יוכבד ליפשיץ נכנסה הערב (שני) לכיכר החטופים בתל אביב, והקהל קם על רגליו. שורדת השבי בת ה-88 התקבלה במחיאות כפיים ובקריאות “העם עם יוכבד ליפשיץ ולא עם המפקיר״, שעות לאחר שמועמד הליכוד איציק בונצל כתב עליה: “הלוואי שהייתה דרך להחזיר אותך לחמאס״. בונצל התנצל בהמשך על דבריו. ליפשיץ שבה ותקפה את ראש הממשלה בנימין נתניהו: “ביבי לא יכול להסתכל לאמת בעיניים״.
ליפשיץ הגיעה למחאת “סוכת המחדל”, שמקיימים בכיכר בני משפחות של חללים חטופים ושורדי שבי המתנגדים לממשלה. הם מגדירים אותה מאבק על האמת ונגד סילוף ההיסטוריה של 7 באוקטובר. גיל דיקמן, בן דודה של כרמל גת ז”ל, אמר: “יוכבד היא אמיצה ומלח הארץ. היא לא חזרה בזכות נתניהו ובעלה עודד נרצח בשבי. והם מעזים להגיד עליה את הדברים האלו״.
ברקע המחאה עומדים פרסומים בארצות הברית על התרעות שקדמו לטבח. ב”ניו יורק טיימס” דווח על שיחה בין מנהיג איחוד האמירויות מוחמד בן זאיד לנתניהו, שנתניהו הכחיש כי התקיימה. לפי הדיווח, בן זאיד הזכיר בפני ראש ה-CIA את השיחה ואמר כי חמאס מתכנן מתקפה גדולה. עוד דווח כי נתניהו לא הזכיר את האזהרה בכינוס ביטחוני ב-1 באוקטובר, שבו התנגד להצעה לתקוף את בכירי חמאס.
לפי תחקיר של המגזין האמריקני “אטלנטיק״, ראש המודיעין המצרי עבאס כאמל נחת בחשאי בנתב”ג 11 ימים לפני הטבח ושהה בישראל 67 דקות בלבד. בתחקיר נכתב: “הוא הזהיר שחמאס נערך למתקפה גדולה וקרא לישראל לבצע הקלות כלכליות כדי למנוע הסלמה״. לפי הדיווח, מצרים המשיכה להתריע עד יומיים לפני הטבח. בלשכת ראש הממשלה הכחישו את ממצאי התחקירים.
שורדת השבי גבריאלה ליימברג, שנחטפה יחד עם ארבעה מבני משפחתה, אמרה כי ״זה מאוד קשה לי לעמוד מול קהל ומול מצלמות התקשורת. אבל הגעתי בכל זאת כדי למסור התרעה מפורשת היישר מעזה ששמעתי במו אוזניי. המחבלים הארורים ביקשו מאיתנו שלאחר שנשתחרר, ניסע לארגנטינה. כי הם מתכננים שבעה באוקטובר נוסף ולא כדאי לנו להישאר בקיבוץ. זה מה שהם מתכננים. הם אמרו את זה לאחותי, אני שמעתי את זה במו אוזניי".
עוד הזכירה ליימברג כי גם שלוש שנים אחרי, עדיין לא בוצעה חקירה, "אז אני שואלת אתכם: איך נמנע את הטבח הבא אם לא נחקור ונלמד היכן היו הכשלים? במקום זה, ההנהגה של המדינה מנסה לשכתב את ההיסטוריה ולטאטא את הטבח הנורא כאילו זה כלום. הפרסומים של השבועות האחרונים בניו יורק טיימס, באטלנטיק, והלילה גם בוול סטריט ג'ורנל על ההתרעות הרבות שהתקבלו, לא נותנים לי מנוח. ההנהגה של מדינת ישראל קיבלה כל אזהרה אפשרית, מכל העולם התקשרו להעיר את ביבי, והוא אמר: 'שמפריזים באיומים'".
"איך הוא לא כינס את כולם ודפק על השולחן ואמר להגביר כוננות בכל הגזרות? איך לא הגנו עלינו?", שואלת שורדת השבי ומטיחה בראש הממשלה, "אתה היית אמור להיות המגן שלנו והפקרת אותנו, ואז הפקרתם את חברינו גם בשבי. אני מסרבת לשבת בשקט, איפה היית? למה לא עשית כלום!".
