בערב יום הזיכרון שחל היום (ראשון), התנועה הקיבוצית מתייחדת עם זכרם וזכרן של 3,422 בניה ובנותיה שנפלו על תקומת המדינה והגנתה או נרצחו בפעולות האיבה והטרור, מראשית ימי ההתיישבות ועד היום. בשנה החולפת נוספו עוד 322 נופלים ונופלות, נרצחים ונרצחות מקרב התנועות הקיבוציות - רובם הגדול נרצחי טבח השבת השחורה של השבעה באוקטובר ונופלי המלחמה שפרצה בעקבותיו.
ההתיישבות הקיבוצית היא שקבעה במקומות רבים את גבולות היישוב העברי, ולימים - את גבולה של מדינת ישראל. גם היום, היא מהווה את קו המגע הראשון מול פני האויב - והמחירים לכך כבדים. כבדים מאוד. תפקיד הקיבוצים נמשך גם היום: בנגב המערבי, שם הותקפו הקיבוצים וחוו טבח חסר תקדים בתולדותינו. ולאורך גבול הצפון, שם פונו יישובי הגבול ופונו עשרות אלפי תושבים והם פליטים בארצם כבר שבעה חודשים.
מזכ"ל התנועה הקיבוצית ליאור שמחה מסר בערב זה כי "אנחנו גאים לקחת תפקיד מרכזי ומשמעותי בהגנת המדינה כבר חמישה דורות. לצד הגאווה, אנו נושאים איתנו את זיכרון בנות ובני התנועה ששילמו בחייהם על זכותנו לחיות במדינה שלנו".
"אנו מחבקים את המשפחות והקהילות שלנו בכאבם הגדול ומלווים אותם בימים קשים אלה", הוסיף שמחה. "התנועה הקיבוצית תמשיך לעבד את אדמת המדינה עד התלם האחרון ולהיות שותפה מרכזית בבניין הארץ. יהי זכר הנופלים והנופלות, הנרצחים והנרצחות ברוך וחקוק בליבנו לעד".