כרבע מיליון ישראלים צפויים להשתתף החל מהערב (חמישי) בטקסי חג השבועות בקיבוצים. למרות ירידת מעמדה של החקלאות בישראל ועל אף שמעטים עדיין מתפרנסים מעבודה בחקלאות, חג שבועות עדיין נחשב חג משמעותי בקיבוצים ובמושבים.
החג, ובמרכזו טקס הבאת הביכורים, קיבל משמעות מיוחדת עם חידוש ההתיישבות היהודית בארץ ישראל. החקלאים ביקשו לשוב ולציין את החג החקלאי וחידשו את מנהג הביכורים ובלבוש החדש של החג, ביכורי תוצרתם נמסרו כתרומה לקרן הקיימת לישראל.
הטקס הקיבוצי בחג השבועות מגיע מהציווי הקדום, אז היו נוהגים בני ישראל להביא ביכורים לבית המקדש, ביכורים שהורכבו מהיבול הטרי בשדותיהם, כמו גם מבעלי החיים הצעירים שנולדו העונה. החגיגה הקיבוצית נערכת כשסביבה תפאורה של ערמות חציר, אלומות שיבולים, סלסילות פרי וירק, טרקטורים ומשתתפים רבים עטורי זרים בלבוש לבן חגיגי.
מרכז החג הוא הצגתם בגאווה של ביכורי ענפי גידולי השדה, המטעים, הרפת והלול, התעשייה והתיירות, וענפי השירות לחברים. מרכיב מרכזי נוסף הוא ריקוד ילדי הגנים, צעירות וצעירי הקיבוץ וותיקיו.
שיאו המרגש של הטקס הקיבוצי הוא הצגתם על הבמה - לקול תשואות הקהל - של הורים עם התינוקות שנולדו בקיבוץ מאז חג השבועות הקודם. מנתונים שאספה התנועה הקיבוצית עולה כי בשנה החולפת נולדו כ-2,500 תינוקות בקיבוצים.
ניר מאיר, מזכ"ל התנועה הקיבוצית, אמר: "חג השבועות מבטא את עוצמת הקהילה, ואת גאוותנו בתוצרי החקלאות, התעשייה והשירות לכל תושבי הקיבוץ. גולת הכותרת הם - התינוקות, שהם כבר הדור החמישי בקיבוץ. אוכלוסיית 275 הקיבוצים מונה כ-170 אלף נפשות. ענפי החקלאות המובילים בקיבוצים הם רפת חלב, גידולי שדה, פירות והדרים ופטם.