בהמשך פנתה לאזרחי ואזרחיות המדינה, "אם האחראיים, מכל הדרגים, לא יקחו אחריות, זה יקרה שוב ושוב, בפעם הבאה אתם יכולים להיות בטיול עם המשפחה, במסיבה, בבית. אל תפקירו את בני משפחותיכם - כל מי שהיה עם יד על ההגה בשבעה באוקטובר, צריך ללכת הביתה. אני קוראת לכם ללכת לקלפי ב27/10 ולשאת בלבכם את טבח ה7/10, מי שעמד בראש המדינה ביום הארור הזה, מי שקיבל את כל האזהרות ובחר להמשיך לישון".
מישל אילוז, אביו של גיא אילוז ז״ל שנחטף ממסיבת הנובה ונרצח בשבי דיבר גם הוא, "אולי מספיק עם השקרים? אולי מספיק השיסוי הזה של משפחות כנגד המשפחות, די לקרוא ולשמוע את דברי הבלע של מועמד הליכוד בונצל היום כנגד יוכבד ליפשיץ, אשה והמשפחה המדהימה ששילמו מחיר יקר כל כך, לא די??!! לא די לכם? כמה קטנים אתם יכולים להיות על מנת ולנסות לשרת את הקיסר שלכם ביבי נתניהו. מכל העולם התקשרו להעיר אותך ביבי. לא עשית עם זה כלום ולי אין בן בגללך. לא החזרת אותו מהשבי ועוד 46 חטופים חיים למרות שיכולת".
עוד הוסיף אילוז כי אנחנו לא יכולים לדבר יותר רק על ״קונספציה״, אלא על הפקרה בזדון. "את הבן שלי הפקרת! אני עולה לקבר במקום לפגוש נכדים שלא יהיו לי! אלפי נרצחים הפקרת! חיים שלמים נקטעו כי לא הקשבת. מכל העולם התקשרו - ואתה מפקיר, יהיר, אמרת שאתה חושב ״שיש הפרזה״ בהתרעות". בהמשך קרא לעם ישראל, "תסתכלו למציאות בעיניים, לעובדות, הפקירו אותנו, הפקירו את הביטחון שלנו, את החיים שלנו - ועכשיו הם מבקשים את ״האמון״ שלנו? איזה אמון יכול להיות לכם במי שהולך לישון כשהוא יודע שהולכת להיות פה רעידת אדמה בטחונית?".
לסיום אמר אילוז: "אני שילמתי בבן שלי, עוד 2000 משפחות שילמו ביקר מכל. לא מחילה, לא סליחה וגם לא אמון - אסור שכל מי שהיה חלק ממשלת הזדון ימשיך להיות עוד חלק מההנהגה וחלק מבטחון אזרחיה של כל עם ישראל".
יסמין פורת, ניצולת הטבח בבית של פסי בבארי סיפרה כי ״בבוקר 7 באוקטובר הייתי עם בן הזוג שלי, טל כץ, במסיבת הנובה. כשהתחיל הירי ברחנו. הגענו לבארי וחיפשנו מחסה. המחבלים מצאו אותנו ולקחו אותנו לבית של פסי, שם הוחזקנו במשך שעות כבני ערובה. אמרתי לעצמי דבר אחד: אני דור שלישי לשואה. אני לא אתן למחבלים להרוג אותי מושפלת. אני שרדתי. גם הדס דגן שרדה. טל, בן הזוג שלי, לא חזר. נכנסתי ל-7 באוקטובר עם האדם שאהבתי ויצאתי ממנו בלעדיו".
עוד אמרה פורת כי היא ניצולה של מחדל שאסור לנו לאפשר שיטויח, "עכשיו אנחנו שומעים מהוול סטריט ג׳ורנל שגם ראש המודיעין המצרי הזהיר את ראש הממשלה באופן אישי, ימים לפני 7 באוקטובר, שמשהו גדול עומד לקרות בעזה. החיים שלי לא חזרו למסלולם. הם גם לא יחזרו כל עוד האמת לא תצא לאור וכל עוד האחראים למחדל לא יתנו את הדין. זה לא רק המאבק שלי. זה מאבק על המדינה שאנחנו משאירים אחרינו. על העוטף, על המשפחות, על החברה הישראלית ועל האפשרות שלנו להשתקם".