימין בבחירות. ההבטחה שסיפק: ״שופטי עליון אחרים, מערכת משפט אחרת״.
הדברים נאמרו בכנס ״משפט ומשילות בארץ ישראל״ של תנועת הריבונות במאהל הגבורה בירושלים. לוין הגדיר את הבחירות הקרובות ״היסטוריות ממש״, והסביר מדוע מבחינתו המאבק על הרכב העליון עומד במרכזן. ״בבחירות הקרובות אנחנו נהיה במצב שבו שני שלישים משופטי בית המשפט העליון מתחלפים״, טען. ״ההכרעה כאן היא האם אנחנו נהיה בעמדה שבה אפשר לשנות מהיסוד את בית המשפט העליון, או לא״.
זה לב המסר שלו לבוחרים: ניצחון בקלפי אמור לפתוח את הדרך לשינוי על כס השיפוט. לוין מציג את חילופי השופטים כהזדמנות, ואת עצמו כמי שמתכוון לנצל אותה. ״יש כאלה שאומרים שזה לא אפשרי, אבל אני לא מקבל את זה לחלוטין״, אמר.
את המאבק הנוכחי על המינויים הוא תיאר כחסימה מכוונת של מי שחושבים אחרת. ״מערכת המשפט החזיקה בזכות וטו שמנעה מאנשים שחושבים אחרת להיכנס למערכת. המינויים האלו נחסמו״, טען. גם קודמיו בתפקיד ספגו ביקורת: ״אני לא הסכמתי להתפשר בנקודה הזאת או למנות שופטים תוך שאני מספר לציבור שהם שמרנים, עד שמתברר שהם לא״.
במילים אחרות, לוין מבקש מהציבור לשפוט את המאבק בעליון לפי היעד שעוד לא הושג. לצד זאת, הוא טען כי בערכאות האחרות כבר הצליח לחולל שינוי. ״בקדנציה הזאת הצלחתי למנות כשליש מהשופטים בבתי המשפט, ורק בעליון הם התבצרו״, אמר. ״אלו שופטים שמעולם לא היה להם סיכוי להיכנס למערכת, והמאבק היה לא קל״.
המילה ״התבצרו״ אינה מקרית בתוך התמונה שלוין מצייר. לאורך הנאום הוא תיאר מערכת שמגינה על כוחה, חוסמת כניסה של אחרים ומנסה להתיש את מי שמבקש לשנות אותה. ״זו המערכת הכי חזקה שיש״, אמר, והאשים אותה בניסיון לייאש.
גם את ההתנגדות לתוכניתו הוא הסביר דרך אותה תפיסה. ״ברגע שהתוכנית עלתה על השולחן, פתאום התברר שכל מוקדי הכוח של המדינה מוחזקים על ידי השמאל והשמאל הקיצוני״, טען. לדבריו, הכוחות שהתנגדו לשינוי קמו ״כדי להגן על מוקדי הכוח שלהם״. זו הפרשנות של שר המשפטים למאבק: הגנה על כוח פוליטי מצד מתנגדיו. לדבריו, הטלטלה גרמה לציבור הימני להבין ״שהוא סוג ב׳ פה״.
לוין הרחיב את הטיעון גם למינויים במערכת הביטחון. הוא טען כי בתחילת הליך מינוי ראש השב״כ היה רצון למנות ״מפגין בקפלן״, וכי הסערה הציבורית הביאה לשינויים עד למינוי האלוף זיני. את מינוי ראש המוסד ומינויים נוספים הציג כחלק מאותו תהליך. מבחינתו, אלה התקדים וההוכחה שאפשר להגיע גם לעליון.
ומה אמור לבוא בסוף המאבק? לוין הבטיח מערכת ״שתהיה ראויה למדינה יהודית, תהיה ראויה למדינה דמוקרטית״, ובה שופטים ״שיכבדו את תפקידם, אבל גם את התפקיד של הכנסת ושל אזרחי ישראל״. בניסוח הזה טמונה גם הביקורת שלו על המערכת הקיימת.
״אני לא אוותר עד שאסיים את עשיית הצדק״, חתם. את השינוי שהוא מבקש לקדם לוין מכנה ״עשיית צדק״. לבוחרים הוא מציע להפוך את הבחירות הקרובות להכרעה גם על עתידו של בית המשפט העליון.