שנתיים שחיכינו לזה: הרגעים הכי מרגשים מיום חזרת החטופים

"שהחיינו וקיימנו שהגענו לזמן הזה. בר שלנו בבית", מסרו משפחת קופרשטיין אחרי שחרורו. "אנחנו לא מצליחים להכיל את ההתרגשות מרגע ששמענו את הבשורות הטובות. שנתיים של מסע בלתי אפשרי, שנתיים שבהן עשינו כל מה שאנחנו יכולים כדי שכולם יידעו מי זה בר, עכשיו כולם יזכו גם להכיר אותו באמת. שנתיים שטל מתקדם ועושה כל מה שאפשר למרות הקשיים שלו. הכל כדי להיות מוכן לחיבוק עם בר".

"סוף סוף אביתר שלנו בבית", מסרה משפחת דוד לאחר האיחוד עימו. "מהרגע הראשון ידענו שיחזור, והנה, לאחר שנתיים של ייסורים הוא כאן. כעת יתחיל מסע חדש של ריפוי עבור אביתר ועבורנו. אנחנו מבקשים להודות תחילה לעם ישראל, לכוחות הביטחון ולחיילי צה''ל בסדיר ובמילואים ולמשפחותיהם, שנתנו הכל כולל הכל ולא וויתרו על החטופים. אנו מבקשים להודות לממשלה, לראש הממשלה בנימין נתניהו ולצוות המו"מ שניהלו מלחמה מדינית עיקשת מול אויב אכזר".

אבי אוחנה, אביו של שורד השבי יוסף חיים אוחנה, מסר לאחר המפגש עימו: "תודה רבה קודם כל לקדוש ברוך הוא שקיבל את כל התפילות שלנו במשך שנתיים, יחד כל העם התפללנו בלי סוף וברוך השם תפילותינו התקבלו. אנחנו מלאים באושר על הזכות שנפלה בחלקינו לחבק את יוסף חיים שוב, ליבנו עם המשפחות שעדיין לא זכו לקבל את יקיריהם ומאחלים לשובם המהיר לקבר ישראל של כל חטופינו החללים".

"שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה", מסרה משפחתו של שורד השבי שגב כלפון. "תודה לאל שגב שלנו בבית. אנחנו רוצים להודות ולהזכיר את האנשים האמיצים שבזכותם הגענו ליום המרגש הזה- חיילי צה"ל וכוחות הביטחון שנלחמו במשך שנתיים שלמות והקריבו את חייהם ואת נפשם למעננו. לעולם נוקיר לכם תודה".

"יוֹדוּ לַיהוָה חַסְדּוֹ, וְנִפְלְאוֹתָיו לִבְנֵי אָדָם... יֹאמְרוּ גְּאוּלֵי ה' אֲשֶׁר גְּאָלָם מִיַּד צָר", בירכה משפחתו של אבינתן אור. "מודים לקב"ה על החסד הגדול שהשיב לנו את בננו האהוב והיקר חי, שלם ובריא. אבינוש שלנו בבית! אחרי שנתיים שלמות של ציפייה ומאבק לשובו, הוא בבית. אנחנו אוהבים אותך אבינתן שלנו האהוב. המיטה מוכנה, אנחנו מוכנים וכ"כ רוצים להיות יחד כמשפחה ולשמוח, כן לשמוח. נחבק את אבינתן, נחגוג את הניצחון ונחזק את התקווה בעם ישראל".

רבקה בוחבוט, אשתו של שורד השבי אלקנה בוחבוט, מסרה: "במשך שנתיים חיכינו לרגע הזה, הרגע בו המשפחה הקטנה שלנו תתאחד, האיש שהוא בית עבורי חזר סוף סוף הביתה אלי ובעיקר אל ראם. ראם שלנו כבר חגג חמש, והיום סוף סוף יחגוג באמת, את רגע האיחוד עם אבא שלו. ראם יוכל סוף סוף לקרוא לאבא ואבא יענה, יחבק וישחק".

