במטח הכבד שנורה היום (רביעי), על העיר קריית שמונה וגרם למותם של שני תושבים, אחת הרקטות פגעה ביחידת דיור הצמודה לביתו של פרוספר אזרן, בן 74, מי שעמד בעבר בראשות עיריית קרית שמונה, היה ראש העיריה בשנים 1983-1997, תקופת הכהונה הממושכת ביותר בראשות, בשנים בהן סבלה העיר מקרים רבים של ירי רקטות מלבנון.
אזרן היה בזמן האזעקות בחדר ביטחון, מסוג חדרי הביטחון שנבנו בשנות השמונים ושאינם מגינים על היושבים בהם כמו ממ"ד. הקירות חלשים יותר ואין בהם חלונות מתכת ודלתות הדף. "לפחות חדר ביטחון מגן מפני רסיסים", אמר.
כאמור, מאז שהוחלט לפנות את קרית שמונה נותרו בעיר היום כ-2,000 מקרב 24,000 התושבים. אזרן לא יצא מהעיר מאז הפינוי והוא מתעקש להישאר גם אחרי היום: "שלושת הבנים שלי מיהרו לבוא ואמרו לי שאני כבר לא חזק כמו פעם ושהם יכולים להוציא אותי מפה בכוח, אבל בסוף הם לא הפעילו כוח והבינו שאני נחרץ להישאר בבית שלי. נפשית אני לא מסוגל לצאת מפה. אם אאלץ לצאת מקרית שמונה זה יהיה רק לחו"ל, כי עבורי זה יהיה גירוש ואובדן הציונות. יהודי לא יכול להתפנות מביתו, אחרת אין לזה סוף וזה יגמר בהתקפלות מהמדינה".
אזרן היה מופתע במערכות היירוט של צה''ל לא הצליחו ליירט את כל המטחים לעבר עירו: "חייבים לבדוק מה קרה היום ומדוע כיפת ברזל לא פעלה במטח שפגע בעיר".
בהתייחס לפעולה הקרקעית של צה''ל בדרום לבנון שהתחילה שבוע שעבר, אזרן הביע שביעות רצון ואמר: "צה"ל התחיל לעשות מה שצריך לעשות וההמשך לכך צריך להיות ישיבה של צה"ל בעומק של 15 קילומטרים בתוך לבנון והרחקתם מהגבול של כל הלבנונים עד מרחק שממנו ניתן לירות טיל נ"ט לעבר ישראל. רק ככה נדע שקיומנו פה מובטח".