המחיר העצוב של המלחמה: זינוק אדיר בפניית ילדים למיון פסיכיאטרי ושימוש בתרופות

הנתונים מבוססים על כ-5 מיליון מבוטחי כללית ובוחנים את השינויים בבריאות ובצריכת שירותי הרפואה מאוקטובר 2023 ועד ספטמבר 2026, בהשוואה לשנתיים שקדמו למלחמה. התמונה שעולה מהם אינה אחידה: לצד מדדים שנותרו יציבים, ניכרת פגיעה מתמשכת בבריאות הנפש ובאיזון מחלות כרוניות, לצד ירידה בחלק מבדיקות הרפואה המונעת בקרב המפונים.

בשנה הראשונה למלחמה נרשמה בכלל האוכלוסייה עלייה של 45.5% באבחנות חרדה חדשות, ומספר האבחנות החדשות של פוסט-טראומה הוכפל. במקביל, לאורך שנות המלחמה נרשמה עלייה של כ-20% עד 28% בהפניות ובביקורים בשירותי בריאות הנפש בקהילה.

בקרב מפוני העוטף והדרום הנתונים קשים בהרבה. בשנה הראשונה למלחמה זינקו האבחנות החדשות של פוסט-טראומה פי 18 לעומת השנה שקדמה למלחמה. בשנה השנייה הן נותרו גבוהות פי 11, ובשנה השלישית עדיין נרשם שיעור הגבוה פי 6 מתקופת הבסיס.

גם באבחנות חרדה נרשמה בקרב מפוני הדרום עלייה חדה- פי 10 בשנה הראשונה. הפניות והביקורים בשירותי בריאות הנפש עלו פי 2 עד פי 4.5, ובהפרעות שינה נרשמה בשנה הראשונה עלייה של כ-358%.

אחד מהממצאים המדאיגים נוגע לילדים ולבני נוער. בעוד שבקרב מבוגרים לא נרשם שינוי מהותי בפניות למיון פסיכיאטרי, בקרב ילדים ובני נוער המגמה הפוכה. בשנה השנייה למלחמה נרשמה עלייה של 78.3% בפניות למיון פסיכיאטרי של כללית, ובשנה השלישית הגיעה העלייה ל-121.3% לעומת תקופת הבסיס.

במקביל, נרשמה עלייה של 52.1% בהפניות של רופאי ילדים למערך בריאות הנפש ועלייה של כ-40% עד 70% באבחנות חרדה בקרב ילדים ברחבי הארץ.

אצל ילדי מפוני הדרום ניכרת המצוקה גם במדד נוסף: בשנה השלישית למלחמה נרשמה עלייה של 47.8% בניפוק התרופה מינרין, המשמשת לטיפול בהרטבת לילה, לעומת התקופה שקדמה למלחמה. גם בצריכת תרופות להפרעות קשב וריכוז נרשמה עלייה. בכלל הארץ מדובר בעלייה של 25%, לעומת 20.5% בקרב מפוני הדרום ו-5% בקרב מפוני הצפון.

ההשפעה על המפונים אינה מסתכמת בבריאות הנפש. בקרב מפוני הדרום נרשמה לאורך שלוש שנות המלחמה החמרה באי-איזון לחץ הדם, בשיעורים שנעו בין 30% ל-53.7% לעומת תקופת הבסיס. זאת לעומת עלייה של 2.5% בלבד בכלל האוכלוסייה. בשנה הראשונה למלחמה נרשמה בקרב מפוני הדרום גם החמרה באיזון הסוכרת.

המלחמה שינתה גם את האופן שבו הישראלים צורכים שירותי רפואה. בעוד שמספר המפגשים הכולל ברפואה הראשונית נותר יציב יחסית, מספר המפגשים הפרונטליים ירד בכ-13%, ומספר המפגשים הטלפוניים עלה בכ-36%.

אצל מפוני הצפון והדרום השינוי היה חד עוד יותר, עם עלייה של כ-50% במפגשים הטלפוניים. בכללית מייחסים ליכולת לקבל טיפול מרחוק חשיבות בשמירת הרצף הטיפולי בתקופות שבהן תושבים פונו מבתיהם או התקשו להגיע למרפאות.

