ההודאה של הנאשם המרכזי ברצח ימנו בנימין זלקה, בן 21, הגיעה היום (ראשון) לבית המשפט המחוזי בלוד, יחד עם בקשה להימנע מהרשעה ברצח. הנאשם הודה כי הגיע חמוש בסכין כדי להשתתף בתגרה ודקר אותו, אך ההגנה טוענת כי לא התכוון לגרום למותו, ומבקשת לזכותו מרצח באדישות ולהרשיעו לכל היותר בהמתה בקלות דעת.
במענה לבית המשפט נכתב: “הנאשם מודה שלמרבה הצער החזיק באותו הלילה בסכין ודקר את המנוח ברגלו. הוא עשה את טעות חייו, רק רצה לסייע לאחרים בתגרה שהייתה בין המנוח לבינם. הוא דקר דקירה אחת מלמעלה למטה שפגעה במפשעה, הנאשם לא התכוון לכך״.
ההודאה בדקירה לא מסיימת את המחלוקת בתיק. ההגנה מציגה את הנאשם כמי שהתערב בעימות כדי לסייע לאחרים, בעוד כתב האישום מייחס לו איומים מפורשים עוד לפני הדקירה. לפי האישום, הוא אמר לעובדי הפיצרייה שניסו להרגיעו כי זלקה פגע בכבודו, הודיע שיחזור בסיום פעילות הסניף כדי לסגור עמו חשבון, ואמר שהוא “מוכן לשבת על זה בבית סוהר".
זלקה הותקף בערב יום העצמאות האחרון מחוץ לסניף "פיצה האט" בפתח תקווה, שבו עבד. על פי כתב האישום, העימות החל לאחר שכמה נערים נכנסו לסניף וריססו תרסיס שלג, והעובדים ביקשו מהם לצאת. כעבור כשעתיים התחדש העימות, ואחד מבני החבורה דחף את זלקה והפיל אותו לקרקע. חברי החבורה היכו אותו באגרופים, בעטו בו והשליכו לעברו מיכלי תרסיס שלג.
על פי האישום, הנאשם המרכזי התקרב לזלקה עם סכין שלופה ודקר אותו בעוצמה במפשעה. גם לאחר שקרס המשיכו אחרים להכותו. הדקירה פגעה בעורק מרכזי וגרמה לאובדן דם משמעותי. זלקה פונה במצב אנוש לבית החולים בילינסון, שם מת כעבור יממה.
ב-10 במאי הגישה פרקליטות מחוז מרכז כתבי אישום נגד 16 נערים. הנאשם המרכזי, שהיה אז בן 15, הואשם ברצח באדישות. ליתר 15 הנאשמים יוחסה חבלה בכוונה מחמירה. שלושה נאשמים גם בשיבוש הליכי משפט, ולחלק מהנערים יוחסו עבירות תקיפה ואיומים.
חקירת יל״פ שרון במחוז מרכז עסקה גם בהתנהלות הנערים לאחר התקיפה. החוקרים אספו תיעודים של החלפת בגדים זמן קצר לאחר האירוע, ומצאו כי חלק מהנערים הגיעו לזירה עם שכבת לבוש נוספת. לצד זאת נאספו מסרים מקבוצות ברשתות החברתיות שקראו להשליך בגדים ולהימלט.
ההבחנה בין רצח באדישות להמתה בקלות דעת עשויה להשפיע באופן משמעותי על תוצאת המשפט. בשתי העבירות נדרשת מודעות לאפשרות גרימת המוות. באדישות, היחס לאפשרות הזאת הוא שוויון נפש. בקלות דעת, מדובר בנטילת סיכון בלתי סביר מתוך תקווה למנוע את התוצאה הקטלנית. לכן, היעדר כוונה להרוג לא שולל הרשעה ברצח באדישות. העונש המרבי הקבוע לעבירת רצח הוא מאסר עולם, לעומת 12 שנות מאסר בהמתה בקלות דעת.
משפחת זלקה סברה כבר עם הגשת כתבי האישום כי הפרקליטות הקלה עם המעורבים. ״הפרקליטות בחרה הבוקר בצד של העבריינים. במקום להבין את גודל השעה ולהגיש כתבי אישום עם אישומים חסרי תקדים שימנעו את הרצח הבא, הם בחרו להקל ולהוציא בזול את הרוצחים של ימנו״, מסרה אז.
בני המשפחה טענו כי הראיות מצביעות על תכנון ועל כוונה מוקדמת, ודחו את עמדת הפרקליטות בדבר הקושי הראייתי. אחותו של ימנו, ירוס, אמרה אז בבית המשפט: “איבדנו את האח שלנו הקטן, ותראו כמה שוטרים יש כאן מסביב. על מה הם מגינים? על אוויר ריק? אפילו אחד מהם לא היה שם להגן על אח שלנו״.
כעת מודה הנאשם המרכזי שהוא שדקר את זלקה, אך מבקש לדחות את האישום ברצח. ההכרעה תדרוש מבית המשפט לבחון את טענתו שלא התכוון לתוצאה הקטלנית מול האיומים, אופן הדקירה ורצף האירועים המתואר בכתב האישום.