חג החנוכה חל בכל שנה במשך שמונה ימים, החל מכ"ה בכסלו ועד ב' או ג' בטבת. שמונת הימים מציינים את נס פך השמן. על פי האמונה, במהלך מרד החשמונאים פך שמן טהור קטן - שאמור היה להספיק להדלקת המנורה בבית המקדש במשך יום אחד בלבד - הספיק לבסוף לשמונה ימים. שמו של חג החנוכה נגזר מ"חנוכת המזבח", שנערכה לאחר שהמכבים כבשו וטיהרו את בית המקדש. הסבר נוסף שניתן לשם החג מגיע מבני ישראל שחנו ממסעם למלחמה ב-כ"ה בכסלו ומכאן: חנו כ"ה.
בכל אחד מלילות חג החנוכה קיימת ביהדות מצוות הדלקת נרות בחנוכייה, שמונה בסך הכל (מלבד השַׁמָּשׁ). על פי מנהג בית שמאי, היו מדליקים תחילה את כל הנרות ובכל יום מורידים אחד מהחנוכייה (בדומה לפך השמן, שהתכולה בו התכווצה ככל שחלפו הימים). על פי מנהג בית הלל, שהתקבל כמסורת הנפוצה, מתחילים מנר אחד ומסיימים בשמונה נרות. בשל מצוות הדלקת נרות החנוכה זכה החג לשם נוסף: "חג האורים".
בנוסף לחג האורים, חג החנוכה נקרא גם חג הגבורה (לזכר גבורת המכבים), חג המכבים (לזכות ניצחון המכבים), חג הניסים (לזכר נס פח השמן) וחג האור (למשמעות האור). במקורות שונים החג נקרא גם "חג החורף" ו"חג הזיתים". מקור שמם של ימי החנוכה הוא מלשון חנוכת המזבח או חנוכת המקדש.
מתי חנוכה?
חג החנוכה יחל בערב יום רביעי ה-25 בדצמבר 2024, כ"ד בכסלו תשפ"ה, ויסתיים בערב יום חמישי ה-2 בינואר 2025, ב' בטבת תשפ"ה.
את הנר הראשון מדליקים בערב החג, רביעי ה-25 בדצמבר 2024 ואת הנר השמיני והאחרון ביום רביעי ה-1 בינואר 2025.
ומה עושים בחופשת חנוכה? קבלו את יומן הפעילויות השלם לחג
חופשת חנוכה 2024-2025 (תשפ"ה)
בחנוכה יצאו תלמידי בתי הספר והגנים לחופשה.
תחילת החופשה: יום שישי, כ"ו בכסלו, 27 בדצמבר 2024.
סוף החופשה: יום חמישי, ב' בטבת, 2 בינואר 2025.
חזרה ללימודים: יום שישי, ג' בטבת, 3 בינואר 2025.
עוד חופשות קרובות בלוח החופשות המלא שלנו >>
הדלקת נרות חנוכה
את הנרות נוהגים להדליק עם שקיעת השמש, בסביבות השעה 16:45. ביום שישי מקדימים ומדליקים את הנרות לפני כניסת השבת ובמוצאי השבת נוהגים להדליק את הנרות אחרי ההבדלה (לזמני כניסת ויציאת שבת בעיר שלכם לחצו כאן). מי שאינו יכול להדליק בזמן, יכול על פי ההלכה להדליק נרות כל עוד יש עוברים ושבים ברחוב, כשהמדליקים בבית יכולים להדליק עד עלות השחר - כל עוד יש בבית אדם ער שרואה את הנרות (במידה ואינכם גרים לבד).
אלו הם זמני הדלקת נרות חנוכה בכותל:
נר ראשון (נר אחד + שמש), יום רביעי (כ"ד בכסלו תשפ"ה, 25.12.2024) בשעה 16:45.
נר שני (2 נרות + שמש), יום חמישי (כ"ה בכסלו תשפ"ה, 26.12.2024) בשעה 16:45.
נר שלישי (3 נרות + שמש), יום שישי (כ"ו בכסלו תשפ"ה, 27.12.2024) בשעה 15:45 (לפני כניסת שבת).
