שעון הקיץ יחל השנה בישראל בלילה שבין יום חמישי לשישי ב-25 במרץ. זאת, בהמשך לחוק קביעת הזמן משנת 2013, לפיו מדי שנה ביום שישי האחרון של חודש מרץ מזיזים את השעון שעה קדימה. שעון קיץ יסתיים בחודש אוקטובר.
ד"ר נדיה גולדובסקי, ממונה מדידות זמן ותדר, האחראית על הזמן הלאומי במשרד הכלכלה והתעשייה, מסבירה על הזמן העולמי והזמן המקומי במדינות השונות ואיך מגדירים את זמן תחילת החורף והקיץ.
לפי חוק קביעת הזמן, כמדי שנה ביום ראשון האחרון של חודש אוקטובר, מזיזים את השעון בישראל שעה אחת אחורה. זמן זה נקרא "שעון חורף", והוא אחד משני הזמנים בהם נהוג להשתמש בישראל. שעון החורף מסתיים מדי שנה ביום שישי האחרון של חודש מרץ בו מזיזים את השעון שעה קדימה, זמן זה נקרא "שעון קיץ".
חוק קביעת הזמן, במדינת ישראל הזמן נקבע במעבדה הלאומית לפיסיקה שבמשרד הכלכלה והתעשייה, בעזרת מערכת של ארבעה שעונים אטומיים, המסמנים את הזמן הלאומי כ-UTC(INPL), זמן היקום המתואם של ישראל.
בכל מדינה יש זמן מקומי לאומי, שעל פיו חיים תושבי המדינה וכל דבר במדינה מתבצע לפי זמן זה. זמן מקומי בכל מדינה קשור ומוגדר לפי המיקום הגיאוגרפי של המדינה על פני כדור הארץ. כדור הארץ מחולק ל-24 אזורי זמן, כך שהרוחב של כל אזור הוא כ-1,500 ק"מ, ובתוך אזור זה קיים אותו זמן מקומי. ספירת אזורי הזמן מתחילה בקו האורך אפס מעלות שנמצא בעיר הקטנה גריניץ' שליד לונדון. הזמן העולמי UTC מוגדר לפי קו האורך גריניץ'.
בכל אזור שנמצא מזרחה לגריניץ', הזמן המקומי מקדים את הזמן העולמי UTC במספר שעות ששווה למספר של האזור. למשל, אירופה נמצאת באזור מספר 1 לכן הזמן המקומי במדינות אירופה הוא UTC + 1. מדינת ישראל נמצאת באזור מספר 2, לכן הזמן המקומי שלנו הוא UTC + 2.
בכל אזור שנמצא מערבה לגריניץ' הזמן המקומי הוא בפיגור ביחס לזמן UTC. למשל הזמן המקומי בניו יורק מפגר יחסית לזמן העולמי בחמש שעות והוא מהווה UTC - 5.
רבים יודעים כי חילופי העונות הינם תוצאה של מסלול כדור הארץ סביב השמש, אולם למעטים ידוע שהגורם לשינויים העונתיים אינו המרחק המשתנה מהשמש, כי אם זווית הנטייה של כדור הארץ ביחס אליה. זו משפיעה על מידת העוצמה ומשך הזמן בהם קרני השמש פוגעות בחלקים שונים על פני הכדור.
למעשה, דווקא בתקופת הקיץ בהמיספירה הצפונית, בה נמצאת ישראל, מרחק כדור הארץ מהשמש גדול יותר מאשר בתקופת החורף. בקיץ בחודש יולי מרחק כדור הארץ מהשמש הוא 152.1 מיליון ק"מ ובחורף בחודש ינואר מרחק כדור הארץ מהשמש מהווה 147.1 מיליון ק"מ.
כדי להבין את היפוכי החורף והקיץ אנו נדרשים להבין עובדה בסיסית - ציר הסיבוב של כדור הארץ נטוי 23.5 מעלות לערך לעומת מישור הקפתו את השמש. משמעות הדבר היא שמסלול כדור הארץ מתנודד כאשר הוא מקיף את השמש במהלך השנה. במצב זה חצאי הכדור השונים חשופים לכמות משתנה של אור השמש, כאשר נטייה זו גורמת לאור השמש לפגוע בפני השטח של כדור הארץ בזוויות שונות בתקופות שונות של השנה.
המתגוררים ליד קו המשווה לא יבחינו כמעט בהבדל בכמות אור השמש שהם מקבלים במהלך השנה. ההבדל הגדול ביותר הוא בקטבים, כאשר כל היפוך מביא לקיצוניות את מספר שעות היום. בקיץ השמש לעולם אינה שוקעת במשך שבועות, ובחורף היא לעולם לא זורחת ויוצרת כמה מהסביבות הלא נוחות על כדור הארץ.