מספר הפניות של בנות ובני זוג של משרתי מילואים למוקדי הסיוע הנפשי באקדמיה עלה פי ארבעה - כך עולה מדוח הקואליציה הישראלית לטראומה שמתפרסם היום (שלישי) בוואלה. בצל המלחמה מול איראן, בחציון השני של שנת הלימודים האקדמית כמות הפניות זינקה מ-690 ל-2,816. מגמה דומה נרשמה בקרב עובדי המוסדות ובחברה הערבית.
לפי הדוח, מספר הפניות של חברי הסגל המינהלי עלה פי 3 - מ-1,792 ל-5,413. בחברה הערבית כמות הפניות הכפילה עצמה, מ-3,157 ל-6,422. בפריפריה החברתית-גאוגרפית עלה המספר מ-6,159 ל-11,365, בקרב הסגל האקדמי העלייה הייתה מ-4,957 ל-8,753 ובקרב המפונים - מ-10,774 ל-15,251.
המילואימניקים עצמם ביקשו גם הם סיוע בהיקף משמעותי יותר. הנתונים שנאספו מציגים עלייה של 41% בהשוואה לחציון הראשון - 16,806 לעומת 12,922. בחברה החרדית נרשמה עלייה גדולה אף יותר, מ-1,416 ל-2,112.
למרכזי הסיוע אין ודאות לגבי הגורם לשינוי, אך הם מצביעים על מבצע "עם כלביא", שהחל ב-13 ביוני ונמשך כשבועיים במקביל לתחילת תקופת המבחנים, כאחת הסיבות. "במהלך המבצע היינו עדים לגידול משמעותי בפניות של בני ובנות זוג של מילואימניקים, שמחפשים תמיכה רגועה ולא שיפוטית", אומרת מנכ"לית הקואליציה הישראלית לטראומה, טליה לבנון.
לדבריה, "הדוח החדש מצביע על המציאות. אנו רואים עליה בפניות של נשות מילואימניקים, אוכלוסייה צעירה של נשים ואמהות אשר מתמודדות עם קשיים המאפיינים את נושא היציאה למילואים של בני הזוג. הקשיים באים לידי ביטוי בזוגיות, בהורות ובשימור עצמי. המוסדות האקדמיים, באמצעות מרכזי החוסן, ממשיכים להעניק מענה מהיר ומקצועי לכלל אוכלוסיית הסטודנטים בארץ".
התוכנית שהיא קידמה, "חוסן לאקדמיה", כוללת שותפות של קרן אדמונד דה רוטשילד, התאחדות הסטודנטים, קרן גרוס, קרן עזריאלי וארגון הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה, שהתאחדו במטרה להתאים את מודל מרכזי החוסן הפועלים ברשויות המקומיות למוסדות האקדמיים. במסגרת המיזם הוקמו 22 מרכזי חוסן במוסדות אקדמיים ברחבי הארץ, במטרה "לסייע בחיזוק החוסן האישי והחברתי של הסטודנטים והסגל במוסדות אלו ולהכין אותם למצבי חירום".
"בני ובנות זוג של אנשי מילואים פנו למרכז החוסן בעיקר כתוצאה מעומס רגשי, תחושת בדידות וחוסר ודאות לנוכח היעדרות ממושכת של בן הזוג", מספרת שירי אלטמן, פרופסור בבית ספר לעבודה סוציאלית ומנהלת מרכז חוסן חמני"ה באוניברסיטת בר אילן. "הפונות דיווחו על קשיים בהתנהלות היום-יומית ועל תחושות של שחיקה וחוסר נראות. רבות מהן ביקשו תמיכה רגשית וכלים פרקטיים לחיזוק החוסן האישי והמשפחתי".
אלי בוך, מנהל הפילנתרופיה של קרן אדמונד דה רוטשילד, אמר כי "הקרן יזמה את הקמת מיזמי החוסן באקדמיה כתשתית חיונית לתמיכה וחיזוק החוסן הנפשי של הסטודנטים ואנשי הסגל בעקבות 7 באוקטובר. העלייה הדרמטית בפניות המוצגת בדו"ח מוכיחה עד כמה המענה חייב להיות מערכתי וכולל ולאורך זמן. יחד עם כלל השותפים שנרתמו ליוזמה שלנו יצרנו תשתית ראויה לתמיכה נפשית, אבל על המדינה להתגייס ולוודא שמרכזי חוסן יוקמו בכל מוסד אקדמי בישראל ושכל הגורמים הרלבנטיים ממסדים את המענים המותאמים להבטחת חוסן אישי וחברתי גם בתקופות המאתגרות ביותר".