נר רביעי (4 נרות + שמש), מוצאי שבת (כ"ז בכסלו תשפ"ה, 28.12.2024) בשעה 17:30 (אחרי יציאת שבת).
נר חמישי (5 נרות + שמש), יום ראשון (כ"ח בכסלו תשפ"ה, 29.12.2024) בשעה 16:45.
נר שישי (6 נרות + שמש), יום שני (כ"ט בכסלו תשפ"ה, 30.12.2024) בשעה 16:45.
נר שביעי (7 נרות + שמש), יום שלישי (א' בטבת תשפ"ד, 31.12.2024) בשעה 16:45.
נר שמיני (8 נרות + שמש), יום רביעי (ב' בטבת תשפ"ד, 1.1.2025) בשעה 16:45.
לפרטים נוספים על סדר הדלקת נרות חנוכה לחצו כאן >>
ברכות חנוכה
מטרת ההדלקה היא לציין בפומבי את הנס של ניצחון החשמונאים במרד נגד היוונים בזמן בית המקדש השני ואת נס פך השמן, שעל אף גודלו הקטן הספיק להדלקת נרות המנורה לשמונה ימים. לכן גם מקובל להדליק את הנרות במקום הצופה אל רשות הרבים, כגון חלון או פתח הבית, על מנת שכמה שיותר אנשים יוכלו לראות את הנרות.
ביום הראשון מדליקים נר אחד בנוסף ל"שַׁמָּשׁ" ובכל יום מוסיפים נר, עד היום השמיני. את הנרות מסדרים מימין לשמאל - ומתחילים להדליק בכל יום מהנר החדש שהתווסף וימינה עד הנר הראשון. ניתן להשתמש ב"שַׁמָּשׁ" להדלקת שאר הנרות וניתן גם להשתמש בנר אחר.
יש להדליק את הנרות במקום שבו יוכלו לדלוק ללא הפרעה לפחות למשך חצי שעה. בזמן הזה אין להזיז את הנרות ממקומם. נהוג להדליק נרות בבית הכנסת, אך על פי ההלכה - גם אם הייתם נוכחים בבית הכנסת - יש להדליק נרות בבית ולברך. כל בני הבית - נשים, גברים וילדים - מוזמנים להשתתף בטקס הדלקת הנרות ולהדליק את הנרות בעצמם. על פי מנהג הספרדים, יש להדליק רק חנוכייה אחת בכל בית. האשכנזים נוהגים שכל אחד ואחת מבני הבית מדליקים חנוכייה.
ברכת הדלקת נרות
על הנרות מברכים שתי ברכות במהלך ימי החנוכה כאשר ביום הראשון מוסיפים גם את ברכת שהחיינו.
לפני הדלקת הנרות מברכים:
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַדְלִיק נֵר (שֶׁל) חֲנֻכָּה.
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם שֶׁעָשָׂה נִסִּים לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה.
בערב הראשון מוסיפים ברכה שלישית:
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה.
לאחר הברכות והדלקת הנרות נהוג לשיר "מעוז צור" או/ו "הנרות הללו"
מעוז צור
מָעוֹז צוּר יְשׁוּעָתִי לְךָ נָאֶה לְשַׁבֵּחַ.
יִכּוֹן בֵּית תְּפִלָּתִי וְשָׁם תּוֹדָה נְזַבֵּחַ.
לְעֵת תָּכִין מַטְבֵּחַ מִצָּר הַמְנַבֵּחַ.
אָז אֶגְמוֹר בְּשִׁיר מִזְמוֹר חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ
רָעוֹת שָׂבְעָה נַפְשִׁי בְּיָגוֹן כֹּחִי כָּלָה
חַיַּי מֵרְרוּ בְקֹשִׁי בְּשִׁעְבּוּד מַלְכוּת עֶגְלָה
וּבְיָדוֹ הַגְּדוֹלָה הוֹצִיא אֶת הַסְּגֻלָּה
חֵיל פַּרְעֹה וְכָל זַרְעוֹ יָרְדוּ כְּאֶבֶן בִּמְצוּלָה.
