לחזור לנגן, לעבוד ולנהוג: הפיתוחים שמסייעים לפצועי המלחמה להשתקם

אחד הפיתוחים הבולטים נולד מבקשתו של חייל שאיבד את ידו השמאלית ומילדות חלם לשוב ולנגן. הסטודנטים אביב דינצי ועומר אורן פיתחו עבורו מערכת ממוחשבת המתחברת מצד אחד לאורגן ומצד שני לפרוטזה שבה הוא משתמש.

הממשק מייצר גשר בין התותבת לכלי הנגינה ומשיב למשתמש את יכולת הנגינה שנפגעה. מעבר לפן התפקודי, מדובר בהשבת מרכיב זהותי ורגשי משמעותי לחייו של הלוחם.

מערכת נוספת, שפיתחו הסטודנטים חן גילר ונריה כהן, מיועדת לקטועי יד מעל או מתחת למרפק. המערכת כוללת "עכבר חכם" מבוסס בינה מלאכותית, המאפשר למשתמש לשלוט במחשב ובטאבלט באמצעות התותבת. הממשק מותאם ליכולות המוטוריות של הפצוע ומאפשר לו לשוב לעבודה דיגיטלית עצמאית ובשתי ידיים.

פיתוח שלישי, של הסטודנטים שירה עתיר ואייל רוטשילד, פונה לנפגעי גפיים תחתונות (בפגיעות אורתופדיות או נוירולוגיות) ומכוון לאחד היעדים החשובים בעצמאות השיקומית: החזרה לנהיגה.

השניים פיתחו מערכת הכוללת דוושות מתכווננות ותוכנה ייעודית לתרגול נהיגה. במקום לאלץ את הפצוע להסתגל למערכות סטנדרטיות, המערכת מתאימה את עצמה לטווח התנועה, לרגישות וליכולות הפיזיות שנותרו ברגליו, ומאפשרת שיפור הדרגתי במיומנויות הנהיגה.

השילוב הייחודי בין הנדסה לריפוי בעיסוק מאפשר לבחון כל אתגר משני כיוונים משלימים: היכולת הטכנולוגית ההנדסית לצד הצורך השיקומי הממשי של האדם. כעת, מבקשים החוקרים להעמיד את הידע שנצבר לרשות מרפאים בעיסוק, בתי חולים ומהנדסים, כדי שיוכלו לשכפל ולהתאים את הפתרונות לפצועים נוספים.

פרופ' שלומי ארנון: "הטכנולוגיה צריכה לענות על צרכים אמיתיים של אנשים. כל אחת מהמערכות שפיתחנו נבנתה סביב הפצוע עצמו, בפתרון תפור אישית שמחזיר לו יכולת שחשובה לו – בין אם זו נגינה, עבודה על מחשב או חזרה לנהיגה. הצלחנו בזכות החיבור בין הנדסה לריפוי בעיסוק ושיתוף הפעולה עם ד"ר לבנון והצוות שלה. אנחנו גאים בסטודנטים שלנו, וחשוב לנו שהידע לא יישאר במעבדה אלא יהיה זמין לבתי חולים ולמרכזי שיקום כדי שעוד פצועים ייהנו מכך".

ד"ר יפי לבנון: "אירועי ה-7 באוקטובר השפיעו על כולנו, וגם הסטודנטים וגם אנחנו הרגשנו שחייבים לעשות משהו למען אלו שנתנו את כל כולם. החיבור שלי לבית החולים ולאוניברסיטה הוליד פתרונות מעשיים – ומבחינתנו אפילו עזרה לחייל בודד משנה עולמות. מעבר לערבות ההדדית, החשיפה של הסטודנטים לעבודה רב-תחומית ולמפגש שבין המעבדה לשדה הקליני תרמה רבות ליכולות המדעיות ולהתפתחותם המקצועית".