ילנה, חברה של אמו של מקסים הרקין, אמרה לוואלה כי "זה יום של רכבת הרים משוגעת. משמח וכבוד גדול להיות ביום הזה פה ליד החברה הטובה שלי. זה גם כואב, כי הוא די רזה. אבל אנחנו שמחים שהוא פה ואימא שלו פה איתו ביחד, ואבא שלו ואח שלו שמתרגש בטירוף. דיברנו, צחקנו ובכינו. הוא קרא לי "דודה לנה" וצחקתי. כשראינו אותו מתחבק עם טלה התערבבו דמעות וצחוק. רואים שהוא עבר שם דברים מאוד קשים. הוא פצוע, יש לו בעיה בלסת. הוא ירד 30 קילו, היה שרירי וענק ועכשיו כמו אפרוח". אמו טלה סיפרה כי מקסים עובר עכשיו בדיקות בבית החולים, וכי הוא "חיוור ורזה וחלש".

"אחרי 738 ימים מייסרים של מאבק עיקש, מתן חזר הביתה לזוגתו אילנה, לאחיותיו נטלי ושני ולאימו עינב", מסרו במשפחת צנגאוקר. "אנחנו רוצים להודות לחיילי צה"ל הגיבורים שבמשך יותר מ700 ימים עזבו את בתיהם ואת משפחותיהם והקריבו כל כך הרבה. אנחנו לא נשכח לעולם את החיילים שנפצעו ונפלו בקרבות. הלב שלנו לעולמי עד יהיה לצד משפחות השכול - שילמתם את המחיר הכבד ביותר כדי שהמשפחה שלנו תוכל להיות שלמה, כדי שמתן וכל יתר החטופים יוכלו לחזור הביתה".

שורדת השבי ארבל יהוד אמרה כעת, לאחר שפגשה את בן זוגה ששוחרר היום משבי חמאס, כי הם יכולים להתפנות לריפוי ולשיקום הארוך שלהם כזוג וכמשפחה, להתפנות לשכול ולחוסר של אחיה דולב. "משימתנו טרם הושלמה. אני חרדה לכל מי שנחטף ועדיין לא הושב, ומפצירה בכולנו, לא לאפשר לדלת שנפתחה להיסגר שוב. לא להרפות עד שאחרון החטופים יושב הביתה", הוסיפה יהוד.

לבסוף, ביקשה ארבל יהוד לכבד את פרטיותם. "אנחנו זקוקים לשקט, לאוויר ולזמן שלנו יחד", אמרה.

"אחרי 738 ימים קשים וארוכים בשבי החמאס איתן חוזר אלינו הביתה. עכשיו, המשפחה הגרעינית שלנו שלמה", מסרה משפחת הורן. "היום גם יאיר, ששוחרר בפברואר 2025 יכול סוף סוף לנשום ולהרגיש חופשי באמת. איתן שלנו חצה את הגבול והוחזר לישראל לאחר למעלה משנתיים של גיהנום. אנחנו מחכים לו עם חיבוקים והמון אהבה ונלווה אותו בכל תהליך השיקום. נעמוד איתו ולצידו ככל שידרש ונספר לו כמה החברה הישראלית נלחמה עבורו ועבור כל החטופים והחטופה".

עוד הוסיפו: "תודה נוספת לממשל ארה"ב ולנשיא טראמפ, שפעלו ופועלים ללא לאות להביא להשבת איתן ושאר 47 החטופים והחטופה. תודה גדולה לקהילת ניר עוז ולמטה משפחות החטופים ולמטה כפר סבא שמלווים אותנו וילוו עד שכולם יחזרו הביתה".

עכשיו, יותר מתמיד, הצטרפו אלינו כדי שהמשפט "עד החטוף האחרון" יהיה מציאות ולא סיסמא ריקה.

תודה".

"אפשר לחזור לנשום - מתן שלנו בבית", מסרו במשפחת אנגרסט. "הילד האהוב שלנו הושב אלינו אחרי שנתיים מורכבות ואנחנו גאים בו כל כך. מעריצים את הכוחות שלו, לא מפסיקים לחבק אותו וכבר מתכננים איתו את החזרה ליציע הירוק. הרגע הזה ממלא את ליבנו בתודה עמוקה, בענווה ובאהבה אינסופית להיות חלק מעם ישראל שנשא אותנו על הכתפיים במשך כל התקופה הארוכה, הכואבת, והבלתי אפשרית הזו".

"זה היום עשה השם נגילה ונשמחה בו", מסרה משפחת מור. "בשבח והודיה להקב"ה אנו שמחים להודיע שאיתן שלנו בבית. איתן אהוב שלנו כמה חיכינו לך, כמה חיכינו לראות אותך סוף סוף אחרי שנתיים. ראינו אותך בפעם האחרונה היום, בהושענא רבה, לפני שנתיים ואנו מחבקים אותך היום חזרה למשפחה. איתן שלנו חזר אלינו בזכות מפקדי ולוחמי צה"ל ויתר כוחות הביטחון , גיבורנו שיצאו להשמיד את האויב תוך מסירות נפש".