דְּבִיר קָדְשׁוֹ הֱבִיאַנִי וְגַם שָׁם לֹא שָׁקַטְתִּי
וּבָא נוֹגֵשׂ וְהִגְלַנִי כִּי זָרִים עָבַדְתִּי
וְיֵין רַעַל מָסַכְתִּי כִּמְעַט שֶׁעָבַרְתִּי
קֵץ בָּבֶל זְרֻבָּבֶל לְקֵץ שִׁבְעִים נוֹשַׁעְתִּי.
כְּרוֹת קוֹמַת בְּרוֹשׁ בִּקֵּשׁ אֲגָגִי בֶּן הַמְּדָתָא
וְנִהְיָתָה לוֹ לְפַח וּלְמוֹקֵשׁ וְגַאֲוָתוֹ נִשְׁבָּתָה
רֹאשׁ יְמִינִי נִשֵּׂאתָ וְאוֹיֵב שְׁמוֹ מָחִיתָ
רֹב בָּנָיו וְקִנְיָנָיו עַל הָעֵץ תָּלִיתָ.
יְוָנִים נִקְבְּצוּ עָלַי אֲזַי בִּימֵי חַשְׁמַנִּים
וּפָרְצוּ חוֹמוֹת מִגְדָּלַי וְטִמְּאוּ כָּל הַשְּׁמָנִים
וּמִנּוֹתַר קַנְקַנִּים נַעֲשָׂה נֵס לַשּׁוֹשַׁנִּים
בְּנֵי בִינָה יְמֵי שְׁמוֹנָה קָבְעוּ שִׁיר וּרְנָנִים.
חֲשׂוֹף זְרוֹעַ קָדְשֶׁךָ וְקָרֵב קֵץ הַיְשׁוּעָה
נְקֹם נִקְמַת עֲבָדֶיךָ מֵאֻמָּה הָרְשָׁעָה
כִּי אָרְכָה הַשָּׁעָה וְאֵין קֵץ לִימֵי הָרָעָה
דְּחֵה אַדְמוֹן בְּצֵל צַלְמוֹן הָקֵם לָנוּ רוֹעִים שִׁבְעָה.
הנרות הללו
הנרות הללו שאנו מדליקין
הנרות הללו שאנו מדליקין
על הניסים ועל הנפלאות
ועל המלחמות ועל התשועות
שעשית לאבותינו, שעשית לאבותינו
בימים ההם, בימים ההם
בימים ההם, בזמן הזה.
על ידי כוהניך, כוהניך הקדושים
וכל שמונת ימי החנוכה
הנרות הללו קודש הן
ואין לנו רשות להשתמש בהם,
אלא לראותם בלבד
ואין לנו רשות להשתמש בהם,
אלא לראותם בלבד.
בתפילות העמידה ובברכת המזון, מוסיפים בכל ימי החנוכה את תפילת "עַל הניסים". בכל יום מימי החנוכה, בתפילת שחרית אחרי תפילת העמידה אומרים הלל שלם עם ברכה.
מנהגי חנוכה
לחג החנוכה קיימים מנהגים רבים ובראשם אכילת סופגניות ולביבות, מאכלים המטוגנים בשמן רב במטרה להזכיר את נס פך השמן. אין מצווה לאכול מהם, אך רבים עושים זאת. ילדים נוהגים גם לשחק בסביבון, עליו מופיעות האותיות נגה"פ (נס גדול היה פה) - או בחוץ לארץ, נגה"ש (נס גדול היה שם). המשחק אומץ ככל הנראה מהסביבה הנוכרית באירופה, כשבמקור מדובר היה בכלל במשחק הימורים שתורגם ליידיש.
מנהג נוסף הוא הענקת דמי חנוכה (דמי כיס) לילדים, לעיתים בצורה של מטבעות שוקולד הנראים כמו מטבעות אמיתיים ולעיתים בדמות כסף אמיתי. מנהג זה הוא כנראה גרסה של מנהג ישן הקורא לאסוף בחנוכה תרומות למוסדות החינוך של הקהילה.
