logo

מחיר המלחמה: אחד מכל שלושה סטודנטים שקל לפרוש מהלימודים, 29% חושבים לעזוב את ישראל

138

פרסום ראשון: סקר שנערך בקרב כ-12 אלף סטודנטים חושף את מחיר המלחמה ויוקר המחיה. 26% פנו לסיוע נפשי, יותר ממחצית היו שוקלים לפנות אם הטיפול היה מסובסד, ורק 31% אופטימיים לגבי עתיד המדינה

אביחי חיים
אביחי חיים08/10/2026 - 18:47
צעירים לומדים
צעירים לומדיםצילום: ShutterStock, shutterstock

סקר הסטודנט לשנת 2026 שממצאיו הראשוניים מובאים כאן לראשונה בוואלה, חושף את המצוקה בקמפוסים ברחבי הפקולטות השונות, לצד מלחמת השבעה באוקטובר. תמונת המצב שעולה מהנתונים היא חד משמעית- הסטודנטים.יות בישראל ממשיכים להתמודד עם השלכותיה הנפשיות והכלכליות של המלחמה, לצד עומס הלימודים והחשש מהעתיד. הסקר נערך בקרב כ־12 אלף סטודנטים בין חודשי יולי לספטמבר.

סטודנטים פותחים את שנת תשע''ט אוניברסיטת בן גוריון
סטודנטים פותחים את שנת תשע''ט אוניברסיטת בן גוריון צילום: ראובן קסטרו

אחד הממצאים הבולטים בסקר נוגע לצורך בתמיכה נפשית עבור הסטודנטים. 26% מהסטודנטים דיווחו כי כבר פנו לקבלת סיוע נפשי מסוג כלשהו, הכולל בין היתר טיפול רגשי, שיחה עם יועץ מרכזי חוסן או גורם פרטי, אך הנתון המדאיג יותר הוא 54% שלא פנו כלל לקבלת סיוע. כאשר נכנסים יותר לפרטים מבינים כי השיקול הכלכלי כאן מדבר. וכי על פי הסקר, אם היה סבסוד משמעותי, חצי מהסטודנטים שענו בסקר אמרו כי היו פונים.

המצוקה אינה מסתכמת בתחום בריאות הנפש 33% .מהסטודנטים הודו כי שקלו לפרוש מלימודיהם במהלך השנה האחרונה. מבין הסיבות שסיפקו למחשבה על פרישה הגורם המרכזי היה הקושי הכלכלי ויוקר המחיה, לאחר מכן עומס הלימודים וגם הפן הנפשי היה חלק מהשיקולים, אך נדחק מעט לאחור.

הסקר בחן גם את האופן שבו מוסדות הלימוד נותנים מענה לסטודנטים המתמודדים עם קשיים בעקבות המלחמה 38% מהמשיבים דיווחו כי במהלך השנה פנו לגורם כלשהו במוסד הלימודים בנוגע לקשיים לימודיים, נפשיים או כלכליים שהתעוררו בעקבות המלחמה, אולם לא כל הפונים היו מרוצים מהטיפול שקיבלו. מבין הסטודנטים שפנו למוסדות הלימוד, 32% העידו כי אינם מרוצים כלל או מרוצים במידה מעטה בלבד מהמענה. 26% הביעו שביעות רצון בינוני ורק 42% דיווחו על שביעות רצון רבה או רבה מאוד. גם בהשוואה לשנים קודמות לא ניכר שיפור משמעותי בנושא.

סטודנטים פותחים את שנת הלימודים תשע''ט, אוניבריסטת בן גוריון
סטודנטים פותחים את שנת הלימודים תשע''ט, אוניבריסטת בן גוריון צילום: ראובן קסטרו

לצד הקשיים האישיים, הסקר מצביע על ירידה באופטימיות של הסטודנטים בנוגע לעתיד ישראל. רק 31% מהמשיבים העידו כי הם אופטימיים במידה רבה או רבה מאוד בנוגע לעתידה של המדינה, לעומת 37% בשנה שעברה. כמו כן, 63% חושבים כי הממשלה הנוכחית לא דואגת כלל לדור הצעיר במדינה, עלייה מאשתקד שעמד על 57%.

על אף האנטישמיות שעולה בישראל, וגם המצב הביטחוני עבור ישראלים בחו"ל, 29% מהסטודנטים.יות מציינים כי היו שוקלים לעבור למדינה אחרת בתום לימודי התואר. מדובר על עלייה קלה מאשתקד (26%). הנתון המשמעותי הוא יוקר המחיה שגורם לסטודנטים לבצע חישוב מסלול מחדש בנוגע להמשך חיים בישראל. גם המצב הביטחוני משפיע כאשר חצי מהסטודנטים ענו על הסיבה האפשרית לעזיבה.

על פי הסטודנטים, המצוקה הכלכלית עשויה להשפיע גם על ההצבעה בבחירות הבאות לכנסת. 67% מהמשיבים ציינו כי יוקר המחיה והכלכלה יהיו הגורם המכריע ביותר בהצבעתם, לעומת 37% בלבד שציינו כי עיקר הדאגה היא ביטחון פנים ואישי ו־35% שציינו כי השיקול בהצבעה יהיה מדיניות חוץ וביטחון.

סטודנטים פותחים את שנת הלימודים תשע''ט אוניברסיטת בן גוריון
סטודנטים פותחים את שנת הלימודים תשע''ט אוניברסיטת בן גוריון צילום: ראובן קסטרו

הסטודנטים מעדיפים פחות להגיע לקמפוסים

לצד הממצאים על החוסן הנפשי והמצב הכלכלי, הסקר בחן גם את העדפות הלמידה של הסטודנטים. 49% מהמשיבים ציינו כי חשוב להם לשמור על למידה פרונטלית ונוכחות פיזית בקמפוס, לעומת 28% המייחסים לכך חשיבות נמוכה. כמו כן, מרבית הסטודנטים אינם מעוניינים להגיע למוסד הלימודים בכל ימות השבוע. 27% מעדיפים להגיע יומיים בשבוע, 23% מעדיפים יום אחד ו-23% נוספים מעדיפים שלושה ימים.

רק 3% מעוניינים להגיע לקמפוס חמישה ימים בשבוע. הממצאים מלמדים כי גם בקרב מי שמייחסים חשיבות למפגש הפרונטלי, קיימת העדפה לגמישות המאפשרת לשלב את הלימודים עם עבודה ומחויבויות נוספות.

סיון קורן, יו״ר התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית, מסרה על הממצאים: "בשלוש השנים האחרונות הדור הצעיר התייצב בכל מקום שבו המדינה הייתה זקוקה לו".

בהמשך לכך אמרה כי: "אנחנו לא רוצים להיות הדור שמחזיק את המדינה ברגעי משבר, אבל לא מצליח לבנות בה את החיים שלו. ממצאי הסקר הם קריאת השכמה לכל המפלגות לקראת הבחירות: העתיד שלנו חייב להפוך לסדר עדיפות לאומי.

"לא מספיק להבטיח עתיד טוב יותר, צריך תכנית לאומית לצעירים עם יעדים מדידים, פתרונות ליוקר המחיה, לתעסוקה ולחוסן הנפשי, וייצוג סביב שולחן קבלת ההחלטות. אנחנו דור שרוצה להישאר כאן ולבנות כאן בית. הגיע הזמן לשנות את כללי המשחק" היא הוסיפה.

עוד באותו נושא: