מה עבר על אוהד מונדר בן ה-9, שחגג יום הולדת בעזה, במהלך כ-50 יום שבהם היה חטוף בידי חמאס? השאלה הזו תמשיך להעסיק בזמן הקרוב מדינה שלמה, אולם גם התשובות החלקיות שמספקים קרובי משפחתו מגוללות סיפור בלתי ייאמן.
אוהד, כך סיפר לוואלה קרוב של משפחת מונדר, "למד ברצועה כמה מילים חדשות באנגלית ובערבית. התנאים שבהם הוחזקו לא היו טובים. הם ישנו על ספסלים מפלסטיק כמו של קופת חולים - אנשים בני 80, בלי מזרון".
רומי דור בן התשע, חברו של אוהד, סיפר לאחרונה ל"וואלה" כמה הוא מתגעגע אליו ומצפה לשובו. אתמול הגיע לבקר אותו בבית החולים, לצד שישה ילדים נוספים, לפגוש את החבר שלא ראו זה 50 יום. "זה היה מרגש", סיפר, "אתמול אמא העירה אותי בחצות, כי אוהד רצה לדבר איתי בשיחת וידאו והזמין אותי לבוא לבקר אותו. באנו לשם כמעט כל החברים. שיחקנו איתו משחקים, פלונטר ומחבואים, אכלנו פיצה והוא סיפר לנו את כל הסיפור, איך הוא נחטף ואיך הוא שוחרר".
במהלך השבי, סיפר אוהד הקטן לחבריו, הביאו אליו המחבלים ילדים נוספים ששיחק איתם. עוד מתברר כי הוא כתב יומן שתיעד את חוויותיו, אבל החוטפים לא הסכימו שיביא אותו לישראל. "אמא שלו הבינה שזה עלול לסכן אותם, וזרקה את היומן", כך לפי החברים. מה כתב אוהד ביומן, ומדוע חשבו בחמאס שתיעוד תמים שכותב ילד כדי לתת פורקן לרגשותיו עלול לסכן אותם? השאלות האלה כנראה ייוותרו, לפחות בתקופה הקרובה, ללא מענה.
"לא האמנתי שהשחרור יקרה כל כך מהר", אומר רומי דור, "לא דמיינתי שאוהד יהיה חלק מהפעימות. אנחנו כבר רוצים שיחזור אלינו לשגרה".
בווידאו: אוהד מונדר נפגש עם חבריו בבית החולים
צילום: תיעוד ברשתות חברתיות על פי סעיף 27 א' לחוק זכויות היוצרים
ב-7 באוקטובר, כך סיפר רומי בשיחה הקודמת, "שלחתי לאוהד הודעה. הוא הספיק לראות אותה אבל כבר לא ענה לי. אני יודע שהוא נוסע הרבה למשפחה בעוטף, והיה חג, אז חשבתי שאולי הוא שם. אני יודע שהוא מסתכל בטלפון לפחות 30 פעמים ביום, אז דאגתי והבנתי שקרה משהו. ביום שלישי, אחרי 7 באוקטובר, אמא כתבה לי שאמרו שהוא חטוף".
בשיחה הקודמת עם "וואלה" סיפר רומי על החשש לשלומו של אוהד. "אני עצוב ומתגעגע אליו. אם הייתי יודע שהוא בסדר אולי הייתי פחות עצוב, אבל אני לא - אז אני מפחד. לא רוצה שיקרה לו משהו", אמר, וביקש למסור: "הייתי רוצה להגיד לו שאנחנו אוהבים ומתגעגעים אליו, שיהיה חזק ויחשוב מחשבות חיוביות, כדי שאולי ישתחרר ויחלצו אותו". כעת נראה שהמחשבות החיוביות סייעו: אוהד סוף סוף בבית, אבל הדרך אל שגרת היומיום עוד ארוכה.