ממסמך שפרסם מרכז המחקר של הכנסת עולה תמונה מדאיגה של מוכנות חלקית בלבד במקרה של רעידת־אדמה חזקה. אין מיפוי מקיף של מבנים ישנים שאינם עומדים בדרישות חיזוק, ותוכניות ההתחדשות העירונית שנועדו לתת מענה לבעיה לא הצליחו להביא לתוצאות בשטח. לפי הדו"ח, רק חלק קטן מהמבנים חוזקו בפועל, ובאזורים המרוחקים ממרכז הארץ, הסמוכים לשבר הסורי־אפריקאי, המצב חמור אף יותר.
עוד עולה מהדו"ח כי האחריות על ההיערכות מפוצלת בין כמה משרדים וגורמים, דבר שמוביל לאי בהירות ולחוסר תיאום. התקציבים המוקצים לנושא מצומצמים, והיכולת של הרשויות המקומיות לפקח ולתרגל מצבי חירום מוגבלת. בנוסף, רק אחוז קטן מהתקציבים שיועדו לחיזוק מבני ציבור נוצלו בפועל, ורבים מבתי הספר ובתי החולים אינם עמידים דיים בפני רעידת־אדמה משמעותית.
הדו"ח הוכן לקראת דיון שיתקיים בהמשך החודש בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, לבקשת יו"ר הוועדה יצחק קרויזר. מדובר בחלק מסדרה של דיונים שמקיים קרויזר בוועדה, שמטרתם לבחון את היערכות משרדי הממשלה לאירועי קיצון - בהם גם רעידות אדמה, הצפות וגלי חום.
המסקנה המרכזית בדו"ח היא כי יש להקים גוף ממשלתי מרכזי שירכז את האחריות על היערכות המדינה לרעידות אדמה, להגדיל את התקציבים המיועדים לנושא ולבצע מיפוי מלא של מבנים מסוכנים, במיוחד בפריפריה. בנוסף, מומלץ לגבש פתרונות מימון ייעודיים לאזורים שבהם אין כדאיות כלכלית לחיזוק מבנים, ולשפר את יכולת הפעולה של הרשויות המקומיות בשעת חירום.