logo

שלב אחרי שלב: כך מתמודדים בישראל עם טרור תעופתי

134

שתי נקודות בקרה, קודים מוסכמים והזנקת מטוסי קרב: במקרה קיצון הצמרת הביטחונית עולה על הקו - ורק ראש הממשלה מוסמך להורות על הפלת המטוס

אמיר בוחבוט
אמיר בוחבוט30/09/2026 - 22:04
תיעוד הנוסעים: טיסה מדובאי לתל אביב שעצרה בסעודיהצילום: מערכת וואלה

אירוע הטרור האווירי בטיסת פליי דובאי מדובאי לישראל היום (רביעי), שבמהלכו נדקר אחד הטייסים והופעל אות מצוקה, הפעיל את מערכות התעופה והביטחון בישראל והמחיש את שרשרת הפעולות שנועדה להתמודד עם תרחיש של מטוס חשוד המתקרב למרחב האווירי הישראלי.

לכל טייס שנכנס למרחב האווירי של ישראל יש שתי נקודות טווח מהגבול הישראלי שמוגדרות כשלב של רישוי ובקרה. אחת שמוגדרת כרחוקה ומאפשרת לטייס להתקרב למרחב האווירי הישראלי והנקודה השנייה שמאפשרת לו להגיע לנחיתה בתוך המרחב האווירי של ישראל.

בנקודות הללו אמור הטייס להזדהות בפני הבקרה הישראלית לפי קוד ידוע ומוסכם כדי לאמת שמדובר אכן במטוס עם רישוי בתוקף והאישורים המתאימים. הנקודה הראשונה אליה מגיע הטייס היא מספיק רחוקה ובטוחה מבחינת צה״ל כדי שבתרחיש שלילי שבו הוא לא מזדהה או שהוא מזדהה אך הוא עובר אירוע חריג מכל מיני סיבות אפשר להזניק מטוסי קרב למשימת יירוט לא בהכרח כדי להפיל אותו אל הקרקע (חשוב לציין, כי יש לפעמים שלב שבו מערכת הקשר במטוס משובשת מבחינה טכנית וצוות המטוס לא מצליח ליצור קשר).

מטוס של חברת "פליי-דובאי" (Flydubai) ועליו נוסעים מטיסה FZ1073 נוחת בנמל התעופה הבינלאומי בן-גוריון ליד תל אביב, לאחר שחשד לפיגוע בטיסה המקורית מדובאי לישראל אילץ נחיתת חירום בערב הסעודית; 30 בספטמבר 2026.
מרגע הזיהוי ועד פקודת ההפלה: כך ישראל מתמודדת עם איום מהשמיים צילום: פלאש 90, יוסי אלוני

בתרחיש קיצוני שכזה טייסי הקרב מנסים לייצר מגע בפעולות ידועות לשני הצדדים בדגש על קשר עין. למשל? בשלב שלפני הטיסה יש נוהל שבו הקברניט מבקש מהנוסעים לפתוח חלונות כדי לאפשר לטייסי הקרב משני צדי מטוס הנוסעים במקרה הזה לראות מה קורה לאורך המטוס כולל בתא הטייס. אירועים חריגים שנראים לעין מהווים אינדיקציה לטייסים.

בנוסף לכך, הטייסים במטוס הנוסעים יודעים לסמן בסימנים מוסכמים מה קורה במטוס בנוסף לרשת הקשר ולחצני המצוקה. שוב חשוב להדגיש שמדובר בפרק זמן ומרחב שמאפשר לחיל האוויר לבצע הזנקה מספר תהליכי בדיקה המייצרים גמישות בתהליך קבלת ההחלטות מניטור, זיהוי, בדיקה, אימות, יירוט ועד למקרה החריג של הפלה.

במקרה של המטוס מחברת פליי דובאי לחצן המצוקה הופעל בטווח גדול מאוד מהמרחב הישראלי אך באופן אוטומטי הוא דורך את המערכת הישראלית תעופתית וביטחונית ומאפשר לתת מענה. לדברי קצין בכיר לשעבר בחיל האוויר, ״כלל הארגונים והגופים ובעלי התפקידים מתורגלים לתרחיש מהסוג הזה לרמה של דקות כדי לבצע תהליך מדויק כמענה לתרחיש של טרור אווירי״.

ראש הממשלה בנימין נתניהו בסיור בסיס חיל האוויר בתל נוף, 29 בספטמבר 2026
הגורם הבלעדי והיחיד שמקבל החלטה על הפלה. בנימין נתניהו צילום: לשכת העיתונות הממשלתית, רועי אברהם, יחזקאל קנדיל

בתרחיש הקיצון: ראש הממשלה מקבל את ההחלטה

עוד הסביר הקצין הבכיר, כי בתרחיש שכזה תוך זמן קצר ביותר מעלים לשיחת ועידה את ראש הממשלה, שר הביטחון, הרמטכ״ל, ומפקד חיל האוויר במהלכה מציגים את הנתונים בקצרה וראש הממשלה הוא הגורם הבלעדי והיחיד שמקבל החלטה על הפלה. הקצין הבכיר הדגיש כי השיחה לא מתקיימת עם עוזרים ולא בתיווך, ״על הקו חייב להיות ראש הממשלה. הוא מקבל את ההחלטה....״.

בתרחיש קיצון שבו מטוס אזרחי מגיע אל הנקודה הראשונה וממשיך לעבר המרחב הישראלי ולא נענה לסימנים של טייסי הקרב יש שלב שבו ראש הממשלה צריך לקבל החלטה עד החלטה להפיל אותו.

״יש הבדך בין להפיל מטוס נוסעים עם 175 נוסעים לבין מטוס אזרחי עם 175 אזרחים מתרסק על מגדלי עזריאלי עם אלף הרוגים. זו הסיבה שמרגע הזנקת המטוסים ראש הממשלה על הקו, שר הביטחון, הרמטכ״ל, ומפקד חיל האוויר״, הסביר הקצין הבכיר לשעבר.

עוד באותו נושא: