1,650 תושבים מתגוררים במטולה, מושבה בגליל העליון והיישוב הצפוני ביותר במדינת ישראל. מאז שנוסדה בשנת 1896, מיקומה המיוחד יצר תמיד אתגר ביטחוני, אך מעולם לא ניתנה הנחיה לעזוב את המקום, עד המלחמה הנוכחית. ואכן במשך חודשים ארוכים נורו על הישוב טילים נגד טנקים, רקטות ופצצות מרגמה.
מרחק מהגבול
הבתים הצפוניים ביותר של המושבה נמצאים במרחק של 120 מטרים מקו הגבול. בנוסף, יש מטעים של חקלאי המושבה שצמודים לקו הגבול.
מפונים
הישוב פונה כשבועיים אחרי תחילת המלחמה. פרט לחברי כיתת הכוננות שגויסו לשירות מילואים ושישה תושבים שנשארו בבתיהם, כל תושבי מטולה פונו מבתיהם. בתחילה מחצית מהתושבים התגוררו בשלושה בתי מלון בטבריה, אך עם הזמן יצאו מהם והחלו להתפזר ברחבי המדינה. כעת תושבי מטולה המפונים מפוזרים על פני יותר ממאתיים ישובים, מאילת בדרום ועד לישובים בעמק החולה וברמת הגולן בצפון.
ממדי ההרס
מתוך 450 בתים שיש במטולה, 210 נפגעו מפגיעות ישירות, רסיסים או הדף. על המושבה נורו כ-1,600 רקטות ופצצות מרגמה וכ-450 טילים נגד טנקים. בשטחים החקלאיים התפוצצו גם כן רקטות ופצצות מרגמה רבות. מאז הפסקת האש החלו להגיע תושבים כדי לראות את בתיהם ומתגלים הרבה נזקי בלאי שנגרמו כתוצאה מכך שהבתים עמדו ללא שימוש במשך יותר משנה. בית הספר היסודי שנפתח זמן קצר לפני המלחמה ספג פגיעה ישירה ונגרם לו נזק כבד. בנוסף נגרמו נזקים כבדים לתשתיות במושבה - כבישים, מערכות תקשורת וחשמל וצינורות מים. גם במטעים של חקלאי מטולה נגרמו נזקים רבים.
מרחבים מוגנים
בשליש מהבתים במטולה אין מרחב מוגן.
דורון מנו, קב"ט המושבה אמר כי לדעתו בעוד שנה מהיום כ-40% אחוז מתושבי מטולה יחזרו לבתיהם, "המושבה תהיה יפה ומטופחת וכל תשתיות החשמל והתקשורת יוכנסו לתוך תעלות שיחפרו".