בחנוכה אין שבתון, כלומר אין איסור מלאכה בחנוכה. אין מתענים ואין מספידים בחנוכה.
פעילויות לחנוכה
אירועי חנוכה לכל המשפחה, טיולים וסיורים ברוח החג, הפתעות קולינריות, הצגות ילדים מומלצות, תערוכות מקוריות וגם חוויות אקשן מהנות. לכל הפעילויות (גם החינמיות) לחצו כאן >>
והנה כמה דוגמאות:
חנוכה באתרי המורשת
כמדי שנה בחנוכה, המועצה לשימור אתרים - בשיתוף משרד המורשת - מזמינה את הציבור הרחב לקחת חלק במגוון פעילויות חווייתיות לכל המשפחה בעשרות אתרי מורשת בכל הארץ. בין הפעילויות: סיורי עששיות, סיורים מודרכים, משחקי בריחה, מסיק זיתים והפקת שמן, בישול בטבע, פעילויות אמנות, הצגות לילדים ועוד.
מתי: מועדים שונים בחנוכה
כמה: בהתאם לפעילות
איפה: אתרי מורשת בכל הארץ
לפרטים: הרשמה, https://shimur.org
פסטיבל "חג החגים" בחיפה
פסטיבל "חג החגים", פרי יוזמתו של בית הגפן - מרכז תרבות ערבי יהודי ושל עיריית חיפה, מתקיים זו השנה ה-31, ברחבי העיר חיפה. הפסטיבל חוגג את שלושת החגים, חנוכה, כריסטמס ורמדאן ומציע מגוון אירועי תרבות שנותנים הרגשה של בית לכולם - ללא קשר לשפה אותה הם מדברים, ולשייכות הדתית והלאומית.
מתי: 29-17 בדצמבר, 21:00-11:00
כמה: בהתאם לפעילות. רוב המופעים: 30 ש"ח. יש אירועים בכניסה חופשית
איפה: בית הגפן וברחבי העיר חיפה
לפרטים: כרטיסים, https://did.li/2gOaa
חנוכה במדיטק ובמוזיאון הישראלי לקריקטורה ולקומיקס
המוזיאון הישראלי לקריקטורה ולקומיקס יקיים פעילויות לילדים ולכל המשפחה בחנוכה. בין הפעילויות: סדנת קומיקס בעקבות התערוכה "בית 16, דירה 2", על דמויות והבעות בקומיקס ע"פ נעם נדב, סיור חוויתי על פרצופים, צבעים ורגשות, סיפור בצלליות, סדנת דיוקן עצמי בקומיקס, סיורים מודרכים לקהל הרחב ופעילות "עשו זאת בעצמכם". בנוסף, המוזיאון מציע הזדמנות לבקר בתערוכות הרצות המוצגות במוזיאון.
מתי: מועדים שונים בחנוכה
כמה: בהתאם לפעילות
איפה: המוזיאון הישראלי לקריקטורה ולקומיקס, רחוב ויצמן 61, חולון
לפרטים: https://cartoon.org.il
"עפים על הטבע" - הפנינג חנוכה בפארק הצפרות אילת
הפנינג מיוחד לכל המשפחה בפארק הצפרות: במהלך יומיים של פעילות, תוכלו להצטרף להדרכות מרתקות על חיי הציפורים העוברות בפארק, ולצפות מקרוב בעזרת טלסקופים על ציפורי הפלמינגו המרהיבות ועל ציפורי מים נוספות. וגם: סיור דנסינג מוזיקלי, הפרחת בועות ענק פעילויות יצירה מגוונות ועוד.
מתי: 28 בדצמבר, 13:00-9:00
כמה: כניסה חינם
איפה: פארק הצפרות, אילת
לפרטים: https://eilat.city
לכל פעילויות חג החנוכה ברחבי הארץ לחצו כאן >>
מתכונים לחנוכה
סופגניות קלאסיות עם ריבה
הבשלנית חן מזרחי מהבלוג חן במטבח מוליכה אתכם שלב אחר שלב בדרך לתוצאה הנכספת. דבר ראשון, מפנים זמן. כי בדרך לסופגניה המושלמת נדרשת סבלנות. וגם תוספת האלכוהול קטנה לבצק שמשדרגת את המרקם שלו והופכת אותו לרך ועשיר דרושה פה. בכל זאת חג של הגזמות.
