יוסף חדאד מבקש לעצור לרגע. הוא הולך ברחוב בלונדון, מלווה באבטחה, ועובר ליד חנות מכולת של מהגרים. "ככל הנראה לפי השפה זיהיתי מסוריה", הוא מספר. אחד מהם פונה אליו בשמו ומציע קפה. חדאד מסתובב: "חבר'ה, תודה רבה, אני ממהר."
אפשר להבין את הזהירות. חדאד, גולנצ'יק שנפצע קשה בלבנון, הפך בשנים האחרונות לשנוא בחלקים בחברה הערבית, ובמקביל ל"מאמי" של הימין. היום הוא מועמד ברשימת "עמך ישראל" של עופר וינטר, וחלק מהימין, שאהב אותו כל כך, פתח נגדו קמפיין.
"גיבור ישראל", ובאותה נשימה
הפגיעה שהוא מדבר עליה קודם כול מגיעה מלשכת ראש הממשלה, "לפני חודשיים אייזנקוט השווה ביני לבין מנסור עבאס רק בגלל ששנינו ערבים", הוא אומר. "מי קם להגן עליי? ראש הממשלה. אתה זוכר איך הוא קרא לי? גיבור ישראל".
חדאד משתף בהצעות שקיבל מהליכוד: "מעולם לא יצא לי לדבר עם בנימין נתניהו, אלא עם הלשכה או הסביבה שלו, נקרא לזה ככה. היה ניסיון לשריין אותי, וגם, אתה יודע, כמעט צ'ק פתוח, מה שנקרא - שר הסברה ומקום בעשירייה הראשונה". לדבריו, ההצעות נמשכו "עד הדקה ה-90 פלוס זמן פציעות, עד השנייה האחרונה", ולא רק אליו: "ולא רק אני, דרך אגב, לפחות עוד ארבעה". אילו נענה, הוא אומר, הוא היה היום בדרך לכנסת, ואולי גם למשרד ההסברה: "הייתי עוד חודש חבר כנסת וכנראה גם שר הסברה", במקום זה הוא ספג את מה שהוא מכנה "הפוליטיקה המסריחה".
"אתה לא מבין כמה אני סופג"
כשנשאל אם זה פוגע, הוא לא מתכחש: "אני מוכן לספוג את הכול, ואני סופג, אח שלי, אני סופג. אתה לא מבין כמה אני סופג". את הכוח הוא מוצא ב"עבודה המנטלית שעשיתי הרבה לפני הכניסה לפוליטיקה", במשפחה ובהודעות שהוא מקבל מהציבור. לדבריו, הוא מקבל הרבה הודעות תמיכה מאנשים שיצביעו, הם ומשפחותיהם, אחרי המתקפות מימין.

על קטעי הארכיון, שבהם נראה תומך במדינה פלסטינית, הוא מצביע על הכיוון שממנו יצאו: "ככל הנראה ממקומות שהציעו לי שריון גם". כשהוא נשאל מתי שינה את עמדתו, הוא אומר: "זה יוצא מהקשרו", הוא מסביר שהיה "פעיל הסברה לא רשמי של מדינת ישראל", ושהדברים שאמר נאמרו "ביחס למדיניות של מדינת ישראל ולמצב הקיים תחת ראש הממשלה נתניהו". לגבי הראיון ברשת אל-ערבייה הוא מזכיר ש"באתי ואמרתי חמאס זה ארגון טרור, באתי ואמרתי שערבי ישראל הם לא חיים תחת אפרטהייד; זה קמפיין פוליטי על הראש שלנו".
בין שתי החברות
"אני הפכתי להיות שנוא בקרב אותם קיצוניים בחברה הערבית שרוצים לקדם בדלנות ולאומנות פלסטינית על חשבון הזהות הערבית הישראלית שאנחנו חלק ממנה", הוא אומר. "וכן, בהחלט אפשר להיות ערבי וישראלי, ואני הוכחה לזה".
על הימין הוא מדבר בטון אחר, כמעט בהבנה: "אוהבים אותי, פוגשים אותי ברחוב ומחבקים אותי, אבל פוליטית הם מזוהים, וכמו קבוצת כדורגל שיש לה את הפנאטים, האוהדים הפנאטים, אז יש גם בית פוליטי שיש להם את הפנאטים שלהם". אבל גם שם, הוא אומר, יש קבוצה אחת קיצונית יותר: "הקיצונית ביותר, אבל היא גם הקטנה ביותר, וזה הקבוצה שלמעשה ההתקפה שלהם נוגעת גם בגזענות".
כשנשאל על רבנים שקראו שלא להצביע לרשימה, הוא בוחר שלא להיכנס לעימות: "אהבה ועוד אהבה ועוד אהבה, ואני מתרכז בחיוביים", הוא מציין שרבנים אחרים דווקא תמכו בו, ומסביר: "זה פוליטיקה".

