"אין חגיגות עד שכולם יחזרו": בכפר עזה מתרגשים לקראת השחרור של החטופות הראשונות

נירה שפק תושבת הקיבוץ אמרה, "החלטנו כקהילה להיות יחד, בלי חגיגות, אך אנחנו מצפים בשמחה לשובן של תושבות הקיבוץ, אנחנו מחבקים אותם ואת המשפחות, החלטנו לאשר למשפחות ברגעים אילו פרטיות, מרחק ומרחב עד שהן יחליטו אחרת. התחושות בקיבוץ הן של אושר והבנה ששום דבר לא נגמר קית', גלי וזיו לכפר עזה וכל החטופים כולם".

ורדה גולדשטיין תושבת הקיבוץ מספרת על התרגשות גדולה בקרב תושבי כפר עזה, "התרגשות, כאבי בטן, רוצים לראות אותן בבית,. לא תהיינה חגיגות כי יש לנו עוד חטופים בשבי, אבל נקבל אותן בשמחה. הקהילה תתכנס היום נשמח ונכאב ונחכה שהן ישובו".

תושבי קיבוץ כפר עזה, ש-64 מהם נרצחו ב-7 באוקטובר, בהם ראש מועצת שער הנגב אופיר ליבשטיין, 19 נחטפו מתוכם 14 שוחררו בעסקה הקודמת, מחכים לחטופים שישובו הביתה לא מתכוונים לערוך "חגיגות" כדי לתת פרטיות למשפחות. אולם, בקרב תושביו עדיין יש מי שחוששים שהעסקה לא תצא לפועל.

"הצפייה היא גדולה, צפייה עצומה, כמעט לחץ אטומי. בעסקה הקודמת לא ידענו אם הם חיים או מתים - אחרי 51 יום", אמרה ורדה גולדשטיין, מנהלת הקהילה של הקיבוץ, שבנה ונכדתה נרצחו, כלתה ושלושת נכדיה נחטפו ושוחררו בעסקה הקודמת. "עכשיו מדובר בלמעלה מ-460 ימים שאנחנו מחכים, זה קושי עצום. אין לתאר את התחושות , נדודי השינה, חוסר התיאבון והלחץ העצום", הוסיפה.

לדבריה, יש תחושה של דריכות בקיבוץ כי "יש ציפייה, עד שאתה לא מקבל את הטלפון - צריך להתנתק מהכול. יש לנו חמישה חטופים, הקהילה לא שלמה, אין לנו שיקום ותקומה עד שכל החטופים יחזרו. אנחנו כקהילה עושים הכול כדי שהנושא לא ירד מסדר היום".