למתכון המלא לסופגניות קלאסיות עם ריבה >>
לביבות תפוחי אדמה
"אמא מטגנת לביבות" זה לא רק שיר, אצלנו אווירת החג כבר נכנסה וקדחת הטיגונים בשיאה. את לביבות תפוחי האדמה האלו כל אחד יכול להכין וכיף לאכול אותן בוקר, צהרים או ערב.
למתכון המלא ללביבות תפוחי אדמה >>
ספינג'
המתכון לספינג' אמיתי לחנוכה עם שיטת טיגון בשני שלבים שתגרום לו להיות הכי אוורירי וקריספי שיש.
למתכון המלא לספינג' אוורירי וקריספי >>
ד"ר מאיה רוזמן: כך אפשר לאכול כל יום סופגנייה בחג - בלי לעלות במשקל >>
סופגניות אשל
לא משנה כמה נתפרע וכמה נשתולל, בחנוכה תמיד נחזור בסופו של דבר לסופגניות האשל הביתיות והפשוטות, אלו שתמיד עובדות - במהלך ההכנה והרבה אחריה, עם ההתנפלות.
למתכון המלא לסופגניות אשל >>
פפנאש, הסופגניה הרומנית האולטימטיבית
הרומנים מוכנים להישבע שפפנאש הוא הקינוח הטוב ביקום, ובחנוכה אנחנו יכולים להסכים איתם. זו מנה שמורכבת מכמה סופגניות קטנות ומעוטרת בשמנת חמוצה ופירות יער איכותיים. מה הופך את הסופגניות האלו לכאלו טעימות? הסוד הוא בגבינה. פה, בגירסה של מימי נאמן שייך ממאפה נאמן, מדובר בגבינת ריקוטה שמשתלבת בתוך הבצק ומעניקה לו עושר וטעם ייחודיים.
למתכון המלא לפפנאש >>
לביבות גבינה בטעם של פעם - עם רוטב של תותים טריים
בהשראת המטבח המזרח האירופאי, עם נגיעה מקומית של תפוז, רוטב תותים טריים ושמנת חמוצה. סידרנו לכם חגיגת חנוכה חורפית מושלמת.
למתכון המלא ללביבות גבינה עם רוטב של תותים >>
כל המתכונים המומלצים ביותר לחג החנוכה מרוכזים בעמוד אחד. כנסו >>
סגולות לחנוכה
בזמן שנרות החנוכיה דולקות, ניתן להתפלל לרפואה, זיווג, פרנסה טובה ולכל הישועות. הנה מספר סגולות לחג החנוכה:
1. סגולה לרפואה: שמרו בצנצנת את השמן שנשאר מדי יום מהדלקת הנרות. מומלץ למרוח במקום שכואב. יש הנוהגים לאחר החג לסחוט את הפתילות מהנרות ולהשתמש בשמן כסגולה לרפואת מכה.
2. סגולה לילדים חכמים וצדיקים: להדליק נרות בשמן זית זך כתית המיועד לסלטים.
3. סגולה לזיווג: בערב שבת חנוכה, כשנרות החנוכיה (המסמלים ילדים) ונרות השבת (המסמלים זוגיות) דולקים זה לצד זה, יש לבקש אושר ולהתפלל בכוונה לזיווג ולילדים. יש ששורפים את פתילות הנרות כשהם כבים.
4. סגולה לפוריות: כשכל שמונת נרות החנוכיה דולקים יש לומר את הפסוק במזמור פ בתהילים: "אלוקים צבאות שוב נא הבט משמים וראה ופקוד גפן זאת".