"לא נשב תחת ליברמן"
לקראת הבחירות חדאד מנסה להסביר איפה הוא עומד. "תפסיקו ללכת על הראש שלנו, תפסיקו לנסות לרסק אותנו", הוא קורא לנתניהו ולליכוד. "תתרכזו באויבים שלנו, לא באחים שלכם". לשאלה אם ישבו בקואליציה הוא עונה בשתי שליליות. "לא נשב תחת ליברמן, זה דבר ראשון. עם כל הכבוד, סיימנו את הטרנד הזה של ראש ממשלה עם חד-ספרתי", וגם: "אנחנו לא באים לשמור על אף אחד, ואנחנו לא באים להיות בכיס של אף אחד. הדבר היחיד שאנחנו באים לעשות זה לשרת את עם ישראל".
"שר ההסברה"
"יש זירה אחת שהובסנו בה", הוא אומר. "ההסברה". אם יתמנה, הוא מבטיח: "כל שבוע אני אקיים מסיבת עיתונאים בשלוש שפות, עברית, ערבית ואנגלית".
אחר כך הוא עובר לעמדות מדיניות. על עזה: "כיבוש מלא עד הסנטימטר האחרון", וגם "הגירה מרצון מעזה", בהקשר זה הוא אומר: "הם מתים לצאת מעזה". ביו"ש הוא מתאר מהלך שבו "נחזיר שטחים למדינת ישראל", ובשטחי A הבנויים "לא תהיה להם אוטונומיה, לא יכולים להקים צבא, לצה"ל תהיה הזכות להיכנס בכל רגע כדי לטפל ביטחונית, הציבור יודע את האמת, הוא יודע מי נלחם בחזית ההסברה נגד השקר הפלסטיני ומי לחץ יד של טרוריסט בדרך לקידום מדינה פלסטינית".

"יריב אופנהיימר ימין קיצון"
חדאד לא חוסך ביקורת גם מיריב אופנהיימר, שלדבריו הצטרף למתקפות נגדו. "הבן אדם הזה שונא אותי שנאת אמת", הוא אומר. "ברגע שהוא השלים את החגיגה הבנתי שאני בצד הנכון". חדאד לועג לשיתוף הפעולה שנוצר, לטענתו, בין אופנהיימר לבין גורמים בימין הקיצוני: "אני מבין שהוא שותף להתקפות עליי ממחנה הימין הקיצוני, אז יריב אופנהיימר ימין קיצון".
בהמשך הוא מחריף את הטון: "אני לא מתרגש מאנשים כמו יריב אופנהיימר". לדבריו, אופנהיימר "מנותק מכל מציאות שקשורה במדינת ישראל". חדאד טוען כי אם אופנהיימר היה נכנס לרצועת עזה, הפלסטינים היו תולים אותו בכיכר העיר רק בשל היותו יהודי, ללא קשר לעמדותיו הפוליטיות. "בעיני הפלסטינים שהוא כל הזמן מגונן עליהם הוא אכבר מתנחל", הוא מוסיף, ומאשים את מה שהוא מכנה "השמאל הקיצוני" בניתוק מהמציאות.
ואיך זה ייגמר?
לחדאד אין ספק: "הפתעת הבחירות זה עמך ישראל." כמה? "שמונה מנדטים, ואם נהיה ממש הפתעה, אז לך תדע, אולי גם עשרה".