ישראל משקיעה בחינוך שיעור גבוה יותר מהתוצר מכל מדינה אחרת שנבדקה, אך שורה של נתונים בדוח Education at a Glance 2026 מציגה תמונה מורכבת בהרבה: הכיתות בישראל הן מהצפופות ב-OECD, שכר המורים ברוב שלבי החינוך נמוך מהממוצע בארגון ומספר ימי ההוראה נמוך גם הוא.
לפי הדוח, ישראל מדורגת במקום הראשון מתוך 35 מדינות בשיעור ההוצאה על החינוך היסודי, העל-יסודי והעל-תיכוני ביחס לתמ"ג. כאשר כוללים את כל שלבי החינוך, לרבות ההשכלה השלישונית, היא מדורגת במקום הראשון מתוך 30 מדינות. בסך הכול, ההוצאה על כלל שלבי החינוך בישראל עמדה על 7.4% מהתמ"ג, לעומת 5.5% בממוצע ה-OECD.
משקיעים יותר - הכיתות עדיין מהצפופות בארגון
למרות שיעור ההוצאה הגבוה, הצפיפות בכיתות בישראל גבוהה בכ-32% מממוצע ה-OECD. בחינוך היסודי לומדים בממוצע 27.2 תלמידים בכיתה, לעומת 20.6 בארגון - וישראל נמצאת במקום השני בגודל הכיתות. בחטיבות הביניים לומדים 30 תלמידים בכיתה, לעומת 22.7 בממוצע ה-OECD, וישראל נמצאת במקום השלישי.
גם מספר ימי ההוראה בישראל נמוך מממוצע הארגון בכל שלבי החינוך. בחטיבת הביניים ישראל מדורגת במקום ה-27 במספר ימי ההוראה, ובחטיבה העליונה במקום ה-30 מתוך 35 מדינות. בשנת 2025 לימדו המורים בישראל 174 ימים בחטיבה העליונה, לעומת 182 ימים בממוצע ה-OECD.
שכר המורים נמוך מהממוצע ברוב שלבי החינוך
פער נוסף עולה בשכר המורים. השכר בפועל של מורים בישראל נמוך מממוצע ה-OECD בכ-9% בחינוך היסודי ובחטיבות הביניים ובכ-7% בחטיבה העליונה. בחינוך הקדם-יסודי התמונה הפוכה, ושכר המורים בישראל גבוה בכ-3% מהממוצע בארגון.
הדוח מצביע גם על פערי שכר משמעותיים בין נשים לגברים בשוק העבודה בהתאם לרמת ההשכלה. נשים בעלות השכלה מועטה בישראל מרוויחות כ-67% משכרם של גברים בעלי אותה רמת השכלה, ובעלות השכלה תיכונית כ-73%. הפער הגדול ביותר נמצא דווקא בקרב בעלי השכלה שלישונית: שכר הנשים עומד על כ-62% משכר הגברים.
ההוצאה מזנקת - אבל מתחלקת בין הרבה יותר תלמידים
בין 2015 ל-2023 גדלה ההוצאה הריאלית לחינוך בישראל בכ-51%, לעומת כ-18% בממוצע ה-OECD. אלא שבאותה תקופה גדל מספר התלמידים בישראל ב-17.7%, לעומת כ-5.2% בלבד בממוצע הארגון. הדוח מציין במפורש כי מספר התלמידים הגבוה הוא הסיבה העיקרית להוצאה הנמוכה לתלמיד בישראל.