5. סגולה לפרנסה: יש לטגן סופגניות בהמון שמן. ככמות השמן - כמות הפרנסה. בנוסף, יש להרבות בתפילות בימי החנוכה הנוגעות לפרנסה, כפי שנאמר במלאכי ג' י': "הָבִיאוּ אֶת כָּל הַמַּעֲשֵׂר אֶל בֵּית הָאוֹצָר וִיהִי טֶרֶף בְּבֵיתִי וּבְחָנוּנִי נָא בָּזֹאת אָמַר ה' צְבָאוֹת אִם לֹא אֶפְתַּח לָכֶם אֵת אֲרֻבּוֹת הַשָּׁמַיִם וַהֲרִיקֹתִי לָכֶם בְּרָכָה עַד בְּלִי דָי " וישתדל לקנות עליה זאת בלא פחות מ- דָי זהובים".
6. סגולה לחוכמה: מי שזהיר במצוות הדלקת נרות חנוכה יזכה לחוכמה וינצל מאויביו.
7. סגולה לגאולה: יש לשיר את כל שיר מעוז צור ישועתי, עם כל ארבעת הבתים. הבית האחרון הוא תפילה ובקשה לגאולה שלמה.
8. סגולה לשמירה: יש לומר אחרי הדלקת הנרות 7 פעמים מזמור צ"א בתהילים: "יושב בסתר עליון". בכל פעם יקדים פסוק: "וִיהִי נֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ".
9. סגולה לשמירה מאויבים: שמרו בכל לילה את הפתילות של נרות החנוכה ובלילה האחרון, אחר שכבר כבו, קחו את כל הפתילות של כל שמונת הימים ושרפו אותן עם שאר השמן שנותר.
שירים לחנוכה
בשעת הדלקת הנרות נהוג לשיר שירי חנוכה. הנה כמה מהם:
חנוכה והקשר לחגים אחרים והנפט הקדום
לא לחינם נחגג חנוכה במקביל לחגי חורף רבים אחרים, כדוגמת חג המולד. היסטוריונים של העולם העתיק טוענים שחנוכה, כמו חג המולד, מהדהד חגי אש פגאניים רבים אחרים, שנחגגו כולם בסביבות חודש דצמבר. יום הולדתו של אל השמש הרומי, וכן חג דיוניסוס, נחגגו ב-25 בדצמבר, היום הקצר בשנה. ההיסטוריונים ראו בכך ביטוי לחרדתו של האדם מפני היום ההולך ומתקצר, ומפני הסכנה שהשמש תיעלם. חג הסאטורנליה הרומי, שבו נהוג היה להעניק נרות אחד לשני, נחגג ב-17 בדצמבר. לוח השנה היהודי לא תואם את הלוח היוליאני שהיה נהוג ברומא, ועל כן שונה התאריך לכ"ה בכסליו. עובדה מעניינת נוספת היא שחנוכת בית המקדש צוינה בכ"ה בכסליו עוד לפני ימי המכבים, בתקופת נחמיה, כפי שמצוין בספר חגי במקרא.
באיגרת המיוחסת ליהודה המכבי, בספר מכבים ב', כותב יהודה: "בהיותנו נכונים לעשות בחודש כסליו, בחמישה ועשרים בו, את טהרת המקדש, ראינו להודיעכם למען תעשו גם אתם את חג הסוכות והאש כפי שנחמיה, בכלכלו אז את המקדש ואת המזבח, הביא זבחים. כי כאשר הוגלו אבותינו לפרס, לקחו הכוהנים יראי שמים מאש המזבח בסתר, ויטמנוה בעומק באר אשר תחתיתה היתה בלי מים, ושם שמרוה לבטח כי לא נודע המקום לאיש". לפי האיגרת, כאשר הגיע נחמיה מפרס הוא שלח את צאצאי הכוהנים להביא את אש המזבח שהם טמנו בבאר והם "לא מצאו אש כי אם מים עבים". מים אלה נזרקו על עצי המזבח והביאו להתלקחות אש גדולה. מים אלה זכו לשם מיוחד, על פי האגרת שבה נאמר: ואנשי נחמיה קראו לו נפטר, לאמור נטהר הוא, ורבים יקראו לו נפטי".