מוחמד חלבי, בן 69, אסיר שיחד עם אחיו, מחמוד, היו אחראים על סדרת רציחות אכזרית שזיעזעה את ישראל לפני 37 שנים, מת היום (שני) בבית החולים. מצבו הרפואי חוסה תחת צנעת הפרט.
מסע הרציחות הנורא התגלה ב-20 באוקטובר 1989, במהלך חול המועד סוכות. שוטרים שהגיעו לדירה ברחוב ראשית חכמה 6 בשכונת שפירא בתל אביב, בעקבות דיווחים על ריח רע, נתקלו במראה נורא: שלוש גופות ערומות, שתי נשים וגבר, מוטלות זו על זו, עם חוטי חשמל כרוכים סביב צוואריהם. הקורבנות: מרים עבאס, בת 32 מעכו; מזל סויסה, בת 40; ועלי חוסיין, בן 65 שהיה חסר בית ועבר לדירה זמן קצר קודם. הרצח התרחש ככל הנראה כמה ימים קודם לכן.
באותו ערב התגלו ארבע גופות נוספות בדירתו של חלבי ברחוב יהודה הימית ביפו: כרמלה יחיא בת 37, בעלת הדירה שהייתה מעורבת בסמים; אורלי חכים בת 21, משתמשת בסמים; סבריה תורכ בת 21, אלופת איגרוף שנכנסה לדירה לאחר ששמעה צעקות ונרצחה כדי להשתיק אותה; ומאיר כהן בן 34, נרקומן מוכר. הגופות נמצאו חבוקות וערומות, עם סימני חנק ברורים. הקורבנות כללו שני גברים, יהודי וערבי, וחמש נשים, יהודיות וערביות.
האחים נעצרו זמן קצר לאחר מכן: מחמוד ב-23 באוקטובר, ומוחמד בעקבותיו. השניים גדלו עם אביהם, סוחר שהיה מגיע לשוק הפשפשים, והכירו היטב את השכונות. מוחמד עבד כשומר וסייען שב"כ, וטען כי הרג את עבאס על רקע חוב כספי בזנות, וחיסל אחרים כדי למנוע עדות נגדו. כתב אישום הוגש ב-1 בדצמבר 1989, והשופטים גזרו עליהם שבעה מאסרי עולם על שבעה סעיפי רצח.
המניעים נתפסו כשילוב של סכסוכים כספיים בזנות וסמים, לצד טענות מאוחרות לרקע לאומני, חלק מהרציחות נגד יהודים נועדו להוכיח כי מוחמד אינו סייען עוד, כדי להצטרף לחמאס כמו אחיו. משפחת תורכ ניהלה מאבק משפטי ארוך להכרה בכך, אך מוחמד הורשע בפלילים בלבד, לא הוכח המניע הלאומני-ביטחוני.