בצפון בולט נתון אחר: באבחנות חדשות של היפרליפידמיה- כולסטרול ושומנים בדם, נרשמה עלייה של כ-20% בכלל האוכלוסייה, אך בקרב מפוני הצפון היא הגיעה לכ-60%.

גם הרפואה המונעת נפגעה. בקרב נשים שפונו מהצפון נרשמה ירידה מתמשכת של עד 7.5% בביצוע בדיקות ממוגרפיה. בבדיקות סקר לסרטן המעי הגס נרשמה ירידה של 2.5% עד 3.5% בקרב מפוני הדרום והצפון.

נתון נוסף נוגע לתרופות לגמילה מעישון. בקרב מפוני הדרום נרשמה עלייה של 104% בשימוש בהן, לעומת עלייה של 37% בכלל הארץ ו-26.7% בקרב מפוני הצפון.

לצד הנתונים המדאיגים, תמונת המצב כוללת גם כמה ממצאים "מעודדים". במהלך שלוש שנות המלחמה לא נצפתה עלייה מובהקת סטטיסטית בהיארעות אוטם לבבי חריף או שבץ מוחי בכלל האוכלוסייה.

בסך הפניות לחדרי המיון אף נרשמה ירידה של כ-5.1%, ובאשפוזים הדחופים בכלל האוכלוסייה נרשמה ירידה של כ-10%. בקרב ילדים נרשמה ירידה של כ-8.7% בפניות למיון הכללי, בניגוד לעלייה החדה שנרשמה בפניות למיון הפסיכיאטרי.

בכללית מסבירים כי הנתונים אינם רק סיכום של שלוש שנות מלחמה, אלא עשויים להעיד על האתגרים שמערכת הבריאות תידרש להתמודד איתם בשנים הקרובות, במיוחד בתחום בריאות הנפש, בקרב ילדים ובני נוער ובטיפול באוכלוסיות שפונו מבתיהן.

פרופ' איתן וירטהיים, מנכ"ל כללית, אמר כי הנתונים ממחישים את הפגיעה המצטברת בחברה האזרחית: "כשמסתכלים על תמונת הבריאות של כחמישה מיליון ישראלים לאורך שלוש שנים, רואים שהמלחמה אינה מסתיימת כשהאירוע הביטחוני חולף. היא משאירה אחריה חותם בריאותי, בנפש, בילדים ובני נוער, במשפחות שפונו מבתיהן, ברפואה המונעת ובאיזון של מחלות כרוניות".

לדבריו, "זו אינה רק תמונת מצב של מה שעברנו, אלא מפת דרכים למה שמדינת ישראל ומערכת הבריאות נדרשות לעשות בשנים הבאות. האחריות שלנו היא לזהות היום את הפגיעות המתמשכות, להיערך ולספק מענים חדשים ומותאמים למציאות כדי שלא יהפכו למשבר הבריאות של מחר".

פרופ' אמיר קריבוי, מנהל המרכז לבריאות הנפש גהה מקבוצת כללית ומנהל מרכז המחקר לחוסן ובריאות הנפש בכללית, הזהיר כי "ההשלכות הנפשיות של המלחמה ואירועי 7 באוקטובר אינן אירוע נקודתי חולף, אלא משבר עמוק ומתמשך המציב אתגר לאומי בפני מערך בריאות הנפש בישראל".

לדבריו, העובדה ששיעור אבחנות הפוסט-טראומה בקרב אוכלוסיות שנחשפו לרמות גבוהות של סטרס נותר גבוה גם בשנה השלישית מחייבת תוספת כוח אדם מקצועי, ובהם פסיכיאטרים, פסיכולוגים ומטפלים, לצד הרחבת מסגרות הטיפול ואיתור מוקדם של אוכלוסיות בסיכון.

ד"ר גיל לביא, ראש אגף תכנון ואסטרטגיה בכללית, סיכם כי חלק מהפגיעות שנוצרו במהלך המלחמה נחלשות עם הזמן, אולם אחרות נמשכות ואף מעמיקות. לדבריו, "האתגר שלנו כמערכת בריאות בשנים הבאות יהיה לזהות את המגמות בזמן, לצמצם את הפערים שנוצרו ולמנוע מהמחיר הבריאותי של שנות המלחמה להפוך לנטל ארוך טווח על דור שלם".