ישראל שברה הבוקר (שבת) את כל גבולות הדמיון בתחום החלל והחינוך המדעי במסגרת פרויקט "תבל 2". בתוכנית פותחו ונבנו תשעה לוויינים זעירים בידי תלמידי תיכון ממרחבי הארץ, ושוגרו למסלול נמוך בגובה כ-500 ק"מ, באמצעות משגר פאלקון 9 של SpaceX מבסיס חיל החלל בקליפורניה.
מבין הלוויינים שבלהק הייחודי הזה, מתבלט במיוחד הלוויין הדרוזי הראשון בהיסטוריה - פרויקט שעבר מספר דחיות, ומתרחש בדיוק בזמן ביקור היסטורי של השיחים הדרוזים הסורים בישראל. הישג זה מהווה לא רק שיא ישראלי בתחום הלוויינים, אלא גם סימן לשילוב יוצא דופן בין חדשנות טכנולוגית לבין חיבור תרבותי וחברתי.
הפרויקט, שעלותו 10.5 מיליון שקלים, הוקם ביוזמת משרד החדשנות והמדע, בשיתוף אוניברסיטת תל אביב ותשע רשויות מקומיות. הוא כולל גם הקמת תחנות תקשורת בלוויינים הממוקמות באזורים שונים - כך שהתלמידים יכולים לעקוב בזמן אמת אחר נתוני המשימות ולפקח על פעילותם של הלוויינים. "פרויקט תבל 2 הוא עדות לכוחה של החדשנות הישראלית", אמר תא"ל (מיל') אורי אורון, מנהל סוכנות החלל הישראלית. "אנו רואים כאן שילוב מנצח של מצוינות מדעית, חינוך טכנולוגי וחיבור בין אוכלוסיות. הלוויינים האלה לא רק יספקו מידע מדעי חיוני, אלא גם מהווים השראה לדור הבא של מדעני החלל הישראלים".
בנוסף למשימות המחקריות, הכוללות מדידת קרינה קוסמית והשפעתה על רכיבים אלקטרוניים, כל לוויין נושא משימת הנצחה מרגשת לזכר חללי 7 באוקטובר וחרבות ברזל. במסגרת משימה זו, הלוויינים ישדרו אות טלמטריה עם שמות החללים, והנתונים יוצגו באתר סוכנות החלל הישראלית. "להק הלוויינים נועד למדוד את הקרינה הקוסמית במסלול", הסביר פרופ' מאיר אריאל, ראש המרכז להנדסת חלל בפקולטה להנדסה באוניברסיטת תל אביב. "קרינה קוסמית מורכבת מחלקיקים אנרגטיים מאוד (בעיקר פרוטונים - י"א) המגיעים מהשמש שלנו אך גם כתוצאה מאירועים המתרחשים במעמקי היקום כמו פיצוצי סופרנובות. החי והצומח על פני כדור הארץ מוגנים יחסית מן הקרינה הודות לשדה המגנטי של כדור הארץ ולאטמוספירה, אולם בחלל יש לקרינה זו השפעה מסוכנת על בריאותם של אסטרונאוטים בחלליות וגם על תפקודן של מערכות אלקטרוניות בלוויינים".
שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל אמרה כי פרויקט תבל 2 מסמל את פסגת החדשנות הישראלית בשילוב חינוך מדעי וטכנולוגי. "זהו רגע מרגש במיוחד עבורי, לראות צעירים וצעירות מכל גווני החברה הישראלית עובדים יחדיו, הופכים חלום למציאות, ויוצרים היסטוריה בחלל", מסרה. "מה שהתלמידים המוכשרים האלה הצליחו להשיג הוא לא פחות ממדהים - הם בנו את להק הלוויינים הישראלי הגדול ביותר ששוגר אי פעם. אני גאה במיוחד בלוויין הדרוזי הראשון בהיסטוריה, ובמשימת ההנצחה המרגשת של לוויין שער הנגב. ההשקעה המשמעותית שלנו במיזם הזה היא לא רק השקעה בטכנולוגיה - היא השקעה בכם, הדור הבא של מדעני החלל ומהנדסי העתיד של ישראל".
עם צפי לפעילות הלוויינים למשך כשלוש שנים, הפרויקט מהווה השראה לדור הבא של מהנדסי ומדעני החלל בישראל ומסמל את מחויבותה של החברה לצמצום פערים חברתיים והעצמת הדור הצעיר.