שנת הלימודים האקדמית תשפ"ז נפתחת בחלק מהמוסדות כבר היום (ראשון) עם גידול של 7,183 סטודנטים מאשתקד, ב-57 מוסדות להשכלה גבוהה. נתוני המועצה להשכלה גבוהה שנחשפים כעת מצביעים על שינוי במפת הביקושים: עלייה של 10.9% בלימודי מדעי הרוח (1,024), 8.5% במשפטים (1,437) ו-7.5% בחינוך (2,290), לעומת ירידה של 7.4% במתמטיקה (1,632), בסטטיסטיקה ובמדעי המחשב.
במקביל, כ-70 אלף סטודנטים שירתו במילואים בשנה האחרונה, ומספר המתחילים בלימודי רפואה ממשיך לעלות ומגיע ל-1,560 סטודנטים.יות.
על פי הנתונים, בשנת הלימודים תשפ"ו למדו בישראל 343,717 סטודנטים, מתוכם 262,083 לתואר ראשון, 68,497 לתואר שני ו-12,356 לתואר שלישי. התחזית לשנת הלימודים החדשה מצביעה על המשך העלייה בכל שלושת התארים, כאשר מספר הסטודנטים לתואר ראשון צפוי להגיע לכ-268,400, לתואר שני לכ-69,180 ולתואר שלישי לכ-12,550.
אחד הנתונים הבולטים מתייחס לעלייה במספר הצעירים המבקשים להתקבל ללימודים אקדמיים. בשנת תשפ"ו עלה מספר המועמדים לתואר ראשון באוניברסיטאות ובמכללות האקדמיות בכ-7.2%, מ-86,880 ל-93,137. במקביל, מספר הסטודנטים שהחלו את שנתם הראשונה בתואר עלה ב-4.5% והגיע ל-68,754.
מדעי המחשב בירידה, מדעי הרוח בהתאוששות
עוד שינוי בולט שניתן לראות ויש המשייכים אותו לבינה המלאכותית, מספר הסטודנטים לתואר ראשון במתמטיקה, בסטטיסטיקה ובמדעי המחשב ירד ב-7.4%, מ-22,203 בתשפ"ה ל-20,571 בתשפ"ו, ירידה של 1,632 סטודנטים.
לעומת זאת, בתחומי הבינה המלאכותית, מדעי הנתונים והנדסת הנתונים נרשמה עלייה של 3.9%, ומספר הלומדים הגיע ל-2,259. כאשר בתוכניות החדשות של ה-ai צפויים ללמוד 800 סטודנטים בשש תוכניות שונות ברחבי האקדמיה.
במל"ג מסבירים כי השינויים משקפים, בין היתר, את ההתפתחויות המהירות בענף ההייטק ובשוק העבודה. עם זאת, חשוב להדגיש כי הנתונים אינם מלמדים על ירידה אחידה בכל המקצועות הטכנולוגיים. בעוד שמספר הלומדים במקצועות המתמטיקה ומדעי המחשב ירד, הביקוש להנדסת חשמל ואלקטרוניקה, להנדסה אזרחית ולהנדסת מכונות דווקא עלה.
במקביל, נרשמה התאוששות במספר הסטודנטים במדעי הרוח, לאחר שנים שבהן התאפיין התחום במגמת ירידה. מספר הלומדים עלה ב-10.9% והגיע ל-10,429 סטודנטים, תוספת של 1,024 לעומת השנה הקודמת. מדעי החברה נותר תחום הלימוד הגדול ביותר מבין תחומי התואר הראשון שנכללו בפילוח, ואחריהם לימודי ההנדסה, שבהם למדו 37,596 סטודנטים, ללא שינוי משמעותי לעומת השנה הקודמת. לצד זאת, כ-490 מיליון שקלים הוקצו להקמת תשתית מחשוב-על אקדמית בשנים 2026-2028, ועוד כ-15.4 מיליון שקלים הוקצו לפתרון ביניים שיאפשר לחוקרים גישה מסובסדת לכוח מחשוב מתקדם.
המחסור ברופאים?עלייה במספר הסטודנטים לרפואה
על רקע המחסור בכוח אדם במערכת הבריאות, הנתונים מצביעים על המשך הרחבת ההכשרה הרפואית בישראל. בשנת תשפ"ו החלו ללמוד רפואה 1,404 סטודנטים, לעומת 1,268 בשנה הקודמת, עלייה של כ-11%. על פי תחזית המל"ג, בשנת הלימודים תשפ"ז צפויים להתחיל את לימודיהם בפקולטות לרפואה כ-1,560 סטודנטים, כאשר היעד לשנת תשפ"ח עומד על כ-1,700 סטודנטים חדשים בשנה.