"גלי וזיוי שלנו חזרו הביתה, חזרו לתמונת הניצחון הפרטית שלנו כשהם חבוקים בידיים הבטוחות והמגוננות של טליה אמם הגיבורה", מסרו משפחת ברמן. "הם חזרו לחיים שנלקחו מהם באותה שבת ארורה. הם הופרדו ונקרעו באכזריות בפעם הראשונה בחיים שלהם והתאחדו היום. אחרי שנתיים חזרנו לנשום אוויר נקי, תחושות הפחד העצב והגעגוע התחלפו ברגע לאושר שלא ידענו שניתן להרגיש".

עוד הוסיפו: "גם ברגעי האושר העילאי שאנחנו חווים אנחנו לא שוכחים ולו לרגע את כל קורבנות ה-7 באוקטובר, את מאות החיילים הגיבורים שנפלו בקרבות הקשים, את אלפי הפצועים בגוף ונפש, את משפחות החטופים החלּלים שנרצחו ונהרגו בשבי חמאס. אנחנו רוצים להודות לכל מעגלי התמיכה שהקיפו אותנו לאורך כל המסע. לעם הנפלא שהתאהב בגלי וזיוי מבלי להכיר אותם".

בהמשך, מסרו: "גלי וזיו חבוקים כעת בידיים של אמם טליה, שלא תרפה את החיבוק לעולם. תמונת הניצחון האחת והיחידה שלנו, השבת כל 48 החטופים והחטופה לאדמת ישראל - חיים וחללים כאחד. אנחנו מחבקים את משפחות החטופים שהושבו ויושבו לקבורה ראויה, ונמשיך להיאבק עד לאיתור והשבת החטוף האחרון. לעם ישראל שלא התעייף ולא ויתר, למשפחה ולקרובים האהובים, אין לנו מילים להודות לכם. לכל אחד ואחת - תדעו שאתם בצד הנכון של ההיסטוריה. המשימה עומדת בעינה - ממשיכים עד השבת החטוף האחרון".

"זה חלום", תיאר זאת נדב מירן, אחיו של עמרי, לאחר שנפגש עימו. "כאילו חזר מחופשה קלה בחול. מלא סיפורים וחוויות ממש כיף. חזר חזק ומבין טוב מאוד את האירוע שהוא עבר. הוא מספר קטעי דברים - הלכנו מפה בלילה, פעם עם כובע, פעם בלי. הוא עבר 23 מקומות".

לדבריו, "הוא לא סבל ממש, לא היו לו תנאים רעים. הוא היה הרבה זמן בדירות ולא הרבה מתחת לאדמה, רק בשנה האחרונה. הוא היה שם עם עוד חטופים. הוא פשוט חזר הוא. עוד יהיה זמן ונדבר איתו. הוא עכשיו עם הבנות, סגרנו את הדלת שיהיה להם את הפרטיות שלהם".

"הילד שלי חזק חזק חזק. שרד בשבי, במנהרות. אני כל כך גאה בו. הפגישה הייתה טבעית. החיבוק שלו, הצחוק, החיוך - הכל היה מולי", מסרה עידית אהל, אמו של אלון, לאחר הפגישה הראשונה עימו. "אנחנו שומעים קצת יותר ממה שאלון עבר ואני מבינה - ואו, פשוט הצלנו אותו".

לדבריה, "אלון לא כל כך רואה בעין אחת. הוא ידע על השחרור רק זמן לא רב לפני שהחל. הוא קצת ניגן, ישב על הפסנתר אחרי שנתיים שלא נגע בו". החברים והקהילה של אלון אהל בלבון: "אלוני, חיכינו לך יותר מידיי זמן. הנה הגעת אלינו, אוהבים אותך".

"משפחות גלבוע-דלאל מתרגשות לקבל את גיא חזרה אלינו", מסרה המשפחה. "זה רגע שחיכינו וציפינו לו בחרדה, אמונה ותקווה, גיא שלנו איתנו. אנו מודים בראש ובראשונה לחיילי צה"ל הגיבורים, לפצועים, למשפחות השכולות שיהיו בליבנו לעד".