שולי ויקטור וירמי שפיר, תושבי קיבוץ ניר עוז, היו חברים במשך יותר מ-20 שנה. הטבח הנורא בקיבוץ במהלך השבת השחורה גדע את החברות ביניהם, אבל לשולי נשארה מזכרת אחת מידידו הטוב - הכובע שרכש עבורו במתנה.
באחת מהארוחות בחדר האוכל בקיבוץ, פנה שולי, חבר קיבוץ ניר עוז מ-2001, אל חברו ירמי, ששימש כדוור של הקיבוץ. "אתה צריך משהו שיעזור לזהות אותך, שיידעו מה המקצוע שלך", אמר לו, וגם עשה: הוא קנה לו כובע מצחייה אדום. "לקחתי את הכובע ורקמתי עליו את המילים 'ירמי אקספרס".
במהלך השבת השחורה של 7 באוקטובר, היה שולי, למרבה המזל, עם משפחתו בתל אביב. "ניצלנו", הוא אומר כעת בשמץ של הקלה, אבל חברו הטוב ירמי, כך הבין, נקלע לסכנה. כשנודע לו על הטבח בקיבוץ, ניסה להשיג אותו בטלפון ושלח הודעות, אך לא זכה לתשובה. אחר כך הגיעה הבשורה הנוראה מכולן: ירמי נרצח.
"כמה ימים אחרי שנודע לי על מותו, נכנסתי לבית שלו עם החיילים כדי לחפש את הכובע", מספר שולי, "על הכיסא מול שולחן המחשב מצאתי אותו, קצת מפוייח". הכובע, מספר שולי, היה מזוהה עם ירמי מאוד. "כולם הכירו אותו עם הכובע 'ירמי אקספרס'. זה הפך לסמל המסחרי שלו".