גם במקצועות הבריאות נרשמה עלייה, אם כי מתונה יותר. מספר הסטודנטים לתואר ראשון בתחומים אלה הגיע ל-14,861, גידול של 1.4% בלבד לעומת השנה הקודמת. הנתון מדגיש את האתגר שבהרחבת הכשרת אנשי המקצוע הטיפוליים, במיוחד על רקע המחסור הקיים במערכת הבריאות. במקביל, המל"ג אישרה תוכנית ראשונה בישראל להכשרת עוזרי רופא, מקצוע שנועד לסייע לצוותים הרפואיים ולהפחית חלק מהעומס המוטל על הרופאים.
לקחי המלחמה
המלחמה ממשיכה להשפיע על מערכת ההשכלה הגבוהה. על פי נתוני המל"ג, כ-70 אלף סטודנטיות וסטודנטים שירתו במילואים במהלך השנה האחרונה, כ-20.4% מכלל הסטודנטים בישראל. כדי לצמצם את הפגיעה בלימודיהם לטענתם, גובש מתווה לאומי שאומץ בכל 57 המוסדות האקדמיים, וכולל התאמות במועדי הבחינות והגשת העבודות, אפשרויות להערכה חלופית, מלגות, חונכות וליווי אישי.
בנוסף, המל"ג אפשרה למוסדות לקבל מועמדים ששירתו במילואים גם אם אינם עומדים בתנאי הקבלה הרגילים. במקרים חריגים ובכפוף להשלמות הנדרשות, ניתן לקבל ללימודים גם מועמדים ללא תעודת בגרות, אם שירות ממושך או פגיעה במהלך השירות השפיעו משמעותית על יכולתם ללמוד.
לפי המל"ג, הנתונים שנאספו בתקופת המלחמה מצביעים על שיעורי נשירה נמוכים יותר בקרב משרתי מילואים בהשוואה ליתר הסטודנטים, ואף על שיעור גבוה יותר של מסיימי לימודים בזמן. עם זאת, לא פורסמו במסמך שיעורי הנשירה המדויקים.
הנשים ממשיכות להוות רוב משמעותי במערכת ההשכלה הגבוהה. בשנת תשפ"ו למדו בישראל 201,342 סטודנטיות, שהן 58.6% מכלל הסטודנטים.
בתואר הראשון שיעור הנשים עמד על 57.6%, בתואר השני על 63.2% ובתואר השלישי על 53.2%. ואולם, בתחומי ההנדסה והטכנולוגיה התמונה שונה: נשים היוו 35.5% בלבד מהסטודנטים להנדסה ו-37% מהלומדים במתמטיקה, בסטטיסטיקה ובמדעי המחשב.13,351 נשים למדו הנדסה, ירידה קלה של 0.4%, בעוד שבמתמטיקה, בסטטיסטיקה ובמדעי המחשב נרשמה ירידה של 5.6% במספר הסטודנטיות.
עלייה במספר הסטודנטים הערבים, החרדים ויוצאי אתיופיה
הנתונים מצביעים גם על המשך העלייה במספר הסטודנטים מקבוצות אוכלוסייה שונות. בשנת תשפ"ו למדו באקדמיה 65,386 סטודנטים מהחברה הערבית, שהם 19% מכלל הסטודנטים, גידול של 3.6% לעומת השנה הקודמת. בעוד שמספר הסטודנטים הערבים לתואר ראשון עלה ב-5%, בתואר השני דווקא נרשמה ירידה של 3.2%, נתון המצביע על פערים בהמשך הלימודים לתארים מתקדמים.
בקרב בוגרי החינוך החרדי למדו 20,006 סטודנטים.יות, עלייה של 6.6% מאשתקד. מספר הלומדים לתואר שני בקבוצה זו גדל ב-15%, ומספר הלומדים לתואר שלישי עלה ב-18.5%. גם בקרב יוצאי אתיופיה נרשמה עלייה של 4.1%, ומספר הסטודנטים הגיע ל-4,770. עם זאת, רק 22 מהם למדו לתואר שלישי (דוקטורנט), ללא שינוי לעומת השנה הקודמת.
מה קורה בצפון הארץ?
