ישראל הזהירה את גרמניה מפני סיכון מוגבר למתקפה על בסיסים צבאיים אמריקניים בשטחה, והצביעה באופן מיוחד על בסיסי חיל האוויר רמשטיין (Ramstein) ושפנגדאלם (Spangdahlem) - כך דיווח היום (שבת) ה"ניו יורק טיימס" מפי בכיר אמריקני, במסגרת תחקיר נרחב על התרעות מודיעיניות שהתקבלו בחודש שעבר בנוגע לאפשרות שאיראן תפעל נגד מתקנים המשמשים את צבא ארצות הברית באירופה.
לפי הדיווח, באמצע ספטמבר קיבלו מפקדים בצבא האמריקני התרעה מגופי מודיעין בארצות הברית ובמדינות מערביות נוספות, שלפיה בסיס חיל האוויר הבריטי RAF Fairford, המשמש את ארצות הברית להפעלת מפציצים כבדים במסגרת המלחמה באיראן, עלול להיות יעד למתקפה בחסות טהרן.
המידע המודיעיני גובש באמצעות שילוב של יירוט תקשורת, מקורות אנושיים ואמצעי מודיעין נוספים. ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר כי גם גורמי המודיעין הישראליים הזהירו את מקביליהם בבריטניה מפני מתקפה אפשרית בחסות איראן, אף שלא הצביעו על יעד מסוים.
הערכות חסויות שהוזכרו בדיווח כללו גם אפשרות למתקפות המשך באמצעות כטב”מים. עם זאת, ההתרעות היו כלליות: גורמי המודיעין לא הצליחו לקבוע מועד לביצוע המתקפה או לזהות פרטים קונקרטיים על מבצעיה, מעבר להערכה שהם מקבלים הכוונה ותמיכה מטהראן. בעקבות המידע הועלתה רמת האבטחה בבסיסים בבריטניה.
במקביל להתרעות בבריטניה גברה הדאגה בקרב גורמי ביטחון ברחבי אירופה. לפי בכיר אמריקני שצוטט בניו יורק טיימס, ישראל התריעה בפני גרמניה כי הבסיסים האמריקניים בשטחה מצויים בסיכון מוגבר, וציינה במפורש את רמשטיין ושפנגדאלם.
ב-23 בספטמבר, ארבעה ימים לפני התקרית הדרמטית בבסיס הבריטי, פרסם אתר תקשורת המזוהה עם איראן דברים של יחיא רחים ספווי, לשעבר מפקד משמרות המהפכה. לפי ארגון SITE Intelligence Group, העוקב אחר פעילות של ארגונים קיצוניים ברשת, ספווי תקף את מדינות אירופה על שהפכו לדבריו ל”מרכז לוגיסטי” למלחמה האמריקנית באיראן.
בדבריו הזכיר ספווי במפורש כמה בסיסים ששימשו את הכוחות האמריקניים במהלך המלחמה, ובהם רמשטיין בגרמניה, אביאנו באיטליה ופיירפורד בבריטניה.
כבר ביולי הזהירו משמרות המהפכה כי מתן אפשרות לארצות הברית להשתמש בבסיס הבריטי הופך את לונדון לאחראית לפעולות הצבא האמריקני. בהודעתם נטען כי כל בסיס המשמש לתקיפות בשטח איראן הוא יעד לגיטימי מבחינתם.
שלוש משאיות מסחריות, שיחת טלפון וחמישה עצורים
הניו יורק טיימס משחזר את האירועים שהובילו להפעלת כוחות הביטחון הבריטיים בלילה שבין שבת לראשון, 27 בספטמבר.
בסביבות השעה 00:45 נעו שלושה כלי רכב מסחריים לבנים בכבישים הכפריים הסמוכים לבסיס פיירפורד. אחד הגברים שנסעו בהם התקשר למוקד החירום הבריטי, מסיבות שעדיין אינן ברורות לחוקרים.
בעקבות השיחה הוזעקו למקום כוחות משטרה חמושים, וחמישה גברים נעצרו בחשד לעבירות טרור. הרשויות פינו 85 בתים באזור והפעילו רובוט חבלה לבדיקת כלי הרכב.
אלא שהחקירה קיבלה תפנית בלתי צפויה: בכלי הרכב לא נמצאו חומרי נפץ, אלא כמות מסוימת של בנזין. בתוך יממה שוחררו חמשת החשודים בערבות, בכפוף להגבלות מחמירות על תנועתם ועל קשריהם עם אחרים. החקירה בעניינם נמשכת.
גורמי הביטחון עדיין מנסים לברר מדוע אחד הגברים התקשר בעצמו למשטרה. בין האפשרויות שנבחנות: ניסיון להסיט את תשומת הלב ממבצע אחר, גילוי מוקדם של חוליה שטרם חברה לשותפיה, או פעולה שנועדה מלכתחילה לעורר בהלה.
החשד האיראני נותר על הפרק
למרות סימני השאלה, גורמים אמריקניים ובריטיים מעריכים כי הפעילות קשורה למשמרות המהפכה או למפקדה צבאית אחרת בטהראן. שר החוץ האיראני, עבאס עראקצ’י, דחה את ההאשמות.
ראש ממשלת בריטניה, אנדי ברנהאם, אמר כי קיימות “אינדיקציות חזקות לכך שאיראן מילאה תפקיד” באירועים בבסיס, אך לא פירט את המידע שעליו התבססה הערכתו.
לפי הדיווח, בהמשך השבוע נעצר בלונדון גם אזרח בן 25 בעל אזרחות בריטית ואיראנית, בחשד להכנת פעולות טרור. גם הוא שוחרר בערבות.
התחקיר מדגיש כי אף שהתרעות המודיעין הובילו לכוננות משמעותית, החוקרים טרם מצאו ראיות קונקרטיות לכך שחמשת הגברים שנעצרו ליד הבסיס כבר היו בשלב הסופי של ביצוע מתקפה. שאלת מעורבותה המדויקת של איראן, כמו גם היקפה של התוכנית האפשרית נגד בסיסים אמריקניים באירופה, נותרה פתוחה.