על רקע המתיחות במזרח התיכון, בדגש על העימות מול המשטר האיראני והחות'ים, תעלה רמת הדריכות במערכת הביטחון בכלל ובצה"ל בפרט ככל שיתקרב מועד הבחירות בישראל ב-27 באוקטובר 2026 - והיא תתגבר לקראת בחירות אמצע הקדנציה בארצות הברית שיתקיימו ב-3 בנובמבר 2026.
החשש העיקרי הוא ממספר תרחישים - ובהם הסלמה רחבה שאיראן תנסה להוביל כדי להיחלץ מהסנקציות ומהמצור ההולך ומתהדק סביב צווארו של המשטר הקיצוני.
בהתאם לכך, נקבעו מספר תהליכים בהנחיית הרמטכ"ל, רא"ל אייל זמיר, ובהם: העלאת כשירויות, תרגילי מפקדות, בקרות על מערכים רגישים, הידוק הקישוריות הרב-זרועית בצה"ל ומול גופי הביטחון השונים, בראשם המוסד והשב"כ, והגברת התיאום מול צבא ארה"ב (מפקדת סנטקום), משרד ההגנה ומול צבאות זרים באזור.
בצה"ל מעלים דריכות מול איראן והחות'ים - ובוחנים תרחישי קיצון באזור
בנוסף לכך, נקבעו דיוני מעקב אחר הפעילות במעגלים השונים ונבחנו תרחישי קיצון.
בתרחיש קיצון, איחוד האמירויות וסעודיה עלולות להוות מוקדים לתקיפה איראנית: איחוד האמירויות מקבלת סיוע מגוון מישראל, כולל במערכי ההגנה האקטיבית וההתרעה, וסעודיה מקבלת, לפי פרסום ראשון בוואלה, מודיעין על מהלכי החות'ים בהובלה אמריקנית.
יצוין כי ברקע עומדות העובדה שבכירי משטר באיראן מחזיקים חשבונות בנק רבים באמירויות, דיווחים על שיחות חשאיות בין הצדדים בנושאים כלכליים ואיומי התקיפה האיראניים. ההערכה בישראל היא כי באמירויות חוששים משני תרחישים מרכזיים: הסכם אמריקני-איראני שיתעלם מהאינטרסים שלהם, או דילול מהותי של הכוחות האמריקניים באזור, שיהווה פתח להשתלטות איראנית על ואקום ביטחוני.

על אף הדיווח מוקדם יותר היום בסוכנות הידיעות AP, לפיו נתניהו טס לאבו דאבי כדי לבקש מנשיא הנסיכות מוחמד בן זאיד להכחיש את האזהרה לפני 7 באוקטובר, בשלב זה קיימת דממת אלחוט מצד לשכת רה"מ לגבי ביקור החטף של ראש הממשלה באיחוד האמירויות, או התייחסות לדיווח עצמו.
כמו כן, גם האמירתים נוקטים בדרך כלל באותה גישה, אך הם מעוניינים בהעמקה ובחיזוק של הסכמי אברהם ברבדים שונים. לכן, בתחום הזה מתנהל דיאלוג רגיש ביותר. כל זאת, כאמור, ברקע פרסומים על טענה שלפיה נשיא איחוד האמירויות העביר לכאורה התרעה ישירה לראש הממשלה נתניהו שבוע וחצי לפני 7 באוקטובר - טענה שהוכחשה על ידי לשכת רה"מ.
יצוין כי ברקע עומדות העובדה שבכירי משטר באיראן מחזיקים חשבונות בנק רבים באמירויות, דיווחים על שיחות חשאיות בין הצדדים בנושאים כלכליים ואיומי התקיפה האיראניים. ההערכה בישראל היא כי באמירויות חוששים משני תרחישים מרכזיים: הסכם אמריקני-איראני שיתעלם מהאינטרסים שלהם, או דילול מהותי של הכוחות האמריקניים באזור, שיהווה פתח להשתלטות איראנית על ואקום ביטחוני.

כאמור, לפי הדיווח בנוגע לפגישה בין נתניהו ונשיא האמירויות, אחד האנשים שמכירים את פרטי המפגש אמר ל-AP כי השיחה התמקדה בדיווח שפורסם מוקדם יותר החודש ב"הארץ", ולפיו בן זאיד העביר לרה"מ התרעה לפני 7 באוקטובר על איום מתקרב מצד חמאס. לפי אותו אדם, שלדברי AP מחזיק במידע ממקור ראשון על הפגישה, נתניהו ביקש מנשיא האמירויות להכחיש את הפרסום.
המקור שמסר את הפרטים וגורם אזורי נוסף שתודרך על הפגישה ביקשו להישאר בעילום שם בשל חשאיות הנסיעה. AP לא פירטה אם בן זאיד השיב לבקשה במהלך המפגש או התחייב לפרסם הכחשה.
הפרסום ב"הארץ", שעמד לפי AP במוקד השיחה, טען כי זמן קצר לפני מתקפת 7 באוקטובר קיבל נתניהו התרעה מבן זאיד בנוגע לאיום מצד חמאס. לשכת ראש הממשלה הכחישה את הדיווח וטענה כי נתניהו לא קיבל התרעה כזאת.

הדיווח עורר מחדש שאלות בנוגע להתרעות שהגיעו לישראל בתקופה שקדמה למתקפה ולשאלה מי ידע עליהן ובאיזה שלב. בעקבות הפרסום הכחישה לשכת נתניהו כי בן זאיד הזהיר את ראש הממשלה מפני מתקפה מתקרבת, והבהירה כי אם היה בידי איחוד האמירויות מידע מודיעיני רלוונטי, הוא היה מועבר לישראל דרך ערוצי המודיעין המקובלים בין שתי המדינות.
באבו דאבי לא אישרו עד כה את עצם האזהרה. בתגובה לדיווחים על הפגישה החשאית ביום ראשון, משרד החוץ של איחוד האמירויות סירב להתייחס ישירות לקיומה או לתוכנה. עם זאת, המשרד מסר ל-AP כי האמירויות מקיימת עם ישראל "קווי תקשורת פתוחים וישירים" וכי היא משתפת את ישראל ב"כל מודיעין רלוונטי".