בית הדין למשמעת של שירות המדינה נתן ב-13 באוגוסט גזר דין למאבטח, בשנות ה-30 לחייו, שעבד במעון ראש הממשלה בזמן כהונתם של נפתלי בנט ויאיר לפיד, לאחר שהורשע בביצוע מעשים מגונים בשתי עובדות. תחילה ארבע נשים התלוננו, אך שתיים מהן בחרו שלא להעיד, ונותרו שתי מתלוננות.
המתלוננת המרכזית פנתה כחצי שנה לאחר האירועים, והעידה כי במהלך מסיבת צוות שנערכה בלופט הבחינה כי המאבטח מצלם אותה. באותו רגע החליטה להגיש תלונה ושיתפה גם על מצבה הנפשי וטענה: "הוא צילם אותי בבגד ים". בהמשך מסרה כי במשך כשלושה חודשים ביצע בה מעשים נוספים, ואמרה: "הוא הכניס מקל לחזה שלי".
מפסק הדין עלה כי המאבטח נגע בעובדות בניגוד לרצונן באזורים אינטימיים, בחזה, בישבן ובירכיים. החקירה נפתחה תחילה באופן סמוי ובהמשך הפכה לגלויה, ובסיומה פוטר העובד. חרף חומרת המעשים, לא נפתח נגדו הליך פלילי. התביעה ביקשה להרחיק את המאבטח ממשרד ראש הממשלה ל-12 שנים. אך בית הדין קבע כי ייפסל לחמש שנים מעבודה במשרד ראש הממשלה וחמש שנים נוספות מכל תפקיד אחר בשירות המדינה.
במהלך ההליך הציג קצין הבטיחות עדות נגדית ואמר: "יש אדם שמאייש את המצלמות 24/7, אין שטח אפור, הכול מצולם, לא ייתכן שזה קרה".
עורכת דין מירב זמיר, המייצגת את המאבטח, מסרה בתגובה: "מדובר בעלילה נפשעת שהחלה מטעם עובדת אחת שהחלה לגייס עובדות אחרות שיתמכו בתלונתה נגד העובד המצטיין שביקשה לסלק מהעבודה. שתיים מהן סירבו לשתף עימה פעולה ומסרו שלא היו דברים מעולם ועל כן בית הדין נאלץ לזכותו זיכוי מלא משני אישומים".
עורכת הדין זמין הוסיפה: "התיק זה הצטיין בחוסר ראיות ובעדויות בלתי מהימנות בעליל אשר לא מתיישבות עם ההיגיון והשכל הישר. הוכחנו שעסקינן במקום מאובטח ומצולם 24/7 נטול 'שטח מת', דבר אשר סותר כל טענה מסוג זה. הרשעתו היא תולדה של בית דין מוטה שהלך אחר 'רחשי ליבו', במקום על פי העדויות. ככל שנאשם זה היה נשפט בבית משפט פלילי מקצועי, היתה נחשפת העלילה. זוהי הסיבה שהמתלוננות חששו מהגשת תלונה במשטרה ועל כן נמנעו במפגיע מפתיחת הליך פלילי, תוך שהעדיפו במה נוחה יותר כדוגמת בית דין למשמעת. למרות שהתביעה לא קיבלה את מבוקשה בעונש שביקשה להטיל, הנאשם ימשיך לזעוק לחפותו מעל לכל במה".