שנת הלימודים תשפ"ז מסמנת גם שינוי במפת המוסדות האקדמיים בישראל, עם כניסתו לתוקף של שינוי מעמדה של המכללה האקדמית תל-חי לאוניברסיטת קריית שמונה בגליל. בשנת תשפ"ו למדו במוסד 4,278 סטודנטים, ירידה קלה של 0.6% לעומת השנה הקודמת. בעוד שמספר הסטודנטים לתואר ראשון ירד ב-9.6%, מספר הלומדים לתואר שני דווקא זינק ב-24.4%, והגיע ל-1,409. המוסד קיבל גם אישור לפתיחת תוכנית לדוקטורט בחינוך. במקביל, מכללת סכנין צפויה להתפתח בהדרגה למכללה אקדמית כללית, הראשונה מסוגה ביישוב ערבי בישראל.
ישראל מעל ממוצע ה-OECD בהשלמת התואר בזמן
לצד הגידול במספר הסטודנטים, ישראל מציגה נתון בולט גם בהשוואה בינלאומית. על פי נתוניEducation at a Glance 2025 של ארגון ה-OECD, כ-61% מהסטודנטים בישראל משלימים את לימודי התואר הראשון בזמן התקני, לעומת ממוצע של כ-43% במדינות הארגון. הנתונים מציבים את ישראל בין המדינות המובילות במדד זה, למרות השפעות המלחמה על הלימודים האקדמיים בשנים האחרונות.
שר החינוך ויו״ר המל״ג, יואב קיש, אמר: ״אני מברך את כ-350 אלף הסטודנטיות והסטודנטים שצפויים ללמוד בשנת הלימודים תשפ״ז. גם בתקופת המלחמה האקדמיה הישראלית הוכיחה את חוסנה והמשיכה לצמוח. הרחבנו את הכשרת הרופאים באמצעות פתיחת ארבע פקולטות חדשות לרפואה, הקמנו את אוניברסיטת קריית שמונה בגליל ופתחנו מסלולי לימוד אקדמיים בפריפריה. אלה מהלכים שיחזקו את האקדמיה ואת מדינת ישראל לשנים קדימה. מאחל לכל הסטודנטיות והסטודנטים שנת לימודים פורייה ומוצלחת״.
מנכ"לית המועצה להשכלה גבוהה, ד"ר מאיה לוגסי־בן חמו: "פתיחת שנת הלימודים תשפ"ז מבטאת את המשך הצמיחה של מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל ואת תפקידה המרכזי בעיצוב עתידה של המדינה. הגידול במספר הסטודנטים, דווקא בתקופה של אתגרים ביטחוניים, כלכליים וחברתיים, מעיד על חשיבותה של ההשכלה הגבוהה, על אמון הציבור במערכת האקדמית ועל שאיפתם של צעירות וצעירים רבים לרכוש השכלה, לפתח מיומנויות וכלים לעתיד, ולעצב את זהותם האישית והמקצועית".
יו״ר ות״ת, פרופ׳ עמי מויאל: ״מערכת ההשכלה הגבוהה היא מנוע צמיחה לאומי, חברתי וכלכלי, וההון האנושי הוא המשאב החשוב ביותר של מדינת ישראל. אני שמח על הגידול במספר הסטודנטים והאימון של הדור הצעיר במערכת ההשכלה הגבוהה ובערך התואר האקדמי״.
סגן יו״ר המל״ג, פרופ' דודי שוורץ, סיכם: ״המצפן שהנחה את המל״ג הנוכחי הוא סעיף 15 לחוק, המעניק למוסדות האקדמיים אוטונומיה לעצב את זהותם הייחודית. בחרנו בגישה של מל״ג יוזמת ולא רק מגיבה: מל״ג שנותנת אמון במוסדות ומסירה חסמים, כדי שיזמות ופיתוח יובילו לפריצות דרך במחקר, בהוראה ובקידום החברה. ברוח זו אימצנו את הדוקטורט המקצועי-יישומי, הנהוג זה עשרות שנים באירופה ובארה״ב. הוא מאפשר לאוניברסיטאות ולמכללות לקדם מחקר יישומי המחובר לתעשייה ולמשק. לפנינו אתגרים נוספים, ובהם קידום משמעותי של המחקר בישראל והטמעת הבינה המלאכותית בהוראה ובמחקר. אנו נערכים גם להעביר את האחריות להערכת האיכות למוסדות עצמם, כמקובל בעולם״.